סימן תרס – סדר הקף הבימה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרס – סדר הקף הבימה

א נוֹהֲגִים לְהַעֲלוֹת סֵפֶר תּוֹרָה עַל (הַבִּימָה) וּלְהַקִּיפָהּ א פַּעַם אֶחָד בְּכָל יוֹם; וּבַשְּׁבִיעִי מַקִּיפִים אוֹתָהּ שִׁבְעָה פְּעָמִים, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ. { הַגָּה: וּמוֹצִיאִים שִׁבְעָה סִפְרֵי תּוֹרָה עַל הַבִּימָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי } (מַהֲרִי"ל), { וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת מוֹצִיאִים כָּל סִפְרֵי תּוֹרָה שֶׁבַּהֵיכָל } (מִנְהָגִים), { וְהָכֵי נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, } שֶׁהָיוּ מַקִּיפִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהַהַקָּפוֹת לְצַד ב יָמִין. { וּבְשַׁבָּת אֵין מַקִּיפִים } (טוּר), { וְאֵין מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַבִּימָה. } ב נוֹהֲגִים לְהַקִּיף אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ לוּלָב. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ לוּלָב } ג { אֵינוֹ מַקִּיף, וְכֵן נוֹהֲגִין } (טוּר בְּשֵׁם רַשִׁ"י וְרַ"ן פֶּרֶק לוּלָב). { וּבְיוֹם שְׁבִיעִי } ד { נוֹטְלִין הָעֲרָבָה עִם הַלּוּלָב לְהַקִּיף } (בֵּית יוֹסֵף). { מִי שֶׁאֵרַע לוֹ אֵבֶל בֶּחָג, אֵינוֹ מַקִּיף; וְכֵן אָבֵל כָּל י"ב חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ } (כָּל בּוֹ), { וְכֵן נָהֲגוּ. } ג יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין אוֹמְרִים הוֹשַׁעְנָא בְּשַׁבָּת, וְלֹא נָהֲגוּ כֵן.

באר היטב – סימן תרס – סדר הקף הבימה

א א פעם. ומאן דאית ליה לולב ועומד ואינו מקיף רעה עושה. שכנה"ג: ב ימין. ולפי שהס"ת על הבימה וכל הצבור צריכין להפוך פניהם כלפי ס"ת שעל המגדל קודם שיתחילו להקיף ואז הוי צפון ימין שלהם. ד"מ ועמ"א: ב ג אינו מקיף. וביום ז' אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה. ב"ח מ"א: ד נוטלין. והאר"י ז"ל הזהיר שלא לחברם כלל עם הלולב רק אחר קדיש תתקבל אז קח בידך הערבה ותחבוט ה' פעמים בקרקע עיין ספר כוונת הש"ר בסופו. ושל"ה כתב כשמגיע לתענה אמונים אז מניח הלולב ויקח הערבה ועיין בס' נגיד ומצוה:

מגן אברהם תר״ס – סימן תרס – סדר הקף הבימה

א׳ לצד ימין. ולפי שהס"ת על הבימה וכל הצבור צריכין להפוך פניהם כלפי ס"ת שעל המגדל קודם שיתחילו להקיף ואז הוי צפון ימין שלהם (ד"מ ת"ה) והיה נ"ל דכשהחזן מהפך עצמו יהפך דרך ימין כמו שכתבתי לענין כהנים [בסי' קכ"ח] ולא ראיתי נוהגין כן ושמא משום כבוד שכינה וצבור אבל בכהנים א"א (מהרי"ל בתשו' סי' מ'): ב׳ ובשבת אין מקפידין. שגם במקדש לא היו נוטלין ערבה בשבת: ג׳ וי"א שמי וכו'. ורש"ל כ' דביום ז' אף מי שאין לו לולב יקיף בערבה אלא דמיחזי כיוהרא ומ"מ אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה (ב"ח):

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תר״ס

א׳ זכר למקדש. שהיו מלקטין מורביות של ערב' ובאין וזוקפין אותן בצידי המזבח וראשיהן כפופים ע"ג המזבח תקעו והריעו ותקעו בכל יום מקיפין את המזבח ואומרי' אנא ה' הושיע' נא רי"א אני והו הושיעה נא ואותו יום הז' מקיפין ז"פ. ועכשיו עושין היקף לבימ' שיש בה ס"ת דוגמת המזבח ובשבת אין אנו מקיפין לפי שאין שם לולב: ב׳ מי שאירע לו אבל כו'. בב"י הביא זה בשם כל בו וכ' עליו ודברי תימה הם למה יפסידו ההקפ' וכן נוהגין להקיף אפי' האבל עצמו עכ"ל ואנו נוהגין שלא להקיף ומו"ח ז"ל הביא ראיה שלא להקיף ממה דאי' בפ' לולב וערב' דף מ"ד דר"ל ס"ל דכהני' בעלי מומין נכנסין בין האול' למזבח כדי לצאת בערבה ור"י אמר מי יימר דבעלי מומין נכנסין דלמא דוקא תמימים וכתבו התו' דפרועי ראש דינם כבעלי מומין וא"כ לדברי ר"י אסור בפרועי ראש והאבל הוא פרוע ראש ואין זה נכון דא"כ כל מי שאינו כהן לא יקיף עכשיו דהא במקדש לא הקיפו רק הכהנים סביב המזבח דזר אסור ליכנס לשם ואפי' כהני' בעלי מומין ג"כ לא יקיפו עכשיו אלא ודאי דאין מדמין בדבר זה למקדש אלא שאנו עושין זכר למקדש ונראה קצת ליתן טעם למנהגנו שהוא כמו שיש מנהג שאין אבל מתפלל בימי' שאין בהם תחנון כמ"ש בתשו' רמ"א שטעם בזה שמדה"ד מתו ח' נגד האבל וע"כ לא נכון להיות ש"ץ אף שזה טעם חלוש ושם בתשובה הוא חולק ע"ז מ"מ כיון שנהגו כך שם זהו עצמו הטעם בכאן שכל המקיפים הם כשלוחים של שאר הקהל כנ"ל: ג׳ שא"א הושענא בשבת. טעמם מפני התינוקות שישמעו שאומרים בשבת כמו בחול וילכו גם ליטול לולב ולא נהגו כן דכיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין:

ספר מחצית השקל על אורח חיים תר״ס

תר״ס:ב׳שצ״ד א׳ (ס"ק א) לצד כו' וכל הצבור צ"ל כו'. ר"ל האנשים העומדים לצד מזרח שפניהם לצד מזרח צריכים להפך כו'. והיה נ"ל כשהחזן כו' ר"ל החזן עומד ופניו למזרח אם כן יפנה דרך ימין יהיה סבובו לצד דרום. והיה ראוי שיהפוך עצמו תחלה לצד הבימה ששם הספר תורה ויהיה צפון צד ימינו כמו כל הקהל ושמא משום כבוד השכינה ר"ל שאין ראוי להפך ואחוריו לצד ארון הקדש.

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א