סימן תרנה – גוי שהביא לולב
א עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁהֵבִיא לוּלָב לְיִשְׂרָאֵל מִחוּץ לַתְּחוּם מֻתָּר לִטְּלוֹ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ. { הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן תקפ"ו } (סָעִיף כ"א וְכ"ב) { וְסִימָן ש"ז } (סָעִיף ג'), { אִם מֻתָּר לוֹמַר } א { לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים לֵילֵךְ אַחֲרָיו אוֹ לְחַלֵּל יוֹם טוֹב בִּשְׁבִילוֹ. }
באר היטב – סימן תרנה – גוי שהביא לולב
א א לעכו"ם. הסכמת האחרונים דאפילו בי"ט שני שהוא דרבנן מותר לומר לעכו"ם להבי' לולב ואתרוג חוץ לתחום וכן המנהג במדינה זו לשלוח אחר אתרוג ביו"ט. ומ"מ בשבת אין לשלוח בשביל י"ט שאחריו ע' ט"ז ומ"א. וכתב הרשב"א סי' רצ"ו ערבה שנתלשה בי"ט שני אסור לטלטלה אפילו אין לו אחרת לצאת בה דמוקצה היא וכתב המגן אברהם ונ"ל דאפילו ביו"ט ראשון אסור לטלטל אך אם נתלש ביו"ט ראשון מותר בשני לכ"ע ע"ש. ומהרשד"ם חא"ח סי' כ"ב חולק על הרשב"א ומתיר ע"ש. ומהרח"ו בספר עץ החיים דחה דבריו וכתב לאסור כדברי הרשב"א:
מגן אברהם תרנ״ה – סימן תרנה – גוי שהביא לולב
אין
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תרנ״ה
א׳ אפי' מי שהוב' בשבילו. דבדבר שיש בו הנא' גזרינן ביה שמא ישלח אחריו אבל מצות לאו ליהנות ניתנו ותו דלא שכיח שיעשה אדם מצוה הבאה בעבירה: ב׳ וע"ל סי' תקפ"ו. שם גבי שופר התיר ובסי' ש"ז כתב שיש מחלוקת בזה ורש"ל בתשו' כתב לאיסור באם לא היה לו הדס ויום הראשון היה בשבת שלא לשלוח עכו"ם אפי' בע"ש אחר הדס לאיזה מקום אחר כיון דאחר יום ראשון הוא מדרבנן ובמרדכי פרק הדר איתא כתב רבינו יואל להתיר לומר לעכו"ם להביא אתרוג אפילו מרחוק בי"ט היכא דאיכא אונס שלא היה להם אתרוג משום דתחומין דרבנן לרבנן דר"ע אפי' בי"ב מילין אין איסור מן התורה ובהגמ"נ מבי' דברים אלו וכתב ע"ז אמנם ק"ל ע"ז מהא דמביא הסמ"ג סי' נ"ז בלאוין שגילוח מצורע אין עושין ע"י עכו"ם אע"ג דליכ' אלא איסורא דרבנן דוק היטב דיש לחלק עכ"ל ונ"ל לחלק בדרך זה דיפה כח מצו' לולב שהיא עשה דרבי' וכמו שמחלקינן במ"ק מביאו הרי"ף פ' מ"ש דשאני עשה דרבים דהיינו חג שנדחה מפניו עשה דיחיד דאבילות ה"נ ראוי לדחות אמירה לעכו"ם שהוא שבות מקמי מצות לולב שהיא עשה דרבים ואפילו אחר יום ראשון שהוא דרבנן יש לדחות אמירה לעכו"ם שהוא שבות מדרבנן מפני לולב דרבנן שהיא מצוה של רבים וכן המנהג במדינה זו לשלוח אחר אתרוג בי"ט. ומ"מ בשבת אין לשלוח בשביל י"ט שאחריו כנלע"ד:
ספר מחצית השקל על אורח חיים תרנ״ה
תרנ״ה:ב׳שע״ב א׳ כתב רש"ל בתשובה סי' ח' כו' שצ"ל בהדיא שיביאו בי"ט כו' עיין לעיל סי' רמ"ז במ"א סעיף קטן ב'. ואע"ג דס"ל למהרש"ל דיש עכשיו ר"ה. וא"כ אמירה לגוי להביאו דרך ר"ה ליכא כ"א שבות א'. ולעיל בסי' ש"ז סעיף ה' לא הותר אמירה לגוי שיעשה הגוי שבות דהוי שבות דשבות. חוץ מבעל העיטור הובא בסי' רע"ו סעיף ב' שמתיר אפי' חד שבות במקום מצוה. ועמ"ש עליו רמ"א שם ומ"א בסעיף קטן ח' וט'. מ"מ ס"ל דשרי לצורך מצוה כזו ר"ל דשאני. משאר מצוה הואיל והיא מצוה עוברת. או מטעם שכ' הט"ז דהוי עשה דרבים.(אולם מדברי מ"א ר"ס תמ"ו נראה דזה ל"מ עשה דרבים כיון דאין א' מוציא הרבים) או טעם זולתו. דאפי' למ"ד דל"ל ר"ה דבעי' שיהיו ס' ריבוי בוקעים בו דומיא דדגלי מדבר: ב׳ אסור לצורך י"ט שני דכן הוי מעשה בתשובה הנ"ל ולאלומי לאסורא דבי"ט שני לכ"ע אסור. אבל רש"ל אליביה דנפשיה אפי' בי"ט ראשון אוסר: ג׳ וצ"ע אם מותר לשלוח כו' ר"ל אפי' במקום שמותר לשלוח היינו ישראל הצריך לו מותר לשלוח לגוי להביא לו מגוי אחר או מישראל ולא יודיע הגוי השליח לישראל שהוא לצורך ישראל כה"ג מותר כדי שיקיים המצוה. אבל ישראל אחר אפשר דאינו רשאי לשלוח לישראל אחר כיון דהמשלח שעושה איסור השליחות אין לו צורך בזה לקיים המצוה כ"א שישראל הנשתלח לו יקיים מצוה ואז אמרי' א"א לאדם חטא כו'. עס"ס ש"ו סעיף קטן כ"ח. ואפשר כיון כו' חוזר על דברי רש"ל דאוסר לצורך י"ט שני כיון דליכ' רק מצוה דרבנן על זה כ' מ"א דלדידן דל"ל ר"ה אפי' לצורך מצוה דרבנן מותר. עמ"ש סי' ש"ז סעיף ו' משמע דאפי במקום מצוה דרבנן הותר': ד׳ ונ"ל כו' עיין סי' תקט"ו שכתב שם גוי שהביא דורן לישראל מדבר שיש במינו במחובר ונתלש בי"ט. אסור לישראל בו ביום ולמוצאי י"ט אסור בכדי שיעשה. וכ' רש"י הטעם שלא יהנה ממלאכת י"ט. וא"כ אם הובא בי"ט ראשון מותר במוצאי י"ט ראשון לאחר שהמתין כדי שיעשה. כיון דממ"נ חד יומא חול. ולא נהנה ממלאכת י"ט. אבל לר"ת צריך להמתין עד אחר כדי שיעשה במוצאי י"ט שני דס"ל הטעם דצריך להמתין כ"ש דגזרינן שמא יאמר לגוי להביאן לו בי"ט ויהיה מצוי לו מיד למוצאי י"ט ע"ש. ולכן הכא לא מבעיא לדעת רש"י דמותר בי"ט שני כנ"ל. אלא אפי' לר"ת דגם בי"ט שני אסור הכא מודה דליכא למגזר. ואם הובא מח"ל לענין טלטול חוץ לד"א עיין לעיל סי' תקט"ו סעיף ה':
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א