סימן תקלב – דין נטילת צפרנים בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

דף הבית ספרי קודש אונליין שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים/מגני ארץ) סימן תקלב – דין נטילת צפרנים בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקלב – דין נטילת צפרנים בחל המועד

א מֻתָּר לִטֹּל צִפֹּרְנַיִם בֵּין דְּיָד בֵּין דְּרֶגֶל, אֲפִלּוּ בְּמִסְפָּרַיִם. { הַגָּה: אֲבָל יֵשׁ מַחְמִירִין } א { וְאוֹסְרִים; וְכֵן הוּא הַמִּנְהָג לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לִטְּלָן, בֵּין } ב { בְּסַכִּין בֵּין בְּמִסְפָּרַיִם, אִם לֹא לְצֹרֶךְ מִצְוַת } ג { טְבִילָה שֶׁנּוֹטְלָן כְּדַרְכָּן בַּחֹל } (סְמַ"ק וְתוֹסָפוֹת). ב כָּל רְפוּאָה מֻתָּר בְּחֹל הַמּוֹעֵד.

באר היטב – סימן תקלב – דין נטילת צפרנים בחל המועד

א א ואוסרים. ופשוט דכל הני דמותרין לגלח מותרין ליטול צפרנים מ"א ול"נ לאסור דצפרנים יכול ליטול בכל מקום ודו"ק באר הטיב אשר לפני ובש"ת נ"ש סי' נ"ו מתיר למי שזהיר לנטלם בכל ערב שבת ליטלם בחה"מ בערב שבת. כתב המ"א ונ"ל אם נוטלן בערב י"ט מותר ליטלן בח"ה דהא ר"ת מתיר בזה אפי' לגלח ע"ש: ב בסכין. משמע בידו או בשיניו מותר וכתב ריא"ז הנוטל צפרנו בשיניו אין בו משום מיאוס: ג טבילה. עיין מה שכתבתי בי"ד סי' קצ"ח סעיף קטן י"א:

מגן אברהם תקל״ב – סימן תקלב – דין נטילת צפרנים בחל המועד

א׳ יש מחמירין. ופשוט דכל הני דמותרין לגלח מותרין ליטול צפרנים ונ"ל אם נוטלן בעי"ט מותר ליטלן בח"ה דהא ר"ת מתיר בזה אפי' לגלח כמ"ש הטור: ב׳ כל רפואה. פי' שמותר לשתות דבר שהוא משום רפואה משמע דבי"ט אסור לשתות עסי' תצ"ו ומ"ש ססי' תקל"א ועסי' תקל"ו ס"ג:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תקל״ב

א׳ אם לא לצורך מצוה. ולענין טבילות מצוה בי"ט כתבתי בי"ד סי' קצ"ח דאם שכחה ליטול צפרני' קודם י"ט תנקר תחתם ולא תחתכם ע"י עכו"ם ע"ש מילתא בטעמא:

ספר מחצית השקל על אורח חיים תקל״ב

תקל״ב:א׳תקל״א א׳ (ס"ק א) יש כו' דהא ר"ת מתיר בזה. ר"ל אם גילח בעי"ט מתיר שוב לגלח גם בי"ט דשוב ל"ל כדי שלא יכנס לי"ט כשהוא מנוול דהא באמת גילח א"ע קודם י"ט ולא נכנס כשהוא מנוול. אלא דאנן לא קי"ל כוותיה כמבואר לעיל סי' תקל"א משום דלא מוכחא מלתא. מ"מ בנטילת צפרנים דבלא"ה לדעת המחבר שרי. אפי' לא נטלן מעי"ט. יש עכ"פ להתיר כשנטלן מעי"ט דיש לצרף להתיר דעת ר"ת (ועיין בתשו' נ"ש): תקל״ב:א׳תקל״ב א׳ (ס"ק ב) כל רפואה כו' משמע דבי"ט אסור. ר"ל אפי' ביו"ט שני. ולעיל בסי' תצ"ו מבואר דכל שבות דרבנן מותר בי"ט שני לצורך רפואה אפי' אינו חולי הכולל את כל הגוף ושתית משקה לרפואה ג"כ אין בו אלא משום שבות:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א

מגן אברהם: מקור: primo.nli.org.il רשיון: בנחלת הכלל טורי זהב ומחצית השקל: כנ"ל כמו המגן אברהם – דיגיטציה: ספריא
דילוג לתוכן