סימן תכ – אם הנשים רשאות לקונן בראש חדש – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תכ – אם הנשים רשאות לקונן בראש חדש

א עַל הַמֵּת נָשִׁים מְעַנּוֹת, שֶׁכֻּלָּן אוֹמְרוֹת כְּאֶחָד; וּמְטַפְּחוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף; אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת, שֶׁתְּהֵא הָאַחַת אוֹמֶרֶת וְהָאֲחֵרוֹת עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ. וְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת. ב אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין וְקַדִּישׁ. { הַגָּה: וְאֵין נוֹהֲגִין כֵּן. וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי' ת"א ס"ו בְּהַגָּה. וְכֵן בְּכָל הַיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם } א { תַּחֲנוּן, } (מִנְהָגִים) { וְכֵן בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם קוֹבְרִין מֵת בַּלַּיְלָה שֶׁאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ וְלֹא צִדּוּק הַדִּין } (כָּל בּוֹ).

באר היטב – סימן תכ – אם הנשים רשאות לקונן בראש חדש

ב א תחנון. כתב לבוש שאפילו לחכם בפניו א"א צ"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם בר הכי הוא ואומרים קדיש אחר הדרשה ע"ש תר"ע. ובטור כתב דחכמי מגנצא אמרו צ"ה בר"ח חנוכה ופורים על אדם גדול. וכתב הט"ז שמעתי מזקן אחד שהעיד שהיה בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג בעומ' והיו מסופקים אם לו' צ"ה עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ"א שיש לו' צ"ה על אדם גדול ותיכף אמרוה על רמ"א בקול רם. ונראה לסמוך על זה בימים שאין בהם תחנון כגון ל"ג בעומר או ט"ו באב ובט"ו בשבט שאינם מועד אבל לא בראש חודש וחנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד עכ"ל:

מגן אברהם ת״כ – סימן תכ – אם הנשים רשאות לקונן בראש חדש

א׳ צדוק הדין. כ' לבוש סי' תר"ע שאפי' לחכם בפניו א"א צ"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם הוא בר הכי ואומרים קדיש אחר הדרשה:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ת״כ

א׳ וכן בכל יום שא"א בהם תחנון. בטור כתוב דחכמי מגנצ' אמרו צדוק הדין בר"ח חנוכה ופורים על אדם גדול: ושמעתי מזקן א' שהעיד שהי' בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג בעומר והיו מסופקים אם לומר צדוק הדין עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ"א שי"ל צ"ה על אדם גדול ותכף אמרוהו על רמ"א בקול רם ונראה לסמוך ע"ז בימים שאין בהם תחנון כגון ל"ג בעומר או ט"ו באב ובשבט דאינם מועד. ובפרט שכ' הרא"ש בשם רש"י דצ"ה וקדיש אינן הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים אבל לא בר"ח חנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד כנלע"ד:

ספר מחצית השקל על אורח חיים ת״כ

ת״כ:תס״ו א׳ (ס"ק א) צ"ה כו' דורשים עליו אי בר הכי. נסתפק בספר א"ר לפמ"ש מ"א לקמן סי' תקמ"ז ס"ק ח' דבח"ה אין לדרוש כ"א על חכם בפניו וסיים וז"ל ונ"ל דאין בזמנינו דין ת"ח שיודע הלכה בכ"מ כו' עכ"ל אי מחמיר דוקא בחה"מ או גם בר"ח אמרינן דאין לנו דין ת"ח ועיין בט"ז פה:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א