סימן שנד – דיני בור ואשפה ברשות הרבים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שנד – דיני בור ואשפה ברשות הרבים

א בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְחוּלְיָא סְבִיבוֹ, אִם א עוֹמֵד בְּתוֹךְ ד' טְפָחִים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד מֻתָּר לְמַלְּאוֹת מִמֶּנּוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד אֲפִלּוּ אֵין הַחוּלְיָא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה; וְאִם הוּא ב רָחוֹק ד' מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד אֵין מְמַלְּאִים מִמֶּנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן תְּהֵא הַחוּלְיָא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה. ב אַשְׁפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁגָּבְהָהּ עֲשָׂרָה וְרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה, אִם הִיא שֶׁל רַבִּים מֻתָּר לִזְרֹק לָהּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד הַקָּרוֹב לָהּ. { הַגָּה: וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יִתְגַּלְגֵּל מִן הָאַשְׁפָּה לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְאָתֵי לְאַתּוּיֵי, דְּאֵין דֶּרֶךְ לִזְרֹק לָאַשְׁפָּה אֶלָּא דְּבָרִים מְאוּסִים } (הַמַּגִּיד פ' ט"ו בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א). וְאִם הִיא שֶׁל יָחִיד, אָסוּר, מִשּׁוּם דְּיָחִיד עָשׂוּי לְפַנּוֹת אַשְׁפָּה שֶׁלּוֹ וְיָבוֹאוּ לִשְׁפֹּךְ שָׁם כְּדַרְכָּן וְנִמְצְאוּ שׁוֹפְכִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

באר היטב – סימן שנד – דיני בור ואשפה ברשות הרבים

א א עומד. פי' הבור עצמה והוה המקום הפנוי שבין הבאר לכותל מקום פטור דפחות מארבע לא דרסי ליה רבים כלל. ט"ז: ב רחוק. פי' הבור עצמה דהשתא לא הוה מקום פטור אלא או רשות הרבים או כרמלית בקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים ע"כ צריך שתהיה החוליא של הבור גבוה יו"ד ממילא הדלי ששואב בו הוא למעלה מיו"ד ושם לא הוה רשות הרבים והוא ממלא מרה"י לרשות היחיד דרך מקום פטור שכל שלמעלה מי' ברה"ר הוה מקום פטור מה שאין כן אם החוליא פחות מי' הולך הדלי דרך ר"ה ומטלטל מרה"י לרה"י דרך מקום ר"ה ועיין ט"ז:

מגן אברהם שנ״ד – סימן שנד – דיני בור ואשפה ברשות הרבים

א׳ בתוך ד'. דמקום פטור הוא כיון דלא דרסי ביה רבים: ב׳ אין ממלאין. אפי' דרך חלון דקא מטלטל מרה"י לרה"י דרך חלון אויר ר"ה ואף על גב שאגודו בידו אסור כמ"ש סי' שנ"ב וא"צ למה שנדחק הריטב"א: ג׳ החוליא גבוה י'. דאז הולך הדלי דרך מקום פטור ודוקא כשהחלון ג"כ גבוה י' ואם הם בדיוטא א' אסור כמ"ש ססי' שמ"ז והעומד בר"ה וממלא מבור שהיא עמוקה י' ורחבה ד' חייב ולא חשיב אגודו בידו דהא עקר המים מרה"י לר"ה משא"כ הכא דלא עקר המים מר"ה וכשבאין באויר ר"ה הוי אגודו בידו: ד׳ אשפה בר"ה. וא"צ עירוב כיון שאין בה דיורין: ה׳ מאוסים. כלו' שא"צ להם:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים שנ״ד

א׳ אם עומד בתוך ד' טפחים. פי' הבור עצמה והוה המקום הפנוי שבין הבור להכותל מקו' פטור ואע"ג דקי"ל תל ברה"ר שאין בו ד' לא הוה מקום פטור אלא כשהוא גבוה ג' שאני הכא דכל הפסק פחות מד' בין בור וכותל לא דרסי ליה רבים כלל ע"כ הוה מקום פטור באין בו ד' אע"ג שאין גבוה ג' כ"כ ב"י בשם ריטב"א וט"ס יש שם וצ"ל כמ"ש: ב׳ ואם הוא רחוק וכו'. פי' הבור עצמה דהשתא לא הוה מקום פטור אלא או רשות הרבים או כרמלית בקרן זוית הסמוכה לרה"ר על כן צריך שתהיה החוליא של הבור גבוה י' ממילא הדלי ששואב בו הוא למעלה מי' ושם לא הוה רה"ר והוא ממלא מרשות היחיד לרה"י דרך מקום פטור שכל שלמעל' מי' ברה"ר הוה מקום פטור משא"כ אם החוליא פחות מי' הולך הדלי דרך רשות הרבים ומטלטל מרה"י לרה"י דרך מקום ר"ה. וכתב ב"י שהריטב"א הקשה אפילו ברחוקה יהיה מותר אפי' בלא גבוה י' כיון שאגדו בידו דהיינו ראש הדלי כי מיית לה מרשות היחיד לרשו' הרבים נמי אפי' שבות ליכא כדאיתא בסוף פירקין דהיינו מ"ש בסימן שנ"ב ותי' בדרך דחוק כמ"ש ב"י ומו"ח ז"ל חילק דבסי' שנ"ב דיעבד הוא ולא נח ברה"ר אבל הכא לכתחלה קא ממלא הלכך אע"ג דאגודו בידו ה"ל כמטלטל מרה"י לרה"י דרך ר"ה להדיא ואסור עכ"ל ול"נ תמוה מאוד דאין כאן קושיא כלל דגם בסימן שנ"ב יש חשש דלמא נפל כלו ואתי לאתויי ד"א בר"ה לפיכך צ"ל שם באסקופה נדרסת ולא גזרי' כן משום בזיון כתבי קודש וכן לשאר תי' שם יש טעם למה לא גזרי' כן וא"כ כאן באגודו בידו נמי יש ודאי לגזור דלמא נפיל כל הדלי מידו וילך למטה ויביאנו מרשות הרבים לביתו ושבות זה ודאי אסור זה נ"ל פשוט ונעלם ממנו כוונת הריטב"א בקושיתו:

ספר מחצית השקל על אורח חיים שנ״ד

שנ״ד:כ״ז א׳ (ס"ק א) בתוך כו' דמקום פטור כו' עיין בט"ז ס"ק א' הביא דברי ריטב"א בזה: שנ״ד:כ״ח א׳ (ס"ק ב) אין כו' מטלטל מרה"י לרה"י דרך כו' כצ"ל: ב׳ וא"צ למה שנדחק הריטב"א. ע' סי' שנ"ב ס"ק ד' הביא מ"א קושית הריטב"א: שנ״ד:כ״ט א׳ (ס"ק ג) החוליא כו' ודוקא כשהחלון כו' והא דלא פי' כן ש"ע להדיא כבר כ' מ"א סי' שנ"ב ס"ק ד' דא"צ לפ' דמוכח דא"א למלאות בענין אחר דהא עקר המים ר"ל ניהו דהדלי אגדו בידו מ"מ כשעוקר המים מן הבור אין אגד המים בידו משא"כ הכא ר"ל דכאן מיקרי אגדו בידו דהא כשהתחיל לשאוב המים לא עבי' איסורא דהא הוא עומד ברה"י ושואב מן הבור שהוא רה"י רק כשמוציאו לאויר ר"ה אז מתחיל האיסור ואז כבר אגודו של המים בידו משא"כ כשעומד בר"ה מיד בתחלת השאיבה מתחיל האיסור דעומד בר"ה ועוקר ברה"י להוציא לר"ה ואז אין אגודת המים בידו:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א