סימן רצה – הבדלה שעושה שליח צבור
* { הַגָּה: וְאוֹמְרִים וִיהִי } א { נֹעַם וְסֵדֶר קְדֻשָּׁה בַּאֲרִיכוּת, כְּדֵי לְאַחֵר סֵדֶר קְדֻשָּׁה שֶׁאָז חוֹזְרִים רְשָׁעִים לַגֵּיהִנֹּם } (טוּר). { וּבִזְמַן שֶׁאֵין אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם, כְּגוֹן שֶׁחָל יוֹם טוֹב } ב { בַּשָּׁבוּעַ, אֵין אוֹמְרִים סֵדֶר } ג { קְדֻשָּׁה אֲבָל אוֹמְרִים וְיִתֶּן לְךְ } (כָּל בּוֹ). א מַבְדִּיל שְׁלִיחַ צִבּוּר כְּדֵי לְהוֹצִיא מִי שֶׁאֵין לוֹ יַיִן. { הַגָּה: וְנָהֲגוּ לוֹמַר וּלְהַזְכִּיר } ד { אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיָּבֹא וִיבַשְּׂרֶנּוּ הַגְּאֻלָּה } (טוּר).
באר היטב – סימן רצה – הבדלה שעושה שליח צבור
* א ויהי נועם. וצריך לאומרו מעומד כתבים. ויש מקומות שא"א ויהי נועם בבית האבל רק מתחילין יושב בסתר כנה"ג. וכופלין הפסוק אורך ימים וגו' ועי' במט"מ שהאריך בזה ומתחילין ואתה קדוש לפי שאין גאולה בלילה וגם ואני זאת בריתי וגו' אין אומרים עי' ט"ז: ב בשבוע. אפי' ביום ו'. ט"ז: ג קדושה. דויהי נועם שייך למלאכת המשכן וע"י שרתה שכינה וזהו ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. ט"ז: א ד אליהו הנביא. עיין מ"א:
מגן אברהם רצ״ה – סימן רצה – הבדלה שעושה שליח צבור
א׳ פסוק ויהי נועם יאמרו מעומד [כתבים] ויש מקומות שא"א ויהי נועם בבית אבל רק מתחילין יושב בסתר [כ"ה] עסי' רצ"ו ס"ז וכופלין פסוק אורך ימים וגו' שאז נשלם השם היוצא ממנו [טור מנהגים] וע' במט"מ שהאריך בזה וכ' שיש בישועתי ב' יודי"ן וכשכופלין אותן היא ד' יודי"ם והיא שם הוי"ה במילוי יודי"ן אח"כ מצאתי בתשב"ץ כשכופלין אותו יש בו תיבות כמנין הכהנים ק"ל שכהני חשמונאי אמרו אותו במלחמ' ונצחו וכ"כ בסידור מהרר"ה והיא המילוי שם של הוי"ה במילוי יודי"ן כמ"ש של"ה כזה י' י"ו יו"ד וכו' וקריא' המזמור נחשב' לאחד ובזה מיושב קושית מוהרר"ה במרדכי: אליהו הנביא במ"ש. שאין אליהו בא בע"ש וגם מבע"י אם יש תחומין למעלה מי' וא"כ דלמא הלכה יש תחומין ולא יבא בשבת לכן אומרים במ"ש [לבוש] דלא כע"ש דלא דק ועסי' ת"ר דבי"ב מיל קיי"ל לחומרא ע"ש:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים רצ״ה
א׳ ואומרים ויהי נועם. כ' הטור ונוהגין לכפול פ' אורך ימים כו' שעי"כ נשלם השם היוצא ממנו עכ"ל. ומתחילין בואתה קדוש לפי שאין גאולה בלילה וגם ואני זאת בריתי א"א אע"ג דבסי' תקל"ט לענין ט"ב נתן הטור טעם לפי שיהי' נראה כמקיים ברית על הקינות וזה אין שייך כאן נראה כיון דאלו ב' פסוקים ובא לציון ואני זאת בריתי הם סמוכים ביחד בספר ישעיה כל שא"א האחד גם הב' א"א. ובט"ב כ' הטור הטעם באמת על שאין לומר שניהם כיון שאין הפסוק של זאת בריתי אינו שייך ה"נ לא יאמר ואתה קדוש והוא טעם נוסף על שאין גאול' בלילה: ב׳ כגון שחל י"ט כו'. אפי' ביום ו' דבעי' ו' ימים שלימים למלאכה: ג׳ א"א סדר קדושה. דויהי נועם שייך למלאכת המשכן וע"י שרתה שכינה וזהו ואתה קדוש יושב תהלות ישראל [מצאתי]:
ספר מחצית השקל על אורח חיים רצ״ה
רצ״ה:ב׳תקפ״ד א׳ כ' מ"א פסוק ויהי כו' עסי' רצ"ו. ט"ס הוא ואפשר צ"ל תרצ"ו סעיף ה'. במילוי יודי"ן שגי' שלו ע"ב שיש במילואו ד' יודי"ן כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י: ב׳ והוא המילוי כו' ר"ל שהשם ע"י מילוי כזה עולה ק"ל צא וחשוב י' י"ו יו"ד עולה מ"ו ה' ה"י עולה כ' יחד ס"ו. ו' ו"י וי"ו עולה מ"ד יחד ק"י. ה' ה"י עולה כ' יחד ק"ל: ג׳ וקריאת המזמור כו' ר"ל שבמזמור יושב בסתר יש קי"ב תיבות. ובצירוף פ' ויהי נועם שיש בו י"ב תיבות עולה קכ"ד וכשכופלים פסוק ארך ימים שיש בו ה' תיבות עולה קכ"ט תיבות חסר תיב' אחת למנין ק"ל לזה כ' דקריאת מזמור עצמו נחשב לא' הרי ק"ל. ובס' א"ר הביא בשם פסקי תוס' דכן כשאומרים מזמור זה בשבת וי"ט או בק"ש שעל מטתו או כשחוזרים מבה"ק יכפול פסוק ארך ימים כו:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א