סימן רנו – ששה תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רנו – ששה תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת

א כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָן, הָיוּ תּוֹקְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת שִׁשָּׁה תְּקִיעוֹת, כְּדֵי לְהַבְדִּיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה. { הַגָּה: וְנָהֲגוּ בַּקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁכָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לְשַׁבָּת כְּחֵצִי אוֹ שָׁעָה, שֶׁמַּכְרִיז שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהָכִין עַצְמָן לְשַׁבָּת, וְהוּא בִּמְקוֹם הַתְּקִיעוֹת בִּימֵיהֶם, וְכֵן רָאוּי } א { לִנְהֹג בְּכָל מָקוֹם. }

באר היטב – סימן רנו – ששה תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת

א א לנהוג כן. וכן נוהגין לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתן וגם ראוי לבעלי החניות שיסגרו כמו שעה קודם שבת כי ראיתי גדולה המכשלה שלפעמים בא שר א' ונמשך המו"מ עד הלילה ואשמם בראשיכם כתיב. וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו אפי' הוא לילה ממש וזה ראיתי בעיני לכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם חשוב וגדול שעדיין לא בא כי זכות הוא שלא יתחלל שבת על ידו וחכם עיניו בראשו מ"א. ומצאתי מי שלא תיקן מאכלו יש להמתין עם ברכו ואם הוא סמוך לבה"ש אל ימתינו. ס"ח סימן רס"ב ובמ"א סימן רס"ג ס"ק ל' ע"ש:

מגן אברהם רנ״ו – סימן רנו – ששה תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת

א׳ סמוך לשבת. וב"ח כ' דחצי שעה סמוך למנחה מכריזין והיא במקום תקיעה ראשונה וברכו הוי במקום תקיעה ששית ע"כ ומ"מ צ"ע דתקיעה שניה היתה לבטל העם ממלאכה והיתה לכל הפחות בזמן מנחה קטנה שהיא שתי שעות ומחצה קודם הלילה כמ"ש סי' רנ"א וכן ראוי לנהוג לשלח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתן וגם ראוי לבעל החניות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת כי ראיתי גודל המכשלה שלפעמים בא שר א' ונמשכה המשא ומתן עד שחשיכה ממש ואשמם בראשיכם כתיב וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו אף על פי שהיא לילה ממש עושין כל הצריך להם וזה ראיתי בעיני לכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא אם היא סמוך לחשיכ' כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו והחכם עיניו בראשו:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים רנ״ו

אין

ספר מחצית השקל על אורח חיים רנ״ו

רנ״ו:ב׳רמ״א א׳ (ס"ק א') סמוך כו' והיתה לכל הפחות בזמן מ"ק. רצה לומר דהא כתב לעיל סי' רנ"א דמן המנחה ולמעלה אסור במלאכה אלא שנחלקו שם הפוסקים אי ר"ל מנחה גדולה או מ"ק מ"מ אפי' למאן דמקיל שם מנחה קטנה ולמעלה אסור במלאכה אם כן ע"כ צ"ל הא דאמרינן בש"ס דתקיעה שניה היתה לבטל העם ממלאכה ע"כ תקיעה שני' היתה שתי שעות ומחצה קודם הלילה שאז מתחיל זמן מ"ק. ותקיעה ראשונה דהיתה קודם לזה הרבה כמ"ש מ"א בסי' רנ"א ואיך כ' הב"ח דתקיעה ראשונה היתה חצי שעה סמוך למנחה וכן ראוי לנו לעשות להכריז ח"ש סמוך למנחה הא אין דרכנו להקדים להתפלל תפ"מ בע"ש ב' שעות ומחצה קודם הלילה: ב׳ כמו שעה קודם שבת. אע"ג שכ' דעכ"פ בעינן ב' שעות ומחצה קודם הלילה ולמה כתב שדי בשעה קודם שבת וצ"ל שכוונתו במ"ש קודם שבת ר"ל קודם קבלת שבת וכן דרכינו להקדים להתפלל ערבית בע"ש יותר מבחול כמ"ש סימן רס"ז ואפשר שיעור מ"א שהוא שעה ומחצה קודם לילה זמן תפלתינו ערבית בע"ש ולכן די אם יקדימו לבטל ממלאכה שעה א' קודם קבלת שבת דהוי בצירוף ב' שעות ומחצה או י"ל שבחר הרע במיעוטו שא"א להנהיג הציבור לבטל דרכם אשר הרגילו את עצמם לכן עכ"פ יראו מנהיגי הדור לבטל כמו שעה לבל יכשלו כמ"ש אח"ז שלא יעשה מלאכה ולסגור החניות כי שניהם דינם שוה והיה בזמן תקיעה שניה כמבואר בש"ס: ג׳ וגם רוב העולם כו' עתה דיבר מענין הכרזה ועכשיו רצה להזהיר שיקדימו לו' ברכו שהוא קבלת שבת:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א