סימן רלד – הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רלד – הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה

א הָרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְּדוֹלָה וּמִנְחָה קְטַנָּה, אֵין רָאוּי לוֹ לְהִתְפַּלֵּל רְשׁוּת, אֶלָּא הַגְּדוֹלָה; וְאִם יִתְפַּלֵּל הַגְּדוֹלָה חוֹבָה, לֹא יִתְפַּלֵּל הַקְּטַנָּה כִּי אִם רְשׁוּת; אֲבָל אֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת רְשׁוּת, אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּיר בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא זָהִיר וְזָרִיז וְאָמִיד בְּדַעְתּוֹ לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף בְּלֹא הֶסַח הַדַּעַת, אֲבָל אִם אֵינוֹ מְכַוֵּן בָּהּ יָפֶה קָרִינַן בֵּיהּ: לָמָּה לִי רֹב זִבְחֵיכֶם (יְשַׁעְיָה א, יא). { הַגָּה: } א { אֵין לוֹמַר אַשְׁרֵי שֶׁקֹּדֶם מִנְחָה, אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ מִנְיָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו הַקַּדִּישׁ שֶׁלִּפְנֵי תְּפִלַּת הַמִּנְחָה } (הַגָּהַת סְמַ"ק וְכָל בּוֹ). { יֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד } ב { קֹדֶם אַשְׁרֵי שֶׁל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, נֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא } (אַבּוּדַרְהַם בְּשֵׁם הר"י וּבֵית יוֹסֵף). ב אִם שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה, מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם; וְאוֹמֵר אַשְׁרֵי קֹדֶם תְּפִלָּה שֶׁהִיא תַּשְׁלוּמִין לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה. { וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ק"ח. }

באר היטב – סימן רלד – הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה

א א א"ל אשרי. ואם אמרו אשרי בלא מנין ואח"כ באו מנין יאמרו מזמור אחד ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבה"כ וליכא מנין ואח"כ קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי אלא בעי שיהיו י' בשעת הלימוד מ"א. אבל הט"ז בסי' כ"א ס"ק ה' כתב דכל שיש באמירת הקדיש עשרה די וא"צ שיהיו עשרה בשעת הלימוד ע"ש בס"ק ז' מש"ש. ועיין בשו"ת שער אפרים סי' י"ז. כתב בפסקי מהרא"י סי' נ"ט אפי' אם מקצת ציבור התפללו בעונתו ונמשכה עד הלילה אין לומר קדיש כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל. וכתב המ"א דה"ה אם נמשך באמירת א"מ וכיוצא בו שא"ל קדיש תתקבל וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ"ה ע"ל סי' קל"א ס"ג. ובס' אליהו רבה חולק עליו דאף אם נמשכה עד הלילה אומרים קדיש: ב קודם אשרי. ט"ז ומ"א כתבו לאומרה אחר אשרי ע"ש. וכתב האר"י ז"ל לומר פיטום הקטורת אחר פרשת התמיד. מי שמתאחר לבא לבה"כ בשעה שהציבור התחילו מנחה יתפלל י"ח עמהם ואח"כ יאמר אשרי מ"א בסי' ק"ח ס"ק ה' דלא כב"ח ע"ש:

מגן אברהם רל״ד – סימן רלד – הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה

א׳ אין לומר אשרי. ואם אמר אשרי בלא מנין ואח"כ באו למנין יאמרו מזמור א' ואחר כך יאמרו קדיש ונ"ל דה"ה כשלומדים בב"הכ וליכא מנין ואחר כך קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי וק"ו הוא דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד משום שנתקדש השם וא"כ בעינן י' בשעת הלימוד כדילפינן מונקדשתי בתוך בני ישראל ועבי"ד סימן קנ"ז, כתוב בפסקי מהרא"י סי' נ"ט אפי' אם מקצת צבור התפללו בעונתו ונמשכו עד הלילה א"צ קדיש כיון שנתחדש יום א' שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל, וא"כ ה"ה אם נמשכו באמירת א"מ וכיוצא בו שא"ל קדיש תתקבל, וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ"ה ועמ"ש סימן קל"א ס"ג: ב׳ קודם אשרי. ומ"ע בתשו' סימן י"ד כתב בשם הזוהר לאומרה אחר אשרי משום דבסוכ' דף כ"ג אית' ששחרית היו מתפללין אחר הקרבת התמיד ומנחה היו מתפללין קודם הקרבת התמיד ואשרי הוה כמו תפלה ע"כ, וטוב לומר ג"כ פטום הקטורת, כ' ל"ח טוב לומר הודו לה' ברכו וכו' עד והוא רחום מפני שהיו אומרים אותו לפני הארון בערבית:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים רל״ד

א׳ א"ל אשרי כו'. עמ"ש בסי' נ"ה ס"ג ע"ז דהטעם משום שלא יפסיק לכתחלה בין אשרי להקדיש אבל אין הטעם דא"ל קדיש על מה שאמר בלא מנין: ב׳ פ' התמיד קודם אשרי. ול"נ שי"ל אחר אשרי כי פ' זו היא במקום שחיטתו וזריקתו של התמיד ותפלת י"ח היא במקום הקטרתו על המזבח לשרפו וראיה ממ"ש הטור תפלת ערבית כנגד איברים ופדרים שלא נתעכלו ביום כו' ממילא ש"מ שתפלת מנחה כנגד עיקר הקטרתו ועמ"ש סי' קל"ו:

ספר מחצית השקל על אורח חיים רל״ד

רל״ד:ב׳כ״ב א׳ (ס"ק א) אין לו' כו' יאמרו מזמור א' כו' והט"ז חולק דאפי' לא היה מנין בשעה שאמרו אשרי כשבאו אח"ז י' מותר לו' קדיש ואזהרת רמ"א שלא לו' אשרי אלא כשיש מנין הוא כדי שלא להפסיק בין אשרי ובין הקדיש להמתין עד יבאו מנין: ב׳ כיון שנתחדש יום אחר. לכן אין לו' קדיש היום על התפל' שהתפלל אתמול: ג׳ שא"ל קדיש תתקבל כו' דקאי על תפלת י"ח. והא תפלת י"ח התפללו מבעוד יום ונתחדש עתה בלילה יום אחר: רל״ד:ב׳כ״ג א׳ (ס"ק ב) קודם כו' דבסכה דף נ"ג:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א