סימן רכט – ברכת הקשת וחמה בתקופתה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רכט – ברכת הקשת וחמה בתקופתה

א הָרוֹאֶה הַקֶּשֶׁת, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם זוֹכֵר הַבְּרִית א נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ; וְאָסוּר ב לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּיוֹתֵר. ב הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ, וְהוּא מִכ"ח לְכ"ח שָׁנָה, וְהַתְּקוּפָה בִּתְחִלַּת לֵיל ד', כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ בְּיוֹם ד' ג בַּבֹּקֶר, אוֹמֵר: בָּרוּךְ עוֹשֵׂה בְרֵאשִׁית; וְכֵן מְבָרֵךְ גַּם כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה לְבָנָה בְּטַהֲרָתָהּ, וְכוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתָם, וּמַזָּלוֹת בְּעִתָּם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁתַּחֲזֹר הַלְּבָנָה בִּתְחִלַּת מַזַּל טָלֶה בִּתְחִלַּת הַחֹדֶשׁ, וְלֹא תִּהְיֶה נוֹטָה לֹא לַצָּפוֹן וְלֹא לַדָּרוֹם, וְכֵן כְּשֶׁיַּחְזְרוּ כָּל כּוֹכָב מֵחֲמִשָּׁה ד הַנִּשְׁאָרִים לִתְחִלַּת מַזַּל טָלֶה, וְלֹא יְהֵא נוֹטֶה לֹא לַצָּפוֹן וְלֹא לַדָּרוֹם, וְכֵן בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְאֶה מַזַּל טָלֶה עוֹלֶה מִקְצוֹת הַמִּזְרָח.

באר היטב – סימן רכט – ברכת הקשת וחמה בתקופתה

א א נאמן. והאומרים נאמן בבריתו ואח"כ בא"י זוכר הברית טועים הם. ט"ז כנה"ג: ב להסתכל. והמסתכל בו ביותר עיניו כהות. של"ה: ב ג בבוקר. משמע מיד בהנץ החמה וכן מהרי"ל ציוה להכריז בערב שלמחר יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך ומ"ב כתב שבשחרית כשיוצאים מבה"כ מתאספים הקהל יחד ומברכין ברכה זו כן נהג מוהר"ש וכן דעתי לעשות אי"ה עכ"ל וכתב המ"א ונ"ל דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עברה ממקום הזה: ד הנשארים. הם שבתי צדק מאדים נוגה כוכב:

מגן אברהם רכ״ט – סימן רכט – ברכת הקשת וחמה בתקופתה

א׳ נאמן. והאומרים נאמן וכו' קודם הברכה טועים הם (כ"ה): ב׳ ואסור להסתכל. והמסתכל בו ביותר עיניו כהות (של"ה): ג׳ והוא מכ"ח כו'. וזהו הפי' דלא כמ"ש בהג"מ וכ"כ הרב"י דלא כע"ת: ד׳ לכ"ח שנה. והיה בשנת תל"ג: ה׳ בבוקר. משמע מיד בהנץ החמה וכן כת' בליקוטים שמהרי"ל צוה להכריז בערב שלמחר יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך עכ"ל, ובמ"ב כת' שבשחרית כשיוצא מבה"כ מתאספים הקהל יחד ומברכין ברכ' זו כן נהג מוהר"ש וכן דעתי לעשות אי"ה עכ"ל ונ"ל דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עבר' ממקום הזה: ו׳ מחמשה הנשארים. הם שבתי צדק מאדם נוגה כוכב:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים רכ״ט

א׳ נאמן בבריתו כו'. בגמ' אית' מאי מברך ברוך זוכר הברי' במתני' תנא נאמן בבריתו כו' אר"פ הלכך נמרינהו לתרוייהו כו' והעולים טועי' לומר תחלה נאמן בבריתו ואח"כ בא"י זוכר הברית וזה שלא כהלכה דאין כאן חתימה כלל אלא צריך להתחיל בא"י אמ"ה זוכר הברית ואח"כ נאמן בבריתו וכו':

ספר מחצית השקל על אורח חיים רכ״ט

רכ״ט:א׳תתקפ״ה א׳ ס"ק א נאמן. והאומרים נאמן כו' קודם ר"ל שאומרים נאמן בבריתו וקיים במאמרו בא"י זוכר הברית טועה דמבואר בגמ דאין חותמין בברכ' זו. וכאן צ"ל של"ה כי של"ה כ' כן. ומה שנדפס תיבת של"ה סס"ק ב' הוא טעות דהא גמ' ערוכה בחגיגה דף ט"ז ע"א דתנן כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם. ואמרי' מאי היא ר' אבא אמר זה המסתכל בקשת ואמרי' עוד שם דרש ר"י בר נחמני מתורגמניה דר"ל כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות. בקשת כו': רכ״ט:א׳תתקפ״ו א׳ (ס"ק ב) ואסור כו'. והמסתכל בו יותר כו' דראיה בעלמא מותר וכמ"ש הרא"ש הובא בב"י דאין איסור כ"א ההסתכלות כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מהרואה ואסור עכ"ל: רכ״ט:א׳תתקפ״ז א׳ (ס"ק ג) והוא מכ"ח כו' דלא כמ"ש בהג"מ כו' שפיר' בשם הערוך וז"ל בימות הגשמים בימים שהיו ג' ימים מעוננים ולא נראת חמה וככבים צריכים לברך עליהם בעת שיתראו. וזולת זה העת לא עכ"ל הגמ' והרב"י פסק דלא כוותיה: רכ״ט:א׳תתקפ״ט א׳ (ס"ק ה) בבוקר כו' ונ"ל דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך. ובספר א"ר כ' בשם מי"ט וז"ל ע"ד הלבוש שכ' ג"כ שיעור ג' שעות. וכ' המי"ט ומ"מ נ"ל דיכול לברך כן כל היום ולפחות עד חצות עד כאן לשונו:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א