סימן רז – דין ברכה אחרונה על הפרות
א פֵּרוֹת הָאִילָן חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, וְכָל פֵּרוֹת אֲדָמָה וִירָקוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהֶם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת; וְאִם אָכַל מִכָּל מִינִים א אֵלּוּ, מְבָרֵךְ לְאַחַר כֻּלָּם בְּרָכָה אַחַת, וּבְרָכָה זוֹ חוֹתֵם בָּהּ בְּלֹא שֵׁם, שֶׁיַּחְתֹּם כָּךְ: בָּרוּךְ ב חַי הָעוֹלָמִים.
באר היטב – סימן רז – דין ברכה אחרונה על הפרות
א א אלו. וה"ה אם אכל ושתה מ"א. אם נסתפק אם אכל כזית פירות בכדי אכילת פרס בהלק"ט ח"ב סי' שי"ג פסק דמברך ברכה אחרונה בנ"ר. והיד אהרן חולק ופסק דלא יברך: ב חי העולמים. נוסח הברכה בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים. חי נקוד בצירי שהוא דבוק וכן כתב התוי"ט סוף תמיד. (ובס' אליהו רבה העיד ששמע שחזר בו וכן כתב בסי' (נ"ז) [נ"ד]):
מגן אברהם ר״ז – סימן רז – דין ברכה אחרונה על הפרות
א׳ נוסח הברכה בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים וכ"ה בכתבים לומר שבראת לנוכח: חי העולמים הח' נקוד' בציר"י שהוא דבוק וכ"ה בתיו"ט סוף תמיד: ברכה אחת. והוא הדין אם אכל ושתה:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ר״ז
א׳ ברוך חי העולמים. הטעם שבגמ' דידן לית בה חתימה כלל ובירושלמי יש ברוך אתה ה' חי עולמים וע"כ אנו חותמים בלא שם ופי' בנ"ר מבואר בטור דנותן שבח לו יתברך על שברא דברים הכרחים כגון לחם ודברים מועילים אף שאינם הכרח כגון פירות על הכרחים אומר וחסרונן ועל השאר יאמר כל מה שברא להחיות כו':
ספר מחצית השקל על אורח חיים ר״ז
ר״ז:א׳תתי״ד א׳ מ"א נוסח כו' פי' הנוסח עיין בט"ז וכן למה חותמים בלי שם והוא מדברי הטור: ב׳ החי"ת היא נקודה בציר"י. ועיין בספר א"ר סימן נ"ד שכתב שמעתי מפי אדם נאמן שחזר בו הגאון תוספו' יום טוב ויאמרנו בפתח עכ"ל:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א