סימן קצח – אחד נכנס אצל שלשה שאכלו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן קצח – אחד נכנס אצל שלשה שאכלו

א שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ וְהֵם מְבָרְכִין, וְנִכְנַס אֶחָד שֶׁלֹּא א אָכַל, אִם נִכְנַס כְּשֶׁאוֹמֵר הַמְבָרֵךְ נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, עוֹנֶה אַחֲרָיו: בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד; וְאִם נִכְנַס כְּשֶׁאֲחֵרִים עוֹנִים בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם ב אָמֵן. { הַגָּה: וְכֵן בְּכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ, חַיָּב לַעֲנוֹת אָמֵן } (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם בה"ג וּסְמַ"ג) וְאִם הֵם עֲשָׂרָה, אוֹמֵר: בָּרוּךְ ג אֱלֹהֵינוּ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד; וְהוּא הַדִּין אִם הָיָה שָׁם כְּשֶׁגָּמְרוּ מִלֶּאֱכֹל וְלֹא אָכַל עִמָּהֶם, כָּךְ הוּא עוֹנֶה אַחַר הַמְבָרֵךְ וְאַחַר הָעוֹנִים.

באר היטב – סימן קצח – אחד נכנס אצל שלשה שאכלו

א א אכל. ואם שתה אומר ברוך שאכלנו משלו דשתיה בכלל אכילה. מ"ע מ"א: ב אמן. אם בא כשהמברך חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו וכו' פסק הט"ז דא"צ לענות אז אמן ע"ש הטעם ושל"ה ולבוש פסקו דצריך לענות אמן עיין סי' קצ"ב ס"ק ב' מש"ש: ג אלהינו. ונראה דבברכת נשואין עונה ג"כ ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד שהשמחה במעונו. עטרת זקנים משם גדול אחד:

מגן אברהם קצ״ח – סימן קצח – אחד נכנס אצל שלשה שאכלו

א׳ שלא אכל. ואם שתה אומר ברוך שאכלנו משלו דשתייה בכלל אכילה (מ"ע סימן קי"ב) ועסי' קצ"ז ס"ב:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ח

א׳ וה"ה אם היה שם כשגמרו כו'. נראה דכ"כ לרבותא דל"ת כיון דגמ' הזכירה נכנס א' כו' סד"א דזה היה שם בשע' גמרה לאכול ולא חשק לאכול עמהם ולברך עמהם א"כ אין האכילה חביבה בעיניו וסילק עצמו מברכת של הזן ולא חייב להחזיק טובה להש"י על אותה האכילה שאכלו האחרים קמ"ל דלא אמרינן הכי ונ"ל הטעם שהצריכו לזה הבא שם לענות או ברוך הוא או אמן דאין מן הראוי שיהיה שום אדם אצל חבורה שנותנין שבח והודיה לו ית' והוא שותק ע"כ כשבא בשע' שאומר המברך נברך יעלה הוא עם העונים ברוך הוא וכשבא בשעה שעונים יענה אמן כי אין שייך אז לומר ברוך הוא ומבורך שמו דזה הוא לשומע אומר נברך ומ"ה נראה פשוט אם בא אחר סיום העונים וכבר התחיל המברך לומר ברוך שאכלנו לא יענה זה כלום כי אין שם שייכות לומר שום דבר כיון שאחרים שאכלו הם שותקים אין עליו שום חיוב כלל. ובלבוש כ' שגם בזה יענה אמן ואין נכון לפענ"ד:

ספר מחצית השקל על אורח חיים קצ״ח

קצ״ח:א׳תשי״ב א׳ (סק"א) שלא אכל ואם שתה כו' ועסי' קצ"ז ס"ב. ר"ל שכ' דאם שנים אכלו פת והשלישי שתה כוס יין (ובמים פליגי) יכולים לזמן די"ל שאכלנו מה"ט ששתיה בכלל אכיל' כ"ש הכא. ודע דאם נכנס אחר שכבר ענה המברך ברוך שאכלנו משמע מדברי מ"א ר"ס קצ"ב דהמסובין יענו אמן כל שכן הנכנס אז שיענה אמן. ודעת הלבוש אע"ג דסבירא ליה דהמסובים לא יענו אמן אבל מודה דהנכנס כשעונה המברך ברוך שאכלנו כו' שיענה אמן אבל הט"ז כאן כ' דאף הנכנס אז לא יענה אמן:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א