סימן קעג – דין מים אמצעיים
א מַיִם אֶמְצָעִים, רְשׁוּת; וְהָנֵי מִילֵי בֵּין תַּבְשִׁיל לְתַבְשִׁיל, אֲבָל בֵּין תַּבְשִׁיל לִגְבִינָה, חוֹבָה { עַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי' פ"ט. } ב בֵּין בָּשָׂר לְדָגִים, חוֹבָה לִטֹּל מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְדָבָר א אַחֵר, וַחֲמִירָא סַכַּנְתָּא מֵאִסוּרָא { וְעַיֵּן יוֹרֶה דֵּעָה סי' קט"ז. } ג כָּל הַדְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים בָּאַחֲרוֹנִים נוֹהֲגִים בָּאֶמְצָעִים, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר, חוּץ מֵהֶסַח הַדַּעַת שֶׁפּוֹסֵל בָּאֶמְצָעִים מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן רוֹצֶה לֶאֱכֹל וְיָדָיו צְרִיכִים שִׁמּוּר; וְחוּץ מִנִּגּוּב הַיָּדַיִם, שֶׁאֶמְצָעִים צְרִיכִים נִגּוּב כָּרִאשׁוֹנִים. { הַגָּה: וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֶמְצָעִים צְרִיכִים מַיִם דַּוְקָא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּאַחֲרוֹנִים, כְּדִלְקַמָּן סי' קפ"א } (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים).
באר היטב – סימן קעג – דין מים אמצעיים
ב א אחר. ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ"כ דהרבה דברים נזכרים בש"ס בהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות מ"א עי' בי"ד סי' קט"ז ס"ג ובא"ע סי' קנ"ו:
מגן אברהם קע״ג – סימן קעג – דין מים אמצעיים
א׳ דיני בשר וגבינה נתבארו בי"ד כי שם מקומם אך ראיתי שכ' הב"ח כאן וז"ל משמע דכשאין מכירים זא"ז יכולין לאכול על מפה א' ותימ' וכו' דנדבק בשר במקום גבינה יחד במפה כו' ול"נ דהכא מיירי במפה חדשה או שנתכבסה יפה וזה אוכל בקצהו וזה אוכל בקצה האחר דאין נוגעין זה בזה ופשוט הוא, עוד כ' כשמשים קערה של בשר על השלחן ואח"כ משים קדירה של חלב במקומה בולעת טעם הבשר הנבלע בשלחן וכו' ואוסרת כדי קליפה עכ"ל, לא קי"ל הכי כמ"ש בי"ד ס"ס צ"ב דאין הבליעה הולכת מכלי אל כלי: ויש נוהגים ליטול בין גבינה לדגים ויצא להם ממ"ש הב"י בי"ד סי' פ"ז דסכנה לאכול גבינה ודגים (כ"ה) וכבר כ' בד"מ שט"ס הוא שם בב"י וצ"ל דגים בבשר ע"ש וכ"כ האחרונים: דקשה לד"א. ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ"כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות ועבי"ד סי' שט"ז ס"ג ובא"ע סימן קנ"ו וכ"כ הב"ח בשם הרמב"ם: ב׳ מהיסח הדעת. ק"ק דבסי' צ"ב ס"ה פסק דלכתחלה יש ליזהר מהיסח הדעת לתפלה ונ"ל דתפילה חמירא טפי מב"ה ועמ"ש סי' קנ"ח ס"ה: ג׳ וחוץ מניגוב. צ"ע דלפי מ"ש ס"ס קנ"ח דבמטביל א"צ ניגוב משום דאין שם מים טמאים א"כ כ"ש באמצעים וצ"ל דמ"מ איכא משום מיאוס כמ"ש שם: ד׳ דוקא מים. ששאר משקין אינן מנקין השומן והמאכל, ויש"ש ס"י פסק כהרשב"א דמותר ליטל אמצעים בשאר משקין:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים קע״ג
אין
ספר מחצית השקל על אורח חיים קע״ג
קע״ג:א׳תקכ״ט א׳ מ"א דיני כו' אך ראיתי כו' וז"ל משמע כו' מדכתב הטור שני ב"א שאין מכירים זא"ז אוכלים על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה וא"צ היכר אבל שני ב"א המכירים זא"ז צריכים לעשות היכר ביניהם כגון להפסיק בקנקן כו' או שיאכל כ"א על מפה שלו לבדו משמע דבאין מכירים זא"ז דא"צ היכר רשאי לאכול על מפה אחת זה בשר וזה גבינה: ב׳ עוד כ' כשמשים קערה של בשר רותחות כו' בולעת כו' אע"ג דתתאי צונן וקי"ל תתאי גבר מ"מ בלע כדי קליפה: ג׳ דאין כו' מכלי אל כלי. מידי דהוי אשתי קדרות א' של בשר וא' חלב הנוגעת זב"ז וע"ש בט"ז: ד׳ (ס"ק א) דקשה כו' ועבי"ד סי' שט"ז דאע"ג דמדין הש"ס פרה חולבת הולד שהולידה אח"ז פטור מן הבכורה דמדחולבת ודאי כבר הולידה אבל בזמן הזה אין זה סי' דאפי' מבכרת קודם לידה יש לה חלב דנשתנו הטבעים: ה׳ ובאה"ע. שכ' רמ"א אע"ג דמסיק הש"ס דיולדת לט' חדשים אין יולדת למקוטעים אלא ט' חדשים שלמים בזמן הזה נשתנה ויולדת למקוטעים: קע״ג:א׳תק״ל א׳ (ס"ק ב) מהיסח כו' מהיסח דעת לתפלה והא הכא צ"ל ברכת המזון: ב׳ וע' סי' קנ"ח דאמרינן הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח וע"כ צ"ל דלברכת הפירות לא חיישינן להיסח הדעת וא"כ ברכת המזון י"ל דין שאר ברכות: קע״ג:א׳תקל״א א׳ (ס"ק ג) חוץ כו' כ"ש באמצעי' דידיו טהורות: ב׳ כמ"ש דגם שם משום מאוס צריך ניגוב: קע״ג:א׳תקל״ב א׳ (ס"ק ד) דוקא כו' ויש"ש פרק כ"ה סי' יו"ד כן צ"ל: ב׳ דמותר ליטול אמצעים כצ"ל: ג׳ והטעם כ' כיון דכשרים לאחרונים ע"כ צ"ל דמנקים הזוהמא כ"ש דכשרים לאמצעים לנקות שומן הדבוק:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א