סימן קעב – מי שהכניס אכלין ומשקין לפיו בלא ברכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן קעב – מי שהכניס אכלין ומשקין לפיו בלא ברכה

א שָׁכַח וְהִכְנִיס מַשְׁקִין לְתוֹךְ פִּיו בְּלֹא בְּרָכָה, בּוֹלְעָן וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּרָכָה א רִאשׁוֹנָה. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְבָרֵךְ } ב { עֲלֵיהֶם, וְכֵן נִרְאֶה עִקָּר } (הָרַשְׁבָּ"א בְּשֵׁם הָרַאֲבָ"ד וְהָרֹא"שׁ פֶּרֶק ג' שֶׁאָכְלוּ וְכֵן דִּבְרֵי הַרַמְבַּ"ם פ"ח מהל' בְּרָכוֹת). ב שָׁכַח וְהִכְנִיס אֳכָלִין לְתוֹךְ פִּיו בְּלֹא בְּרָכָה, אִם הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִמְאָס אִם יִפְלְטֶנּוּ, יִפְלְטֶנּוּ ג וִיבָרֵךְ עָלָיו; וְאִם הוּא דָּבָר שֶׁנִּמְאָס, מְסַלְּקוֹ לְצַד אַחֵר וּמְבָרֵךְ.

באר היטב – סימן קעב – מי שהכניס אכלין ומשקין לפיו בלא ברכה

א א ראשונה. דוקא כשאין לו משקין יותר לשתות והוא דחוק למשקין הללו אבל אם יש לו יותר יפלוט ולא יהנה בלא ברכה משום מעט משקין הראב"ד ב"ח. עי' כנה"ג וביד אהרן: ב עליהם. וצ"ע אם יברך ג"כ ברכה אחרונה דלא מצינו ב' ברכות סמוכות זה לזה ונ"ל דעל ז' המינין יברך די"א דהוי דאורייתא אבל במים ושאר מינין אפשר דבזה אין לברך וצ"ע לכן יש לנהוג שיפלוט אותו כמש"ל. מ"א: ב ג ויברך. ולא מהני בזה סילוק לצד אחר דכתיב ימלא פי תהלתך:

מגן אברהם קע״ב – סימן קעב – מי שהכניס אכלין ומשקין לפיו בלא ברכה

א׳ בולען. משום דאדחי להו מתורת משקין דאין ראוים לשתות לכל אדם הלכך אין להקפיד אפי' יכול לברך ע"י הדחק והראב"ד כ' דוקא כשאין לו משקין יותר לשתות והוא דחוק למשקין הללו אבל אם יש לו יותר יפליט ולא יהנה בלא ברכה משום מעט משקין וכן ראוי לנהוג שלא להכניס עצמו במחלוקת וכמש"ל וכך כתב הב"ח: ב׳ ראשונה. אבל ברכה אחרונה יברך: ג׳ וי"א דמברך. ול"ד למ"ש סי' קס"ז ס"ח דשאני הכא מאחר שנזכר בעודן בפיו דומה קצת עובר לעשייתן וצ"ע אם יברך ג"כ ברכה אחרונה דלא מצינו ב' ברכות סמוכות זה לזה ונ"ל דעל ז' המינין יברך די"א דהוי דאוריי' אבל המים ושאר מינים יש חולקין כדאי' ס"פ כ"מ אפשר שבזה אין לברך וצ"ע ולכן יש לנהוג שיפלוט אותן כמש"ל: ד׳ יפלטנו ויברך. דכתיב ימלא פי תהלתך:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים קע״ב

א׳ ואינו מברך וכו'. דדמיא לאכל ושכח ולא בירך עד שגמר סעודתו דאינו מברך זה בסימן קס"ז דעת ר"ח והי"א היא דעת הרא"ש דס"ל דל"ד לההוא שזכרתי דכאן נזכר שלא בירך בעוד שהמשקין בפיו ודומה קצת לעובר לעשייתו מה שנזכר קודם הבליעה אלא שלא היה יכול לברך: ב׳ יפלטנו ויברך כו'. ולא מהני בזה סילוק לצד אחר דכתיב ימלא פי תהלתך:

ספר מחצית השקל על אורח חיים קע״ב

קע״ב:א׳תקכ״ו א׳ (ס"ק א) בולען כו' שלא להכניס עצמו במחלוקת. היינו מחלוקת המבואר פה בש"ע נוסף עליהם דברי ראב"ד וסיים מ"א וכמש"ל ר"ל מ"ש בס"ק ג' דיש עוד ספק אחר לענין ברכה אחרונה לכן עדיף לפולטן אם אינו צריך להם: קע״ב:א׳תקכ״ז א׳ (ס"ק ב) ראשונה. אבל ברכה אחרונה יברך לכאורה הוא מלתא דפשיט'. וזה אחד מהוכחת הרב"י דמ"ש הרמב"ם בולען ומברך עליהם בסוף דס"ל כהי"א שהביא רמ"א ומ"ש מברך עליהם בסוף ר"ל ברכה ראשונה דל"ל דר"ל ברכה אחרונה מאי קמ"ל פשיטא ע"ש מ"מ אפשר לו' דמה"ט כ' מ"א דמברך ברכה אחרונה משום דבעי למימר בס"ק שאח"ז דלהי"א שכ' רמ"א יש ספק לענין ברכה אחרונה. לכן כ' דלדעה א' פשיטא דמברך ברכה אחרונה והוא דוחק: קע״ב:א׳תקכ״ח א׳ (ס"ק ג) וי"א כו' ול"ד למ"ש סי' קס"ז ס"ח אם שכח לברך המוציא עד שגמר סעודתו שוב אינו מברך המוציא דבעי' שיברך עובר לעשייתן: ב׳ ב' ברכות סמוכות. ר"ל ברכה ראשונה ואחרונה סמוכות זה לזה: ג׳ די"א דהוי דאורייתא ברכה שלאחריה וכמ"ש בטור סי' ר"ט: ד׳ אבל המים ושאר המינים כו' כדאי' ס"פ כ"מ הלשון מגומגם. וכוונתו אבל שאר מינים שאין מז' מינים דלכ"ע לא הוי דאורייתא אין לברך ברכה אחרונה משום ספיקו של מ"א כיון דצריך לברך ברכה ראשונה כמ"ש רמ"א דכן עיקר כ"ש מים וירק דאיכא אמוראי בש"ס פ' כיצד מברכין דבשום פעם אין לברך עליהם ברכה אחרונה וניהו דלא קי"ל הכי מ"מ כה"ג דאיכא ספק ודאי אפילו לדידן לא יברך ברכה אחרונה:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א