סימן קסג – דין מי שאין לו מים, והמאכיל לאחרים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן קסג – דין מי שאין לו מים, והמאכיל לאחרים

א אִם אֵין מַיִם מְצוּיִים לְפָנָיו בְּרִחוּק יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה א מִילִין, וּלְאַחֲרָיו מִיל, יִטֹּל יָדָיו בְּמַפָּה וְאוֹכֵל פַּת אוֹ דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה { אוֹ אוֹכֵל עַל יְדֵי } ב { כַּף. } ב הַמַּאֲכִיל לַאֲחֵרִים אֵינוֹ צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם; וְהָאוֹכֵל, צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם אַף עַל פִּי שֶׁאַחֵר נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּאֲכָל, וְהוּא הַדִּין לְאוֹכֵל בְּמַגְרֵפָה (פי' כְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁנַּיִם פירו"ק בְּלַעַ"ז) שֶׁצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. { וְאָסוּר לְהַאֲכִיל לְמִי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, מִשּׁוּם לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל } (וַיִּקְרָא יט, יד) (הר"י סוֹף פֶּרֶק אֵלּוּ דְּבָרִים).

באר היטב – סימן קסג – דין מי שאין לו מים, והמאכיל לאחרים

א א מילין. ואם הוא ספק אם ימצא מים תוך ד"מ אפשר דיש לסמוך על הרמב"ם שמתיר לאכול במפה אפי' יש לו מים. מי שהולך בעגלה בין שאר הכותים ההולכים בחבורה ומתיירא לילך ביחידות אפי' תוך ד"מ חשוב שעת הדחק מהרש"ל בש"ת סי' צ"ד. אם יש לו מים פסולים לכ"ע יטול בהם בלא ברכה ולא חיישינן שיטעו לומר שהם כשרים. כנה"ג: ב כף. ע"ל סי' קנ"ח ס"ק י"ב. ועיין בס' בני חייא. ובס' פרח שושן חא"ח כלל א' סי' ט'. וביד אהרן:

מגן אברהם קס״ג – סימן קסג – דין מי שאין לו מים, והמאכיל לאחרים

א׳ אם אין. ואם הוא ספק אם ימצא מים תוך ד"מ אפשר דיש לסמוך על הרמב"ם שמתיר לאכול במפה אפי' יש לו מים: ירושלמי שומרי גנות ופרדסי' כלאחריו דמי ע"ש משמע דאדם היושב בביתו צריך לילך ד"מ וצ"ע: ב׳ ואסור להאכיל. נ"ל דוקא כשנתן לו משלו אבל אם הפרוס' של האוכל רק שהוא מושיטו לו שרי דהא אם לא היה מושיט לו נוטלו ממילא אא"כ קאי בתרי עברא דנהרא כדאי' בע"א פ"ק ועמ"ש סי' שמ"ז ואפשר דמ"מ איכא מסייע ידי עוברי עבירה ועיין בתוס' גיטין דף ס"א ובע"א דף נ"ה וע' ברמב"ם ספ"י ממעשר שכ' שמותר ליתן לחולה ע"ה דמאי לתוך ידו אם הדמאי הוא של ע"ה אבל לא לתוך פיו ובודאי אפילו לתוך ידו אסור וה"ה אם הדמאי של הרופא אסור:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים קס״ג

אין

ספר מחצית השקל על אורח חיים קס״ג

קס״ג:א׳שצ״א א׳ (ס"ק א) אם אין כו' די"ל על הרמב"ם כו' דאמרי' בחולין דק"ז ע"ב התירו לאכול במפה לאוכלי תרומה דהיינו כהנים דזריזים הם ולא התירו לאוכלי חוליהן על טהרת תרומה דלא זהירי' כ"כ וס"ל להרא"ש והעומדים בשיטתו דכ"ש חולין ממש שאינו נאכל ע"ט תרומה דודאי לא זהירי דלא הותר ע"י מפה והכי קי"ל אבל הרמב"ם ס"ל דוקא תרומ' או חולין על ט"ת דשניהם חמורים נטילתן מצד הדין לכן לא הותר כ"א לכהנים אוכלי תרומה דזריזים ולא לחולין עט"ת דלא זריזי' כ"ה אבל חולין ממש שאינו נאכל עט"ת דקיל דנטילתו אינו אלא משום סרך תרומה. הותר לכ"א לאכול במפה אע"ג דלא זריזי: ב׳ משמע דאדם היושב כו' דסד"א דוקא בהולך בדרך צ"ל לפניו ד"מ כיון דבלא"ה ילך היום או למחר אותן ד"מ לכך צ"ל אותן ד"מ קודם אכילה משא"כ אדם היושב בביתו דאין שייך לחלק בין לפניו ובין לאחריו דהא אין דעתו להלך כלל ס"ד דסגי בכל ענין במיל אבל מהירושלמי לא משמע כן דאל"כ למה הוצרך לו' דשומרים סגי להו במיל והיינו ע"כ מטעם דאי אפשר להם להתרחק ד' מיל מהגן ופרדס ת"ל דאינו הולך בדרך אע"כ דגם ביושב בביתו צ"ל ד"מ בכל ענין ולא מיעט הירושלמי רק שומרים: קס״ג:א׳שצ״ב א׳ (ס"ק ב') ואסור כו' ואפשר דמ"מ איכא מסייע כו' לכאורה מאי דמבע"ל למ"א וכתב לשון אפשר פשיטא להש"ך בי"ד סי' קנ"א ס"ק ו' דלכ"ע בגוי או מומר בליכא תרי עברי דנהרא אפי' איסור דרבנן ליכא אבל בישראל אפי' ליכא תרי עברי דנהרי ניהו דליכא משום לפני עור מ"מ מדרבנן אסור דהא לאפרושי מאיסורא חייב כ"ש שלא יסייע לע"ע ודלא כרמ"א שם שהביא שני ריעותא וכן נראה מדברי מ"א גופי' לקמן סי' שנ"ז. אולם נראה דשאני הכא דמסתפק המ"א בנדון דהכא דהיינו להאכיל למי שלא נטל ידיו והוא נותן לתוך פי האוכל ואין האוכל נוגע בו אלא דאעפ"כ הצריכו חז"ל נטילה דחיישי' שמא יגע וגם שקיל וטרי הש"ס בחולין דף ק"ז ע"ב אי צריך נט"י ואע"פ דמסקי' דצריך נטילה וכמה שכתוב בש"ע מ"מ עכ"פ איסורו קיל מאלו אוכל הוא עצמו בל נט"י דודאי נוגע וא"כ יש סברא להתיר להאכילו בדליכא תרי עברי דנהרא די"ל דזה לא מקרי מסייע ידי ע"ע אדרבא מצילו מן האיסור שאם לא יאכילנו הוא יאכל הוא בעצמו ויעשה איסור יותר חמור כנ"ל ועיין ברמב"ם כו' שמותר ליתן כו' שם כתב שהרופא מותר ליתן וכ"מ מסוף דברי מ"א ומשמע דוקא כשהוא לרפואה: ב׳ ובודאי. ר"ל ודאי טבל:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א