סימן קנ – בנין בית הכנסת, ושיהיה גבוה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן קנ – בנין בית הכנסת, ושיהיה גבוה

א כּוֹפִין בְּנֵי הָעִיר זֶה אֶת זֶה לִבְנוֹת א בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלִקְנוֹת לָהֶם תּוֹרָה נְבִיאִים ב וּכְתוּבִים. { וְעַיֵּן לְעֵיל סי' נ"ה אִם כּוֹפִין זֶה אֶת זֶה לִשְׂכֹּר לָהֶם מִנְיָן. } ב אֵין בּוֹנִים בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר, וּמַגְבִּיהִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה גָּבוֹהַּ מִכָּל בָּתֵּי ג הָעִיר שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם, לַאֲפוּקֵי בִּירָנִיּוֹת (פֵּרוּשׁ בִּנְיָנִים הָעֲשׂוּיִם לְנוֹי תַּרְגּוּם שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה בִּירָנִיּוֹת שַׁפִּירָן) וּמִגְדָּלִים שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם; וְגַג שֶׁהוּא מְשֻׁפָּע וְאֵינוֹ רָאוּי לְתַשְׁמִישׁ, מְשַׁעֲרִין עַד הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לְתַשְׁמִישׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם יֵשׁ עֲלִיָּה תַּחַת הַגַּג לֹא תְּהֵא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. { הַגָּה: וּבִשְׁעַת הַדַּחַק, אוֹ שֶׁיֵּשׁ מִצְוַת מַלְכוּת שֶׁאֵינָן רַשָּׁאִים לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּדִינוֹ, מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל בְּבַיִת אַף עַל פִּי שֶׁדָּרִין בַּעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, וּבִלְבַד שֶׁיִּנְהֲגוּ בָּעֲלִיָּה שֶׁעָלָיו בִּנְקִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סוֹף סִימָן קנ"א. } (בֵּית יוֹסֵף סִימָן קנ"ד בְּשֵׁם מַהֲרִ"י בֶּן חָבִיב). ג מִי שֶׁהִגְבִּיהַּ בֵּיתוֹ יוֹתֵר ד מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ לְהַשְׁפִּילוֹ. { וְאִם עָשָׂה בִּנְיָן גָּבוֹהַּ יוֹתֵר בְּקֶרֶן אֶחָד מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, סַגֵּי בְּכָךְ } (הַגָּהוֹת מַיְמוֹן פֶּרֶק י"א מֵהִלְכוֹת תְּפִלָּה, שֶׁכֵּן הָיָה מַעֲשֶׂה). ד הַבּוֹנֶה כְּנֶגֶד חַלּוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֵין ה מַסְפִּיק לוֹ בְּהַרְחָקַת ד' אַמּוֹת, לְפִי שֶׁהוּא צָרִיךְ אוֹר גָּדוֹל. ה אֵין פּוֹתְחִין פֶּתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא כְּנֶגֶד הַצַּד ו שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בּוֹ בְּאוֹתָהּ הָעִיר, שֶׁאִם מִתְפַּלְּלִין לְמַעֲרָב יִפְתְּחוּהוּ לַמִּזְרָח, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּחֲווּ מִן הַפֶּתַח נֶגֶד הָאָרוֹן שֶׁהוּא בָּרוּחַ שֶׁמִּתְפַּלְּלִין נֶגְדּוֹ. { הַגָּה: וְעוֹשִׂין } ז { בִּימָה בְּאֶמְצַע בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁיַּעֲמֹד עָלֶיהָ הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה וְיִשְׁמְעוּ כֻּלָּם. וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, פָּנָיו כְּלַפֵּי הַקֹּדֶשׁ. וְסֵדֶר הַיְשִׁיבָה כָּךְ הוּא: הַזְּקֵנִים יוֹשְׁבִים פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם, וּשְׁאָר הָעָם כֻּלָּם יוֹשְׁבִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַקֹּדֶשׁ וּפְנֵי הַזְּקֵנִים. } (טוּר).

באר היטב – סימן קנ – בנין בית הכנסת, ושיהיה גבוה

א א בה"כ. הבאר היטב אשר לפני הביא בשם מהר"ם פדאווה דלבנין בה"כ גובין לפי נפשות ע"ש ולא ראה במהר"ם עצמו דשם פסק להיפך דלבנין בה"כ גובין לפי ממון ע"ש סי' מ"ב. במקום שיש תועלת להקהל יכולין למחות שלא יתפללו בעשרה בביתם כ"א בבית הכנסת עיין בשכנה"ג: ב וכתובים. ובזמן הזה מחוייבים לקנות גם גמרות ללמוד כל מי שירצה עיין בי"ד סי' ע"ר: ב ג העיר. ועכשיו אין נזהרין בזה כיון דבתי שררות גבוהות ליכא הכירא לבית הכנסת. כנה"ג מ"א: ג ד מבה"כ. דוקא בנין כגון גג או עליה אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן א' ולא הועילו כלום בתקנתן. מ"א: ד ה מספיק לו. היינו כשהחזיקו הקהל בחלונות עיין מ"א סי' קנ"ד. כתב רמ"א בתשובה ס"ס ל"ב חצר בה"כ שאין בו תשמיש צנוע אין יכולין למחות ליחיד שפותח שם חלונות אבל אם הקהל פותחין חלונות בה"כ לחצרו יכול הוא למחות בידם עיין מ"א (ובס' אליהו רבה השיג על מ"א בזה): ה ו שמתפללין. נ"ל דאם היה הפתח בצד אחד וחרבה הבה"כ ורצו קצת מנהיגים לעשות הפתח כדינה אין האחרים יכולין למחות אפילו הם הרוב ואע"פ שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין ביניהם. מ"א: ז בימה. ואין עושין יותר מו' מדרגות לבימה זוהר ויקהל. אסור לישב בין הבימה להיכל שיהא אחוריו כנגד ההיכל דגנאי הוא ואיסורא נמי איכא דהעומד על הבימה כשמשתחוה לברך נראה כשמשתחוה לו. לבוש ט"ז מ"א: (כתב אמונת שמואל סימן ל"ה גבאי צרקה שסייד וכייד במעות צדקה אין לכתוב זאת נעשה בפקודת ג"צ פלוני בב"ה ואפי' כבר נכתב יכולין למוחקו אם לא שנעשה בממונו):

מגן אברהם ק״נ – סימן קנ – בנין בית הכנסת, ושיהיה גבוה

א׳ וכתובים. שיקרא בהן כל מי שירצה מן הצבור (ח"מ ר"ס קס"ג) ונ"ל דדוקא בימיהם שלא ניתן לכתוב רק תורה נביאים וכתובים אבל עכשיו מחויבים גם לקנות גמרות ללמד בהם לקטנים וגדולים ועבי"ד ס"ס ע"ר: ב׳ אין בונין. צ"ע דעכשיו אין נזהרין בזה ונ"ל דכיון דיש אימת העכו"ם אין רשאי להגביה כ"כ וא"ת נשפיל בתינו וי"ל דכיון דיש הרבה בתי עכו"ם בעיר שגבוהים מבה"כ אם כן בלא"ה ליכא היכרא לבה"כ כנ"ל לדחוק ליישב המנהג וכ"כ בכ"ה: ג׳ בנין גבוה. פי' דוקא בנין כגון גג או עליי' אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן א' ולא הועילו כלום בתקנתן: ד׳ אין מספיק. היינו כשהחזיקו הקהל בחלונות עבח"מ סי' קנ"ד סכ"ב: כתב רמ"א בתשו' סי' ל"ב וז"ל חצר בה"כ שהוא מקום כניס' לרבים כמבוי מפולש או שאין בו שום תשמיש צנוע אלא הוא כמו חרבה או גג אין יכולים למחות ליחיד שפותח שם חלונות אבל אם הקהל פותחין חלונות בה"כ לחצירו יכול הוא למחות בידם ואם חצר מקום תשמיש אפילו לרבים שעושין בהן לפעמים דברים צנועים יכולים למחות שלא יפתח היחיד חלונותיו לשם דלא גרע ממבוי שאינו מפולש עכ"ל עבח"מ סי' קנ"ד ונ"ל דמיירי שהחצר הוא מהלך לרבי' וא"א לבנותו דאל"כ יש לחוש שיטעון אח"כ חזקה בחלונות כמ"ש בח"מ סי' קנ"ד סי"ו וימחה לבנות: ה׳ אין פותחין. נ"ל דאם היה הפתח בצד א' וחרבה הבה"כ ורצו קצת מנהיגים לעשות הפתח כדינה אין האחרים יכולין למחות אפי' הם הרוב ואף ע"פ שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין ביניהם: ו׳ ועושין בימה. ואין עושין יותר מו' מדרגות לבימה [זוהר ויקהל ע' שס"ט], אסור לישב בין הבימה ובין ההיכל שיהא אחוריו לנגד ההיכל דגנאי הוא ואיסורא נמי איכא דהעומד על הבימה כשמשתחוה לברך נראה כמשתחוה לו (לבוש) עמ"ש סי' קל"ט ס"ד:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ק״נ

א׳ דהיינו שיש עלייה תחת הגג כצ"ל: ב׳ וסדר הישיבה כו'. כתוב בלבוש עכשיו אין ענין לסדר זה כי קונין המקומות מ"מ יזהרו שלא יעשו שום מקום לישב עליו בין הבימה ובין ההיכל באופן שיהיה פני היושב נגד הבימה ואחוריו להיכל דגנאי הוא ועוד שלא יפסיק בין המברך על הס"ת ובין היכל דנראה כמשתחוה לו המברך עכ"ל:

ספר מחצית השקל על אורח חיים ק״נ

ק״נ:א׳קפ״ב א׳ (ס"ק א') וכתובים כו' שיקרא בהן כו' כ"ה לשון ש"ע ח"מ שם דאלת"ה בשלמ' ס"ת צריכים לקריאה בציבור וכן נביאים י"ל דצריכים לקרות ממנ' ההפטר' (וע"ל ר"ס רפ"ד במ"א) משא"כ כתובים דלא מצינו בה ההפטר' לאיזה צורך יקנו אלא כדי שיקרא בהן כ"מ שירצה ללמוד מתוכן: ב׳ ועבי"ד ס"ס ע"ר דמבואר כן לענין מצות כתיב' ס"ת דבזה"ז שניתן תורה שבע"פ לכתוב עיקר מצו' לכתוב וללמוד משנה וגמרא ופוסקים וע"ש בש"ך וט"ז. אולם בסמ"ע סי' קס"ג משמע קצת להיפוך מדברי מ"א שכ' וז"ל ובפרי' כ' דלדידן (ר"ל שיצא לאור מלאכת הדפוס) דספרים מצוים בינינו לא נהגו לכפות בקנין ספרים כ"א בס"ת. ומ"מ משום ביטול תורה יכולים ב"ד לכוף בני עיר להשאיל ספרים ללמוד בהן כו'. הביאו מהר"ם לקמן ס"ס רצ"ב עכ"ל וסיים רמ"א שם וז"ל ובלבד שישלמו לו מה שיתקלקלו הספרים עכ"ל: ק״נ:א׳קפ״ה א׳ (ס"ק ד) אין כו' עבח"מ סי' קנ"ד סעיף ל"ב כצ"ל. והיינו כשזכו בחלונות מן ההפקר דהיינו שפתחו החלונות למקום שהיה אז הפקר ואח"ז זכה א' באותו מקום שהופקר ואם פתחו לחצר של יחיד אי מהני חזק' להיזק ראיה ואי בעינן ג' שנים תליא במחלוקת הפוסקים כמבואר שם סעיף ז' וביתר מקומות: ב׳ כ' רמ"א בתשו' כו' אבל אם הקהל כו' יכול הוא למחות בידם וסיים שם רמ"א וז"ל ומ"מ או' שאם אין ההיזק הרבה לאותו יחיד בפתיח' חלונות כו' לא ה"ל להעמיד עצמו על מדת הדין רק ה"ל לכנס לפנים משה"ד ליתן כבוד לאלקינו ולהדר בית אלקינו ומי שלא חס על כבוד קונו כו' וכופין על כניסתם לפנים מש"ה כמ"ש המרדכי פ' המפקיד ואף כי יש פוסקים חולקים ומ"מ ז"א אלא לפי רוב ההיזק ולפי ראות עיני הדיין עכ"ל: ג׳ דאל"כ יש לחוש שיטעון כו' וימחה לבנות אין הכוונה שיהיה ממש בטענתו דהא קיי"ל שם בח"מ כיון דאינו מזיק לו בשעה שפתח החלון לא הוי חזקה (דלא כהרר"י וריב"ש שהביאו רמ"א שם ובסמ"ע ס"ק ל"ז) מ"מ יכול למחות שמא אח"ז יטען חזקה ויצטרך לירד עמו בדינא ודייני ואע"פ שיכול למחות אין לו חזקה ומ"מ אם לא מיחה יכול לומר כיון שלא הזקתני אז לא מחיתי ע"ש וכן כוונת מ"א פה במ"ש וימחה לבנות ויצטרך לדין עמו ובזה יתיישב מ"ש בס' א"ר עס"ס קמ"ט (כצ"ל) ור"ל דאין מחזיקים בשל קהל דלא כמ"א אין מזה סתירה לדברי מ"א ניהו דאין מחזיקין בשל קהל מ"מ לא יפטור מלירד לדין עמו ולא ניחא ליה בזה: ק״נ:א׳קפ״ז א׳ (ס"ק ו) ועושין כו' אסור לישב כו' וז"ל הלבוש כו' ועכשיו קונים המקומות כו' ואין מקום לאותו סדר (ר"ל המבואר פה בש"ע) כו' ומ"מ אסור לישב בין הבימה כו': ב׳ כשמשתחוה לברך. לברך העולה לתורה שמשתחוה כשמברך ברכת התורה נראה כמשתחוה לאותו היושב ופניו כלפי הבימה: ג׳ עמ"ש סי' קל"ט ס"ד דהביא מ"א שם ס"ק ו' דעות חולקות אי נכון להשתחות כשמברך ברכת התורה ומ"מ אפי' למ"ד דאין להשתחוות מ"מ דין הלבוש אמת מטעם הראשון דגנאי הוא שיהיה אחוריו להיכל:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א