סימן קל – רבונו של עולם שאומרים בשעת נשיאת כפים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן קל – רבונו של עולם שאומרים בשעת נשיאת כפים

א מָאן דַּחֲזָא א חֶלְמָא, וְלָא יָדַע מַאי חֲזָא, נֵיקוּם קָמֵי כֹּהֲנֵי בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלִים לַדּוּכָן וְנֵימָא הָכֵי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי ב שֶׁלָּךְ וְכו', וִיכַוֵּן דִּלְסַיֵּם גַּם בַּהֲדֵי כֹּהֲנֵי, דְּעָנֵי צִבּוּרָא אָמֵן; ג וְאִי לָא, לֵימָא הָכֵי: אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ שָׁלוֹם. { הַגָּה: וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹלִין לַדּוּכָן, יֹאמַר כָּל זֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר } ד { שִׂים שָׁלוֹם, וִיסַיֵּם בַּהֲדֵי שְׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁיַּעֲנוּ הַקָּהָל אָמֵן } (הָרַ"ן פ' הָרוֹאֶה).

באר היטב – סימן קל – רבונו של עולם שאומרים בשעת נשיאת כפים

א א חלמא. לאפוקי מאותן שאומרים אותו בכל יום. וגם אינו מועיל אא"כ אומרו בו ביום שראה החלום ת"ח (ספ"ק) [ספ"ה] דב"ק. ואינו נ"ל דא"כ למה אומרים אותו כל ישראל ברגל דאטו כולם ראו חלום רע בו ביום אלא ע"כ אומרים אותו על חלומות שראו בימים אחרים ומ"מ לא ישר לאומרו בכל יום מ"א וכן כתב ט"ז דראוי לנהוג שלא יאמר בכל יום רבש"ע וכו' אלא אם בא לו חלום בלילה שלפניו מה שא"כ בשעת הרגל שעולין לדוכן יכול לומר אותו אפילו מן הסתם כי קאי על החלומות שחלם בנתיים עכ"ל וכ"כ הפר"ח: ב שלך. צ"ל בין חלומות שחלמתי על אחרים בין שחלמתי על עצמי וכו' דצריך לבקש על חבירו תחלה מ"א בשם מהר"ם ויסיים בפעם א' ותשמרני כנגד וישמרך ובפעם ב' ותחנני כנגד ויחונך ובפעם הג' ותרצני כנגד שלום. מג"א ט"ז: ג ואי לא. פירוש אם גמר אמירת רבש"ע קודם סיום הכהנים לימא אדיר במרום וכו' דבזה יסיים עם הכהנים ולפ"ז אין מקום לומר אדיר במרום וכו' אם סיים עם הכהנים ולא נהגו עכשיו כן אלא אפי' אם סיים עם הכהנים אפי' הכי אומרים אדיר במרום וכו'. ט"ז: ד ש"ש. ואם יראה שלא יכול לסיים עם הש"ץ יתחיל בשעה שהש"ץ אומר יברכך ל"ח מ"א ועיין ס"ק א' מש"ש:

מגן אברהם ק״ל – סימן קל – רבונו של עולם שאומרים בשעת נשיאת כפים

א׳ מאן דחזא חלמא. לאפוקי מאותן שאומרים אותו בכל יום וגם אינו מועיל אא"כ אומרו בו ביום שראה החלום [ת"ח ב"ק ספ"ה] ואינו נ"ל דא"כ למה אומרים אותו כל ישראל ברגל דאטו כולם ראו חלום רע בו ביום אלא ע"כ אומרים אותו על חלומות שראו בימים אחרים ומ"מ לא ישר לאומרו בכל יום: ב׳ וחלומותי שלך. בין חלומות שחלמתי על אחרים ובין חלומות כו' דצריך לבקש על חבירו תחלה [ברכות מהר"ם] ויסיים ותשמרני כנגד וישמרך ותחנני כנגד ויחנך ותרצני היינו שלום [מט"מ וכן המנהג דלא כרש"ל]: ג׳ ואי לא. פי' שלא סיימו עדיין הכהנים דלא כהאנשים שא"א אותו אלא בסוף ואינו נכון והע"ת לא עיין ס"ס קכ"ח: ד׳ שים שלום. ואם ראה שלא יוכל לסיים עם הש"ץ יתחיל בשעה שהש"ץ אומר יברכך (ל"ח) ובזוהר תרומה ע' רכ"ח כ' כיון דמטו לש"ש כו' ולא איצטרך בר נש ולא אוחרא לאשתכח תמן ולא למשאל שאלתין אלא איצטריך למנפל על אנפין וכו' וא"ל דמיירי אחר שסיימו ש"ש דהא אנו אומרים והוא רחום בב' וה':

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ק״ל

א׳ רבש"ע אני שלך. כ' רש"ל וקבלתי להוסיף בסוף ותבא עלי ברכת כהניך ותרצני עכ"ל. ואני מ"כ שיש לסיים בסוף פסוק מעין אותה תיבה דהיינו בסוף פסוק ראשון שהוא וישמרך יאמר ותשמרני ובתיבת ויחנך יאמר ותחנני ובתיבת שלום יאמר ותרצני בשלום וראוי לומר כדברי רש"ל דהיינו שבפעם הא' יאמר ותבוא עלי ברכת כהניך ותשמרני וכן אח"כ: ב׳ ואי לא לימא הכי. פי' אם גמר אמירת רבש"ע קודם סיום הכהני' לימא זה דבזה יסיים עם הכהנים ולפ"ז אין מקום לומר אדיר במרו' כו' אם סיים עם הכהני' ועכשיו נהגו שבכל פעם אומרים אותו בשעת גמר תפלת ש"ץ בשע' שאומר וטוב בעיניך כו'. וכ"מ ל' הרי"ף שכ' וכי מהדרי כהני אפייהו לימא השוכן בגבורה כו'. דוכן פירושו המקום שעולין שם כהנים בשעת נ"כ: ג׳ בשעה שהש"ץ אומר ש"ש. לא ראיתי נוהגים כן כי אם איזה יחידים שאומרים בכל יום כן ול"נ שאין לעשות כן דדברים אלו הם מדברי הרר"י פרק הרואה דקאי על דברי התלמוד שאמר שמי שרא' חלום ולא ידע מה הוא יאמר כן בשעת הדוכן וזה שייך ג"כ בשע' שש"ץ אומר ש"ש אבל לומר כן בכל יום לאו שפיר דמי דאפשר שלא חלם אותו שום חלום והיאך יאמר חלום חלמתי והוא אין לו חלום כלל בשלמא מ"ש בשעת הדוכן שפיר דודאי חלם איזה פעמים בין רגל לרגל ע"כ יאמר מן הסתם מה שא"כ לומר אותו בכל יום דאז אומר אותו על מה שחלם היום ושמא לא חלם כלל ע"כ ראוי לנהוג שלא יאמר בכל יום רבש"ע אלא אם בא לו חלום בלילה שלפניו משא"כ בשעת הרגל שעולין לדוכן יכול לומר אותו אפי' מן הסתם כי קאי על מה שבנתיים כנ"ל נכון:

ספר מחצית השקל על אורח חיים ק״ל

ק״ל:א׳מ״ז א׳ ס"ק א מאן דחזי (ולא ידע אי טוב או רע) לאפוקי כו' בכל יום דהא מסתמא אין רואה חלום בכל יום. ואינו נ"ל ר"ל מ"ש בת"ח דאינו מועיל כ"א לחלום שראה באותו יום דא"כ למה אומרים כו' ברגל אף דהת"ח כ' שם באמת שלא כדין עושין שכל ישראל אומרים ברגל אבל למ"א אינו נ"ל שנתפשט טעות בכל ישראל: ב׳ ומ"מ כו' בכל יום דאי לא חלם לו על מה יאמר ואי על חלום שבימים שלפניו הא גם אז אמר באותו יום רבון: ק״ל:א׳מ״ח א׳ (סק"ב) וחלומותי כו' דצריך לבקש ע"ח תחלה ובספר א"ר כ' שהוא נגד הש"ס ופוסקים והכי איתא בברכות דף נ"ה ע"ב בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חברי ובין שחלמתי על אחרים וי"ל לענ"ד דהא הטעם שצריך לבקש ע"ח תחלה הוא משום דכל המתפלל ע"ח והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה וכדאית' במסכת ב"ק פרק החובל א"כ בזמן הש"ס דלא היו אומרים אותו כ"א כשחלם לו באותו לילה א"כ לא שייך האי טעמא דמן הסתם לא ראה בלילה כ"א חלום א' אלא דהוא לא ידע פתרונו אם הדברים מגיעים לו או לאחרים וא"כ לא שייך הוא נענה תחלה דממ"נ אי נוגע החלום לאחרים לא הוא צריך לאותו דבר כלל שיתענה תחלה ואי הדבר נוגע לעצמו אם כן אין אחרים צריכים כלל לתפלתו וכיון דלא שייך ה"ט ראוי שיתפלל על עצמו תחלה וכיון שהתחיל להתפלל על עצמו במה שאמר בין שחלמתי אני לעצמי מסיים גם ובין שחלמו לי חברי דגם זה נוגע לעצמו וגם בלא"ה תפלה זו על מה שחלמו לו אחרים איננה עיקרית דהא לא ידע כלל אי אחרים חלמו עליו ולולי שאומר הרבון משום החלום שראה הוא משום שמא אחרים חלמו עליו לא היה אומר הרבון כלל ולכן מסנפו למה שאומר בין שחלמתי אני לעצמי ואח"ז אומר ובין חלומות שחלמתי על אחרים אבל דברי מהר"ם אמורים לפי מנהגינו שאומרים אותו ברגל דוקא ואומר אותו על חלומות שחלם בימים שלפני רגל א"כ אפשר בין רגל לרגל חלם פעמים רבות ויש מהן שנוגעים אליו ויש מהן שנוגעים לאחרים וא"כ בין הוא ובין אחרים צריכים לתפלה זו שפיר י"ל כל המתפלל ע"ח והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה לכן כ' דיש להקדים ולומר בין חלומות שחלמתי על אחרים. ודע דלפמ"ש המ"א בס"ק הקודם דאין לאומרו כ"א ביום שחלם או ברגל וקאי על חלומות שראו בימים אחרים א"כ ביום שני של י"ט אם לא חלם לו אותה לילה לא יאמר דהא על חלומות שראה בין רגל לרגל כבר אמר אתמול יום א' של יו"ט אולי לפ"ד מהר"ם ראוי גם כן לסיים יהר"מ שיהיו כל חלומותי על כל ישראל ועלי לטובה: ב׳ ותשמרני כנגד וישמרך ר"ל כשאומר הרבון כשהכהנים מסיימים פסוק א' וישמרך יסיים הוא הרבון ותשמרני כי לשון נופל על ל' כשהכהנים מסיימים ויחנך והוא אומר הרבון יסיים הרבון ותחנני: ג׳ ובפעם ג' כשמסיימים הכהנים שלום יסיים הוא הרבון ותרצני דהיינו שלום דלא כהרש"ל שכ' לסיים כל פעם הרבון ותרצני אפי' מסיימים הכהנים וישמרך או ויחנך. והט"ז כ' כשמסיים כהנים שלום יסיים הרבון ותרצני בשלום עוד כתב הט"ז שבכל פעם יסיים הרבון ותבא עלי ברכת כהניך וגבי וישמרך יסיים אחר זה ותשמרני וכן בויחנך יסיים ותבא עלי ברכות כהניך ותחנני ובשלום יסיים והבא עלי ברכות כהניך ותרצני לשלום: ק״ל:א׳מ״ט א׳ (סק"ג) ואי כו' אלא בסוף. ר"ל כשכבר סיימו כהנים דאינו נכון דהא לא ניתקן אלא כשהכהנים מאריכין והוא סיים הרבון וכדי שהצבור יענו אמן על ברכות כהנים וגם על תפלתו לכן יוסיף לומר אדיר כו' וימשוך שיסיים אדיר כו' עם הכהנים ויענו הקהל אמן על שניהם אם כן כשכבר סיימו כהנים לאיזה צורך יאמר אדיר ובט"ז משמע דיסיים הרבון עם הכהנים ואחר זה כשמגיע שליח צבור לסוף שים שלום והיינו וטוב בעיניך כו' יתחיל ויאמר אדיר עיין שם: ק״ל:א׳נ׳ א׳ (סק"ד) שים כו' ובזוהר כו' ולא למשאל כו' אם כן איך יאמר הרבון כשהש"ץ אומר שים שלום:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א