סימן קכט – באיזה תפלות נושאים כפים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן קכט – באיזה תפלות נושאים כפים

א אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא בְּשַׁחֲרִית וּמוּסָף וּבִנְעִילָה, בְּיוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְעִילָה כְּמוֹ א בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל לֹא ב בְּמִנְחָה, מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחָא שִׁכְרוּת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁמָּא יְהֵא הַכֹּהֵן שִׁכּוֹר; וְגָזְרוּ בְּמִנְחָה שֶׁל תַּעֲנִית, אָטוּ מִנְחַת שְׁאָר יָמִים; אֲבָל בְּתַעֲנִית שֶׁאֵין בּוֹ נְעִילָה, הוֹאִיל וּתְפִלַּת מִנְחָה סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת ג הַחַמָּה, הִיא דּוֹמָה לִתְפִלַּת נְעִילָה וְאֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת בְּמִנְחָה שֶׁל שְׁאָר יָמִים, הִלְכָּךְ יֵשׁ בָּהּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם. { וְהַמִּנְהָג שֶׁלָּנוּ כְּבַר נִתְבָּאֵר לְעֵיל סי' קכ"ח. } ב כֹּהֵן שֶׁעָבַר וְעָלָה לַדּוּכָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמִנְחָה, כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם שִׁכְרוּת, הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְאֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: פָּסוּל הוּא וּלְכָךְ הוֹרִידוּהוּ. { הַגָּה: וְלָכֵן אוֹמְרִים בְּמִנְחָה בְּיוֹם כְּפוּרִים: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אַף עַל גַּב דְּאֵין רָאוּי לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְאִם עָלָה לֹא יֵרֵד מִקְרֵי קְצָת רָאוּי } (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי), { וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים.}

באר היטב – סימן קכט – באיזה תפלות נושאים כפים

א א ביוה"כ. ואם נמשכת הנעילה עד צאת הכוכבים אינם יכולים לישא את כפיהם דאין נשיאת כפים בלילה ואפי' אם עלה ירד. באר שבע פר"ח ושכנה"ג: ב במנחה. אפי' אם עלה ירד כדמוכח בסעיף ב'. פרי חדש: ג החמה. המ"א כתב דאפילו אם מתענין עד חצות ומתפללין מנחה יאמרו אלקינו לפי מנהג שלנו ע"ש ועי' סי' קכ"א ס"ק ג'. כתב המ"א בשם הד"מ דהש"ץ אינו או' או"א אפי' בער"ה דלא מקרי ת"צ וצ"ע. ובתענית אסתר אומר הש"ץ או"א הר"ש הלוי סי' י"א בשבעה באדר שמתענין ומתקבצין יחד ומרבים בסליחות ובתחנונים אין אומר הש"ץ או"א דלא הוי ת"צ. גינת ורדים כלל א' סי' ל"ג והיד אהרן. ויחיד כשהוא בתענית יחיד אין למחות כשאומר אותו ע"ל סי' קכ"א:

מגן אברהם קכ״ט – סימן קכט – באיזה תפלות נושאים כפים

א׳ ותפלת מנחה. אבל אם מתענין עד חצות ומתפללין מנחה לא יאמרו אלקינו [ליקוטי מהרי"ו סי' מ"א] אבל לפי מ"ש רמ"א בהג"ה י"ל אלקינו: ב׳ סמוך לשקיעת. משא"כ בשאר ימות השנה שהיו רוצים לאכול אחר מנחה מתפללין אותה מבע"י (ר"ן) ובודאי שהיו מתפללין בעוד היום גדול שאסור להתחיל לאכול חצי שעה קודם צ"ה כמ"ש סי' רל"ה ובתענית היו מתפללין סמוך לשקיעה:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים קכ״ט

אין

ספר מחצית השקל על אורח חיים קכ״ט

קכ״ט:א׳מ״ה א׳ ס"ק א ותפלת כו' ומתפללים אפילו מנחה גדולה אע"ג דליכ' למיחש לשכרות מ"מ כיון דאין מתפללים סמוך לשקיעה אתי לאחלופי במנחה של שאר ימים וכמ"ש אח"ז וכיון דאין ראוי לנ"כ אין אומרים או"א ברכנו בברכה וכדלעיל סי' קכ"ז ס"ב. אבל לפמ"ש רמ"א בהג"ה כו'. אין רצונו להג"ה שבס"א דאינו ענין לזה דשם כ' רמ"א דנתבאר לעיל סי' קכ"ח סמ"ד דמנהגינו שאין נושאים כפים כי אם בי"ט. וא"כ לדידן דל"ש האי דינא אם נושאים כפים במנחה בתענית. אך מ"א נתכוין להגהת רמ"א בס"ב דכ' המחבר דכהן שעלה במנחה דיוה"כ לא ירד כיון דהא דאין נושאים כפים במנחה ביוה"כ אינו אלא משום גזרה ולאו כ"ע ידעו הא וא"ל לפגמו של כהן. ועז"כ רמ"א כיון דאם עלה לא ירר אומרים אלקינו כו' א"כ האי טעמא שייך גם במתענים עד חצות דגם שם הא דאין נושאים כפים במנחה אינו אלא משום גזרה כנ"ל ואם כן אי עלה לא ירד וא"כ אומרים גם כן אלקינו כו': קכ״ט:א׳מ״ו א׳ (סק"ב) סמך כו' ובתענית היו מתפללים סמוך לשקיעה דבלא"ה א"א לאכול עד השקיעה מפני התענית וכיון דאין זמן מנחה דתענית שוה לזמן מנחה של כל השנה לא אתי לאחלופי משא"כ במנחה של יוה"כ שג"כ מקדימים להתפלל מנחה כמו כל השנה כדי להתפלל נעילה בזמנה וכדלקמן ססי' תרכ"ב א"כ שוה זמנו לזמן מנחה של כל השנה ואתי לאחלופי:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א