סימן קטז – פרוש ברכת רפאנו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן קטז – פרוש ברכת רפאנו

א רְפָאֵנוּ ה' א וְנֵרָפֵא, אַף עַל גַּב דְּהַכָּתוּב לְיָחִיד אֵין מְכַנִּין אוֹתוֹ לְרַבִּים, הָנֵי מִלֵּי בַּזְּמַן שֶׁמִּתְכַּוֵּן לִקְרוֹת, אֲבָל כְּשֶׁאוֹמֵר אוֹתוֹ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, מֻתָּר. { וּמִכָּל מָקוֹם אִם אוֹמֵר מִזְמוֹר שָׁלֵם, אָסוּר לְשַׁנּוֹת מִלְּשׁוֹן יָחִיד לְרַבִּים, אוֹ לְהֶפֶךְ } (טוּר וְהָרֹא"שׁ פֶּרֶק הַקוֹרֵא עוֹמֵד בְּשֵׁם הָר"י).

באר היטב – סימן קטז – פרוש ברכת רפאנו

א א ונרפא. ולא יאמר רפאנו ה' אלהינו ונרפא גם לא יאמר ראה נא בענינו רק ראה בענינו רש"ל וכנה"ג ופר"ח. אבל המ"א כתב שאין לזוז מן המנהג שאומרים ראה נא בענינו ושכן הוא במגלה עמוקות:

מגן אברהם קי״ו – סימן קטז – פרוש ברכת רפאנו

אין

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים קט״ז

א׳ דרך תפלה ובקשה. כ"כ הטור בשם הרמ"ה אח"כ כ' והרר"י כתב דוקא כשקורא כל המזמור שלם כו' וכמו שהעתיק רמ"א ונ"ל שיש נ"מ בין הני תירוצי' לענין הפ' שאומרים בהבדלה עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה אם ירצה לשנות ולומר ויהי לנו לישועה דלתי' הרמ"ה אסור כיון שפסוק זה אינו לשון בקשה שהרי הוא לשון עבר כמשמעות לשון ויהי ולתי' הרר"י מותר כיון דאינו אלא פסוק א'. ומדברי רמ"א משמע דאין כאן פלוגתא והנלע"ד כתבתי:

ספר מחצית השקל על אורח חיים קט"ז

אין

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א