סימן קו – מי הם הפטורים מתפלה
א כָּל הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע פְּטוּרִים מִתְּפִלָּה, וְכָל שֶׁחַיָּב בִּקְרִיאַת שְׁמַע חַיָּב בִּתְפִלָּה; חוּץ מֵהַמְלַוִּין אֶת הַמֵּת, שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם חַיָּבִים בִּקְרִיאַת שְׁמַע, פְּטוּרִים מִתְּפִלָּה. ב נָשִׁים וַעֲבָדִים, אַף עַל פִּי שֶׁפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע חַיָּבִים בִּתְפִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא א הַזְּמַן גְּרָמָא; וּקְטַנִּים שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, חַיָּבִים ב לְחַנְּכָם. ג מִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, כְּגוֹן רַשְׁבִּ"י וַחֲבֵרָיו, מִפְּסִיק ג לִקְרִיאַת שְׁמַע, וְלֹא לִתְפִלָּה; אֲבָל אָנוּ, מַפְסִיקִים בֵּין לִקְרִיאַת שְׁמַע בֵּין לִתְפִלָּה. { הַגָּה: וְאִם לוֹמֵד לַאֲחֵרִים, } ד { אֵינוֹ פּוֹסֵק, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' פ"ט; וּמִכָּל מָקוֹם פּוֹסֵק וְקוֹרֵא פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע; } (בֵּית יוֹסֵף סי' ע') { וְאִם אֵין הַשָּׁעָה עוֹבֶרֶת, וְיֵשׁ לוֹ שְׁהוּת עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל וְלִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע, אֵינוֹ } ה { פּוֹסֵק כְּלָל } (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ"ן).
באר היטב – סימן קו – מי הם הפטורים מתפלה
ב א הז"ג. כ"כ הרמב"ם דס"ל דתפלה מ"ע דאורייתא הוא דכתיב ולעבדו בכל לבבכם וגו' אך מדאורייתא די בפעם אחת ביום ובכל נוסח שירצה ולכן נהגו שרוב נשים אין מתפללות בתמידות משום דאומרים מיד בבקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומדאורייתא די בזה ואפשר שגם החכמים לא חייבום יותר ורמב"ן סובר דתפלה מדרבנן היא וכ"ד רוב הפוסקים ועיין בפר"ח ובס' מגלת אסתר. ובס' לב שמח. ובסמ"ק כתב שמצוה להתפלל בעת צרה. ועיין תוספות דברכות דף כ': ב לחנכם. ומ"מ רשאי ליתן להם לאכול קודם התפלה. מ"א: ג ג לק"ש. צריך לברך לפניה ולאחריה רמב"ם פרק ב'. ואף שהפסיקו לק"ש חוזרים ללמודם. ואסור להם להתפלל כיון דבלא"ה אין מבטלין מלימודם אפי' רגע וכ"מ מתוספות דשבת דף י"א ע"א בד"ה כגון רשב"י וכו' דאל"כ לא מקשה מידי עליו דילמא רצה להחמיר על עצמו וק"ל: ד אינו פוסק. מ"מ ילמד הלכה שיש בה יציאת מצרים כדי להזכיר בזמנה ואחר לימודו יגמרו כל ק"ש ש"ס ברכות דף י"ג: ה פוסק כלל. ואפי' אם לומד יחידי לבוש. וע"ת. אע"ג דבסי' פ"ט פסק דאסור ללמוד משהגיע זמן תפלה מ"מ אם התחיל אינו פוסק. מ"א. ובא"ז כתב באם שלא יתבטל מלימודו כשיפסוק צריך להפסיק:
מגן אברהם ק״ו – סימן קו – מי הם הפטורים מתפלה
א׳ פטורים מתפלה. דתפלה דוקא בעמידה ואין יכולין לשהות כ"כ [ב"י תר"י] וקשה דיתפללו דרך הילוכם מידי דהוה אמתפלל בדרך וי"ל בשעה שהולכי' ה"ל עוסקים במצוה ופטורין מתפלה מ"מ בק"ש חייבים דבקל יכול לקרות עסי' ל"ח: ב׳ מצות עשה. כ"כ הרמב"ם דס"ל דתפלה מ"ע דאורייתא היא דכתיב ולעבדו בכל לבבכם וכו' אך מדאורייתא די בפעם אחד ביום ובכל נוסח שירצה ולכן נהגו רוב נשים שאין מתפללות בתמידות משום דאומרי' מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומדאורייתא די בזה ואפשר שגם חכמים לא חייבום יותר והרמב"ן סובר תפלה דרבנן וכן דעת רוב הפוסקים ועיין בתוס' דברכות דף כ' ריש ע"ב ובסמ"ק כ' שמצו' להתפלל בעת צרה: ג׳ חייבים לחנכם. ומ"מ רשאי ליתן להם לאכול קודם התפל' וכמ"ש סי' רס"ט ועסי' שמ"ג: ד׳ מפסיק לק"ש. וצריך לברך לפניה ולאחריה [רמב"ם פ"ב] והא דאמרי' דלביש ומצלי היינו ק"ש (תו' דף י"ח במס' שבת) ש"מ דס"ל דאף שהפסיקו לק"ש חוזרי' ללימודם ואסור להם להתפלל כיון דבלא"ה אין מבטלין מלימודם אפי' רגע אין מברכין על התפלה מפני שאין לה קבע (רד"א): ה׳ אינו פוסק. מ"מ ילמוד הלכה שיש בה יציאת מצרים כדי להזכירה בזמנה ואחר לימוד יגמור כל ק"ש (כ"ה בגמ' דברכות דף י"ג) עסי' ע' ס"ד דברי הע"ת סק"ה תמוהים: ו׳ אינו פוסק כלל. אף על גב שבסי' פ"ט פסק דאסור ללמוד משהגיע זמן תפלה דלא כהר"ן מכל מקום אם התחיל אינו פוסק כנ"ל:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ק״ו
א׳ פטורים מן התפלה. דהוא מדרבנן: ב׳ שלא הזמן גרמא. אע"פ שמצוה מדרבנן היא כתבו התוס' ששייך לומר עליה שלא הז"ג ומביאין ראייה לזה מן הלל. אבל רש"י גורס טעם אחר בגמרא דרחמי נינהו:
ספר מחצית השקל על אורח חיים ק״ו
ק״ו:תתכ״ח א׳ (ס"ק א) פטורים כו' דוקא בעמידה משא"כ בק"ש דדי שיעמוד פסוק א' כדלעיל סי' ס"ג סעיף ג': ב׳ מידי דהוי אמתפלל בדרך. וטוב יותר משלא יתפלל כלל בשלמ' אם לא יצא כלל במתפלל מהלך הוי א"ש אבל כיון דבדרך מתפלל מהלך ע"כ דיצא קשיא. וי"ל בשעה כו' בק"ש חייבים דבקל י"ל עסי' ל"ח סעי' ח' בהג"ה דניהו דהעוסק במצוה פטור מן המצוה היינו באי אפשר לקיים שניהן כ"א ע"י טרח' כגון שלוחי מצוה לטרוח לישן בסוכה. אבל אי יוכל לקיים שניהם בקל צריך לקיים שניהן ולכן בתפלה שצריכה כוונה מרוב' מקרי טרח' לכן א"צ להתפלל דרך הלוכו דעוסק במצו' משא"כ ק"ש דהוי דבקל יכול לקרות דא"צ כוונה כ"א פסוק א'. ודע שכ' הרב ב"י דמל' זה שכתב בש"ע שהוא ל' הרמב"ם משמע דאפי' המלוי' פטורים דלא כדמשמע מדברי הטור דוק' נושאי מטה אף שאין למטה צורך בהן פטורים אבל המלוים חייבים: ק״ו:תתכ״ט א׳ (ס"ק ב) מצוה כו' לעבדו בכל לבבכם. ודרשו חז"ל איזה עבודה שהיא בלב הוי או' זה תפלה שעיקר' בלב (וע"ל במ"א ר"ס ק"א) וס"ל לרמב"ם דדרש' גמור' היא והרמב"ן סובר כו' דס"ל דהאי דרשא אסמכת' בעלמא: ב׳ ועיין בתו' דברכות דף כ' ע"ב אהא דתנן התם דנשים חייבות בתפלה. פריך הש"ס פשיטא הא הוי מצות עשה שלא הזמן גרמא. ומשני כיון דכתיב ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה כמצות עשה שהזמן גרמא דמי. קמשמע לן דחייבים משום דרחמי נינהו. ורש"י מחק אותה גירס' אלא גרס תפלה חייבות משום דרחמי ותו לא. וכתבו התו' הטעם שמחקו שהרי תפלה דרבנן ומאי מצות עשה שייך בה. וכתבו התו' ומ"מ יש ליישב דהא הלל דרבנן ונשים פטורו' מה"ט דמצות עשה שהזמן גרמא הוא עכ"ל הרי נראה מדברי רש"י ותו' דתפל' דרבנן: ק״ו:תת״ל א׳ (ס"ק ג) חייבים לחנכם ומ"מ רשאי כו' כמ"ש סי' רס"ט ר"ל אע"ג דאפי' למ"ד קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצויים להפרישו מ"מ אסור להאכילו איסור בידים וכמ"ש סי' שמ"ג מ"מ מות' להאכיל לקטן קודם קידוש כיון דהמאכל הוא היתר אלא דהזמן אוסרו כה"ג לא החמירו בתינוק וה"ה הכא: ק״ו:תתל״א א׳ (ס"ק ד) מפסיק כו' והא דאמרי' דלביש כו' בשבת דף ל"ג דרשב"י ובנו ר"א שברחו מאימת מלכות ונתחבאו במערה י"ג שנה וכדי שלא יבלו בגדיהם היו כל היום יושבים בלי לבוש והיו מתכסים עד צואריהם ובעידן צלות' הוו לביש ומכסים ומצלי. והקשו התו' הא פטורים מן התפלה. ופי' דמצלי ר"ל ק"ש דחייבים ש"מ דס"ל כו' דאלת"ה למה הוצרכו להוציא ל' מצלי מפשטי' דהא י"ל דר"ל תפלה והיינו בשחרית דבלא"ה צריכים להפסיק לק"ש: ב׳ והא דתנן דפטורים מתפל' ר"ל מתפלת מנחה: ק״ו:תתל״ג א׳ (ס"ק ו) אינו כו' אע"ג דאסור ללמוד כו' דלא כהר"ן כו' ר"ל דדין זה נובע מדברי הר"ן הובא בב"י שכתב אהא דמחלקי' בין מי שתורתו אומנתו למי שאין תו"א דוקא בליכא שהות אבל באיכא שהות אפי' לדידן שאין תורתינו אומנתינו א"צ להפסיק וסיים ונתן טעם וכי אסור לעסוק בתורה קודם א"ו כדכתיבנא עכ"ל א"כ לדידן דקי"ל סי' פ"ט דבאמת אסור ללמוד כיון שהגיע זמן תפלה א"כ אזדא לה ראיי' הר"ן. אפ"ה קי"ל כהר"ן אף דליכא ראיה דהסברא אמיתית וישרה:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א