סימן עג – הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן עג – הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג

א שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים בְּטַלִּית אֶחָד, וּבְשַׂר שְׁנֵיהֶם נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, לֹא יִקְרְאוּ קְרִיאַת שְׁמַע, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה טַלִּית מַפְסֶקֶת א בֵּינֵיהֶם מִמָּתְנֵיהֶם וּלְמַטָּה. ב אִם הָיָה יָשֵׁן עִם אִשְׁתּוֹ, קוֹרֵא בַּחֲזָרַת ב פָּנִים לְצַד אַחֵר, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא הַפְסָקַת טַלִּית, מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיבָה כְּגוּפוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר, וְנָכוֹן לָחוּשׁ לִדְבָרָיו. ג אִם הָיָה יָשֵׁן עִם בָּנָיו בְּעוֹדָם קְטַנִּים, מֻתָּר לִקְרוֹת בַּחֲזָרַת פָּנִים בְּלֹא הַפְסָקַת טַלִּית. וְאִם הֵם גְּדוֹלִים, צָרִיךְ לְהַפְסָקַת טַלִּית. ד עַד כַּמָּה הֵם חֲשׁוּבִים קְטַנִּים, הַתִּינוֹק עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ י"ב שָׁנִים, וְהַתִּינֹקֶת עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהּ י" א שָׁנִים, וַאֲפִלּוּ הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת, מֻתָּר. ג וּבִשְׁנַת י"ג לְתִינוֹק וְי"ב לְתִינֹקֶת אִם הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת, אָסוּר בְּלֹא הֶפְסֵק. וְאִם לֹא הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת מֻתָּר. וּמִשְּׁנַת י"ג וָאֵילָךְ לְתִינוֹק וְי"ב לְתִינֹקֶת, אֲפִלּוּ לֹא הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת, אָסוּר:

באר היטב – סימן עג – הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג

א א ביניהם. ואז אפילו פניהם זה לזה מותר. ב"י: ב ב פנים. פירוש שיחזירו שניהם אחוריהם זה לזה. כ"מ מ"א: ד ג ובשנת י"ג. עיין מ"א:

מגן אברהם ע״ג – סימן עג – הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג

א׳ בחזרת פנים. פי' שיחזירו שניהם אחוריהם זה לזה [כ"מ]: ב׳ ובשנת י"ג כו' מותר. כ"כ בטור וצ"ע דבטור א"ע סי' כ"א כתוב דאם יש לבת י"א שנים ולבן י"ב שנים זה ישן בכסותו וזו ישנה בכסותה ואסורים לשכב ערומים יחד ולא חילק בין ב' שערות כמ"ש הרא"ש שם כלומר שהם קרובים להיות שדים נכונו ושערך צמח והכא כתב דאם לא הביאו ב' שערות מותר והרא"ש למד שם מכאן מק"ש וא"כ צריכין שיהיו שוים לדינ' ועוד דאם היא אסורה לישן אצלו בקירוב בשר א"כ מה צ"ל דאסור לקרות ק"ש וגם דברי הרא"ש קשין אהדדי וצ"ע רב: ג׳ ומשנ' י"ג ואילך. משמע דא"צ י"ג שנים ויום א' וכ"מ ביבמות דף ל"ד ע"א בפירש"י ע"ש ועמ"ש סי' נ"ה ס"ט:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ע״ג

אין

ספר מחצית השקל על אורח חיים ע״ג

ע״ג:תרכ״ב א׳ ס"ק א כו' שניהם כו' כ"מ ספ"ג מהל' ק"ש בשם הר"מ. ולענ"ד משמע מלשונו שם דדוקא אי שניהם מחזירים פניהם אבל פנים נגד אחור אפי' אותו שהחזיר פניו אסור לקרות וע"ש: ע״ג:תרכ״ג א׳ (ס"ק ב) ובשנת כו' כמ"ש הרא"ש שם סוף קדושין: ב׳ כלומר כו' זהו דברי הרא"ש שם בקדושין לפרש הא דאמר הש"ס שם לענין לישן זה עם זה בקירוב בשר וזה וזה כדי שיהיו שדים נכונו ושערך צמח. ופי' הרא"ש דאין הכוונ' שיהיה צריך שיהיו שדים כו' אלא קרובים להיות שדים כו' שהיא שנה הסמוכה לגדלות עכ"ל הרא"ש: ג׳ והרא"ש למד שם מק"ש כו' ר"ל דהרא"ש בקדושין מחק הגירס' שהיה לפניו וגרס תינוקת בת י"א ויום א' ותינוק בן י"ב ויום א' והביא ראיה דהכי הגירס' במס' ברכות לענין ק"ש: ד׳ וא"כ צריכים שיהיו שוין לדינא וא"כ צ"ל הא דאמרינן בברכות עד כדי שדים נכונו כו' ר"ל ג"כ קרובים להיות שדים נכונו כו': ה׳ וצ"ע רב ובס' א"ר מיישב קושי' שניה די"ל דהכא לענין ק"ש מיירי אב עם בנו והאשה עם בתה הקטנה דמצד שינה בקירוב בשר אין איסור רק משום ק"ש ע"ש אבל מ"ש ליישב קושי' א' לא עמדתי על דעתו: ע״ג:תרכ״ד א׳ (ס"ק ג) ומשנת כו' דא"צ י"ג שנה ויום א' רק כיון שהגיע לתחלת ליל שנולד באותו יום דיו וכ"כ מ"א לעיל סי' נ"ג ס"ק י"ג: ב׳ וכ"מ ביבמות כו' בפרש"י אהא דתנן שני אחים שנשאו שתי אחיות ובשעת חופה נתחלפו הנשים והיו נדות חייב כ"א ד' חטאות. א' משום אשת איש. והב' משום אשת אח. ג' משום אחות אשה. ד' משום נדה ובעי לאוקמי לחד אוקימתא דאתיא כר"ש דס"ל אין איסור חל על איסור כ"א באיסור בת אחת. דהיינו שחלין שני האיסורים בפעם א' ופריך בשלמא ג' איסורים אשת איש ואשת אח ואחות אשתו משכחת לה שני האחים שוו שליח א' לקדש להם אותם ב' אחיות. ושתי האחיות עשו שליח לקבל להן הקידושין מאחים ופגעו שני השלוחים זה בזה וקיבל שליח הנשים משליח האנשים את הקידושין בבת אחת א"כ חלין ב' הקידושין בב"א וממילא חלו כל ג' האסורים בבת אחת אבל איסור נדה היכי משכחת לה וכי אפשר לצמצם שפרסו נדה באותו רגע שקיבל השליח הקידושין. ומשני דמשכחת לה בשופעת מתוך י"ג לאחר י"ג לחייב האחים ומתוך י"ב לאחר י"ב לחייב הנשים ופרש"י כגון שנולדו שני האחים בראש השנה ולשנה הבאה בר"ה נולדו שני האחיות א"כ ממיל' כשנעשו האחים בני י"ג שנה נעשו הנשים האחיות בנות י"ב שנה וקודם שהיו גדולים אף שהיו נדות מ"מ לא חל מה"ת האיסור דהא אכתי לאו בני עונשים נינהו ומיירי שקדמו הקידושין קודם שהיו גדולים אבל מסרו הקידושין שלא יחולו עד זמן גדלות וא"כ איסור נדות ואיסורים שמשום הקידושין באים כא' (ולפ"ז למסקנ' אין צ"ל שקדשו ע"י שליח כ"א שהם עצמם קדשו האחיות ואפ"ה חלו כאחת כיון שאמרו שלא יחול עד זמן גדלות כ"כ משנה למלך בהלכות אישות ע"ש) וכתב רש"י וז"ל ונמצאו הקידושין ואיסור עונש נדות חל עליהן כשחשיכ' ראש השנה של י"ג לנקבות שהוא של י"ד לזכרים כו' עכ"ל ומדכתב כשחשכה ראש השנה כו' אע"ג דמיירי שנולדו בראש השנה כמ"ש רש"י שם ע"כ צ"ל דדי כשהן בני י"ג שנה שלימים ובנות י"ב שלימות ולא בעינן יום אחד יותר אלא כיון שנכנס מעט ביום שאחר זה שעי"ז השנים שלימים די:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א