סימן סח – שלא להפסיק בפיוטין
א יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּפְסִיקִים בְּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לוֹמַר פִּיּוּטִים, וְנָכוֹן לִמְנֹעַ מִלְּאָמְרָם, מִשּׁוּם דְּהָוֵי הֶפְסֵק: { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין אִסּוּר בַּדָּבָר } (הר"י ס"פ אֵין עוֹמְדִין וְהָרַשְׁבָּ"א וְהַטּוּר) { וְכֵן נוֹהֲגִין בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת לְאָמְרָם, וְהַמֵּקֵל וְאֵינוֹ אוֹמְרָם לֹא הִפְסִיד, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יַעֲסֹק בְּשׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אָסוּר לְהַפְסִיק וְלַעֲסֹק כָּל זְמַן שֶׁהַצִּבּוּר אוֹמֵר פִּיּוּטִים, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר שׁוּם שִׂיחָה בְּטֵלָה. וּמִכָּל מָקוֹם מִי שֶׁלּוֹמֵד עַל יְדֵי הִרְהוּר שֶׁרוֹאֶה בַּסֵּפֶר וּמְהַרְהֵר, לֵית בֵּיהּ אִסּוּרָא, דְּהִרְהוּר לָאו כְּדִבּוּר } א { דָּמִי, אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יָבוֹאוּ לְדַבֵּר, וְיָבוֹאוּ לִידֵי הֶפְסֵק, וְעַל כֵּן אֵין לְאָדָם לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ } ב { מֵהַצִּבּוּר בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְאָמְרָם, וְיֹאמַר אוֹתָם עִמָּהֶם וע"ל סי' צ' סָעִיף י' } (מַהֲרִי"ל וְדִבְרֵי עַצְמוֹ):
באר היטב – סימן סח – שלא להפסיק בפיוטין
א א דמי. אמנם בשעה שהחזן אומר קדיש אסור להרהר בספר שצריך הרבה לכוין בעניית הקדיש. פר"ח: ב מהצבור. והאר"י ז"ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסדרו הראשונים כגון הקליר שנתקנו ע"ד האמת: וכן לא היה אומר יגדל אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה אין לשנות ממנהג מקומו כי י"ב שערים בשמים נגד שנים עשר שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד מה שנזכר בש"ס הוא שוה לכל הכוונות. ובשל"ה האריך בשם גאונים שמצוה לומר פיוטים וכשפייט ר"א וחיות אשר הנה וכו' ליהטה אש סביבותיו ע"ש. כ' הר"מ מינץ סי' פ"ז שמנהגו לומר הפיוט ואח"כ מתחיל בברכת יוצר אור שלא להפסיק באמצע הברכה. ואם מתפלל ביחיד לא יאמר שום פיוט באמצע הברכה עכ"ל וכתב המ"א מיהו בס"ס נ"ד כ' הרמ"א דאסור להפסיק בין ישתבח ליוצר. אבל כשאומר באמצע הברכה הוי מעין הברכה. מיהו בפסח שהחזנים מאריכים הרבה בנגונים מוטב לומר הפיוט קודם שיתחיל בברכה דהרוב הוי שלא מעין הברכה. ואם שכח לומר הפיוט עד שגמר הברכה אסור לאומרו דלא עדיף מעל הניסים בחנוכה ופורים ע"ש:
מגן אברהם ס״ח – סימן סח – שלא להפסיק בפיוטין
א׳ האר"י ז"ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסדרו הראשונים כגון הקלירי שנתקנו ע"ד האמת, אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה אין לשנות ממנהג מקומו כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד מה שנזכר בגמרא שוה לכל (הכוונות) וז"ל הגמרא ירושלמי אף על פי ששלחנו לכם סדר התפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם עכ"ל וכ"כ בס"ח סי' רנ"ו וכתב שגם הפסוקים שאומרים על הפיוטים צריך לנגן כמו שמנגנים הקרוב"ץ – ובש"ל האריך בשם גאונים שמצוה לומר פיוטים וכשפייט ר"א וחיות אשר הנה וכו' ליהטה אש סביבותיו עכ"ל: אין לאדם לפרוש כו. וכ"כ רמ"מ סי' פ"ז רק כתב שמנהגו לומר הפייט ואח"כ מתחיל בברכת יוצר אור שלא להפסיק באמצע הברכה ואם התפלל ביחיד לא יאמר שום פיוטים באמצע הברכה עכ"ל, מיהו בסוף סימן נ"ד כתב רמ"א דאסור להפסיק בין ישתבח ליוצר דבשלמא כשאומר אותו באמצע הברכה הוי מעין הברכה ועיין סי' קי"ט ס"א בהג"ה מיהו בפסח שהחזנים מאריכין הרבה בניגונים מוטב לומר הפיוט קודם שיתחיל הברכה דהרוב הוי שלא מעין הברכה כנ"ל, ונ"ל דאם שכח לומר הפיוט עד שגמר הברכה אסור לאומרו דלא עדיף מעל הניסים בחנוכה ופורים עסי' רצ"ד ועוד דבשלמ' כשאומרו באמצע הברכה הו"ל מעין הברכה אבל בין ברכה לברכה אסור להפסיק:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ס״ח
אין
ספר מחצית השקל על אורח חיים ס״ח
ס״ח:תר״א א׳ האריז"ל כו' וכ"כ בס"ת שגם הפסוקים כו' וכ' הטעם כו' על אלו הפסוקים שמוזכרים קוד' הקרוב"ץ ניתקן הקרוב"ץ וא"כ הפסוקים שנאמרו ברוה"ק עדיפ' מן הקרוב"ץ ע"ש וא"כ ה"ה בפסוקים שקוד' הסליחות י"ל הפסוקים בנחת דלא כמנהג העולם: ב׳ (ס"ק א) אין כו' דבשלמא כו' הוי מעין הברכה. ועסי' קי"ט ר"ל דשם מבואר דיכול להוסיף בכל ברכה שבאמצעות של י"ח מעין אותה ברכה אלא שצריך להתחיל בברכה ואח"כ יאמר התוס' אבל לא יאמר תחלה התוס' ואח"כ יתחיל הברכה וה"ט דצריך לעשות עיקר מטבע שטבעו חכמים לכן צריך להתחיל במטבע שטבעו חכמים וה"ה הכא דבאמצע ברכה שרי כיון שהתחיל במטבע חכמים וגם תוספת הפייט הוא מעין הברכה משא"כ לו' הפיוט קודם שהתחיל בברכה אסור דאז הפיוט עיקר ולא מטבע חכמים:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א