סימן נז – דין ברכו ועניתו
א אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר: בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ, א וְעוֹנִין אַחֲרָיו: בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד, ב וְחוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וְאוֹמֵר: בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד: { נָהֲגוּ שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר } ג { מַאֲרִיךְ בְּבָרְכוּ וְהַקָּהָל אוֹמְרִים יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְכו' בְּעוֹד שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ בְּבָרְכוּ } (טוּר). ב מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִצְעֹק עַל חַבְרֵיהֶם בֵּין קַדִּישׁ וּבָרְכוּ לְיוֹצֵר אוֹר, אוֹ לְדַבֵּר בְּצָרְכֵי רַבִּים טוֹעִים הֵם (וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן נ"ד):
באר היטב – סימן נז – דין ברכו ועניתו
א א ועונים. ואם הש"ץ אומר בלחש ולא שמע ממנו ברכו רק שמע הקהל עונים אומר אחריהם אמן כמ"ש בסי' קל"ט סעיף ו' בהגה. הטעם שאומר הש"ץ ברכו ולא נברך כמו בזימון עיין תו' י"ט בפ"ז דברכות משנה ג'. ובתשובת מטה יוסף ח"ב סי' ט"ו: ב וחוזר הש"ץ ואומר. ואם אין שם י' בלא הוא אם לא ענה עמהם לא יצא י"ח. אגודה מ"א: ג מאריך. דוקא בשעת הניגון אבל בשעה שאומר התיבות לא יאמר כלום. ואם אין החזן מאריך בברכו מוטב שישתוק ויכוין מה שאומר הש"ץ כדי שיענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד. לבוש והגהת י"נ (הנוהגין לומר את ה' אלהיך תירא כשיגיע הש"ץ לאת כתב רש"ל שאינו מקבלה ולא מיסוד החכמה):
מגן אברהם נ״ז – סימן נז – דין ברכו ועניתו
א׳ ועונין אחרין. נ"ל דאם הש"ץ אומר בלחש ולא שמע ממנו ברכו רק שמע הקהל עונים אומר אחריהם אמן כמ"ש סי' קל"ט ס"ו בהג"ה: ב׳ וחוזר ש"ץ ואומר. וכתוב באגודה אם אין שם עשרה בלא הוא אם לא ענה עמהם לא יצא י"ח: ג׳ בעוד שהוא מאריך. דוקא בשעת הניגון אבל בשעה שאומר התיבות לא יאמר כלום [הגהת י"נ ולבוש] ועמ"ש סי' ס"ח וסוף סי' קכ"ה:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים נ״ז
אין
ספר מחצית השקל על אורח חיים נ״ז
אין
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א