סימן לז – זמן הנחת התפלין
א גָּדוֹל א שְׂכַר מִצְוַת תְּפִלִּין, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְנִיחָם הוּא בִּכְלַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל ב בְּגוּפָן. ב מִצְוָתָן לִהְיוֹתָם עָלָיו כָּל הַיּוֹם אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁצְּרִיכִים גּוּף נָקִי שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶם, וְשֶׁלֹּא יַסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, וְאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לִזָּהֵר בָּהֶם, נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לַהֲנִיחָם כָּל ג הַיּוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר בָּהֶם לִהְיוֹתָם עָלָיו בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. ג קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין בְּטָהֳרָה שֶׁלֹּא יִישַׁן בָּהֶם וְלֹא יָפִיחַ בָּהֶם, { הַגָּה: וְשֶׁלֹּא לִכָּנֵס בָּהֶן לְבֵית הַכִּסֵּא } (רַשִׁ"י פ' לוּלָב הַגָּזוּל) חַיָּב אָבִיו לִקְנוֹת לוֹ תְּפִלִּין לְחַנְּכוֹ: { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַאי קָטָן דַּוְקָא שֶׁהוּא בֶּן י"ג } ד { שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד } (בַּעַל הָעִטּוּר) { וְכֵן נָהֲגוּ וְאֵין לְשַׁנּוֹת } (דִּבְרֵי עַצְמוֹ):
באר היטב – סימן לז – זמן הנחת התפלין
א א שכר. בש"ס איתא דמאריך ימים. ובשמושא רבא איתא שהוא מובטח שהוא בן עה"ב ושאין גיהנם שולטת בו ושעונותיו נמחלים לו. וכתב הרא"ש אם זהיר בתפילין כף זכות מכרעתו. ואם פשע בהם כף חובה מכרעתו. שאין לך גדול במצות עשה יותר מתפילין. חרש המדבר ואינו שומע. או שומע ואינו מדבר חייב להניח תפילין אבל אינו שומע ואינו מדבר אין מוחין בידו מלהניחם אם רוצה. ע"ת וכ"כ בשיורי כנה"ג סי' ל"ח. והבאר היטב אשר לפני לא העתיק היטב ע"ש: ב בגופן. ודוקא שאינו מניחם בשביל ביזוי מצוה אבל הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן אף ע"ג דעבירה היא בידו דבקל יוכל ליזהר בהם בשעת ק"ש ותפלה מ"מ לאו בכלל פושעי ישראל הוא. הרא"ש: ב ג היום. ומ"ע כתב שתיקן להניחם שנית במנחה. ובערב שבת לא יניחם של"ה ויניח תפילין דר"ת במנחה: ג ד שנים. והב"ח חולק וכתב דקטן הלומד תלמוד ויודע לשמור את עצמו חייב אביו לקנות לו תפילין גם הר"ש הלוי חלק א"ח סי' א' פסק משהגיע לעשר שנים חייב לחנכו במצות תפילין ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודש הי"ג שנים. מ"א:
מגן אברהם ל״ז – סימן לז – זמן הנחת התפלין
א׳ פושעי ישראל בגופן. ודוקא שאינו מניחן בשביל בזוי מצוה אבל הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן לא הוי פושע [תו' והרא"ש והר"ן ומרדכי] עססי' ל"ח: ב׳ נהגו שלא להניחן. משמע קצת דאפי' מי שיודע בעצמו שיש לו גוף נקי לא יניחן כל היום מפני הרמאי' כמ"ש בב"י לחד פי' ומ"ע כ' בתשו' שתיקן להניח' שנית במנחה ע"ש: ג׳ חייב אביו. דקודם לכן אין רשאי להניח תפילין ולאו בן חינוך הוא ועססי' י"ו: ד׳ וי"א. דוקא מקודם לכן אין מניחין [ר"מ] ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ל״ז
אין
ספר מחצית השקל על אורח חיים ל״ז
ל״ז:שס״א א׳ ס"ק א' פושעי כו' לא הוי פושע. ר"ל דניהו דלא שפיר עביד דיש לו לזהר בקדושתן. ושיהי' גופו נקי עכ"פ בשע' ק"ש ותפלה. מ"מ פושע לא מקרי: ל״ז:שס״ב א׳ (ס"ק ב) נהגו כו'. כמ"ש בב"י לחד פירושא והוא דאמרינן בירושלמי מפני מה לא החזיקו בה מפני הרמאים. ופי' התוספות פ' ב"ס מפני מה לא החזיקו נאמנות באדם המניח תפלין וקאמר מפני הרמאים שהיו מניחים תפלין לרמות בני אדם עכ"ל אבל רי"ו פי' מפני מה לא החזיקו הכשרים להניחן כל היום. וע"ז אמר מפני הרמאים. ור"ל שלא ליתן יד לרמאים שעי"ז יהיה להם מקום לרמות בני אדם ע"י שגם הם יניחו תפלין כל היום למען יחזיקום הבריות לצדיקים וכשרים: ל״ז:שס״ג א׳ (ס"ק ג') חייב כו' וע"ש סימן י"ז. שיעור זמן חינוך לענין ציצית וכל מצות חינוך דידה לפי מה שהוא: ל״ז:שס״ד א׳ (ס"ק ד) ויש אומרים כו' אין מניחין. ר"ל שלא תטעה דכוונת י"א קאי ע"ד הרב"י שכ' שאביו חייב לקנות כו' ועז"א י"א דוקא בן י"ג אבל קודם לכן אינו חייב אביו לקנות לו. אבל אם ירצה רשאי להניחן קא משמע לן מ"א דכוונתו דקודם לזמן זה אסור להניחן:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א