מַה זֶּה מִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג? – ספר עקבתא דמשיחא

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר עקבתא דמשיחא - על אחרית הימים והגאולה השלמה מַה זֶּה מִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג? – ספר עקבתא דמשיחא
תוכן עניינים הצג

כַּאֲשֶׁר שׁוֹאֲלִים אוֹתִי מַה זֶּה מִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג, אֲנִי עוֹנֶה לָהֶם בִּבְדִיחוּתָא: זֶה מִלְחָמָה אִם לִשְׁתּוֹת מַיִם, אוֹ לִשְׁתּוֹת קוֹקָה קוֹלָה! אִם לִשְׁתּוֹת מַיִם, אוֹ פֶּפְּסִי! לָמָּה אֲנִי אוֹמֵר כָּךְ? כִּי זֶה דֻּגְמָא לְהַרְאוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ, כַּמָּה שָׁנִים כָּאַב לָנוּ שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת "פֶּפְּסִי" כִּי אֵין הֶכְשֵׁר! עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ", בָּרוּךְ ה' יֵשׁ כְּבָר הֶכְשֵׁר טוֹב, אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת! לָמָּה כָּאַב לָנוּ כָּל כָּךְ? כִּי אָנוּ מְקַנְּאִים בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁל הַגּוֹיִים, רוֹצִים לִהְיוֹת כְּמוֹ הַגּוֹי הַהוּא. אִם יֵשׁ לוֹ "פֶּפְּסִי", לָמָּה שֶׁלִּי לֹא יִהְיֶה גַּם כֵּן. אֲבָל רֶגַע אֶחָד! בָּדַקְתָּ אִם זֶה טוֹב אוֹ לֹא? אִם זֶה בָּרִיא אוֹ מַזִּיק לַגּוּף? לֹא בָּדַקְתָּ! כִּי זֶה לֹא מְשַׁנֶּה לְךָ, לֹא מְעַנְיֵן אוֹתְךָ הַחַיִּים שֶׁלְּךָ, הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ. הָעִקָּר שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִשְׁתּוֹת "פֶּפְּסִי" וְלֵהָנוֹת כְּמוֹ הַגּוֹי הַהוּא.

יוֹרֵד עָלֵינוּ מַבּוּל שֶׁל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, כָּל הָרְחוֹבוֹת מְלֵאִים מוֹדָעוֹת, כָּל הָעִתּוֹנִים מְלֵאִים פִּרְסוֹמוֹת, תַּעֲשֶׂה כָּךְ… תִּקְנֶה אֶת זֶה.. עוֹד בֶּגֶד… עוֹד שִׂמְלָה… בְּכָל הַמּוֹדָעוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת מַדְגִּישִׁים כָּל הַזְּמַן: כְּמוֹ בְּאָמֶרִיקָה… כְּמוֹ בְּאַנְגְלִיָּה… כְּמוֹ בְּפָרִיז… תּוֹצֶרֶת חוּץ… כְּמוֹ הַגּוֹיִים… שְׁטִיפַת מֹחַ יוֹם וְלַיְלָה שֶׁהוֹפֶכֶת אוֹתָנוּ, חָלִילָה, לְנָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה, וַאֲנַחְנוּ לֹא מְסֻגָּלִים לְהִתְמוֹדֵד… הוֹלְכִים כִּשְׁבוּיִים אַחַר כָּל פִּרְסֹמֶת, וּמִתְפַּעֲלִים… מִתְפַּעֲלִים מִכָּל שְׁטוּת, מִכָּל דָּבָר נוֹצֵץ. אֲבָל רֶגַע אֶחָד! הַאִם אֲנִי מֻכְרָח לִקְנוֹת אֶת זֶה? לֹא! אָז לָמָּה קָנִיתִי? כִּי הַפִּרְסֹמֶת גָּנְבָה לִי אֶת הַמֹּחַ, לֹא נָתְנָה לִי לַעֲשׂוֹת בִּקֹּרֶת עַצְמִית, לֹא נָתְנָה לִי לַחְשֹׁב – זֶה חֶבְלֵי גוֹג וּמָגוֹג- הָרְדִיפָה הַמְבֹהֶלֶת אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁנּוֹצֵץ.

מַה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ עִתּוֹן חֲרֵדִי?

לִפְעָמִים אֲנִי מַרְגִּישׁ, שֶׁאֲפִלּוּ עִתּוֹן חֲרֵדִי אִי אֶפְשָׁר לִקְרֹא! לָמָּה? אַתָּה רוֹאֶה שָׁם מוֹדָעוֹת עֲנָקִיּוֹת, עַמּוּד שָׁלֵם בְּצֶבַע מַרְהִיב, עַל מַה? עַל הֶבֶל וְרִיק, עַל מַמְתַּקִּים, עַל תַּפְנוּקִים, עַל בְּגָדִים, הַכֹּל רַק שְׁטֻיּוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי, כִּי כַּמָּה שֶׁבָּחוּר יִלְמַד מוּסָר, מַסְפִּיק רֶגַע אֶחָד לְהִסְתַּכֵּל בָּעִתּוֹן בִּכְדֵי שֶׁהַכֹּל יֵלֵךְ לְאִבּוּד! כִּי מַה מָּכְרוּ לוֹ בָּעִתּוֹן? שֶׁצָּרִיךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵי תַּפְנוּקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ הַחִלּוֹנִים, וְכָכָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כִּי זֶה הָיָה כָּתוּב בָּעִתּוֹן! מְפֹרָשׁ בָּעִתּוֹן! רְדִיפַת הַתַּאֲווֹת!

יֵשׁ הוֹרִים הַדּוֹגְלִים בַּשִּׁיטָה לֹא לִהְיוֹת קִיצוֹנִיִּים עִם הַיֶּלֶד, לְהֶפֶךְ, שֶׁיִּקְרָא עִתּוֹנִים, שֶׁיְּטַיֵּל בְּכָל מָקוֹם, לָמָּה לֹא? שֶׁיִּתְאַוְרֵר מְעַט! צָרִיךְ פְּתִיחוּת! אֲבָל זֶה לֹא נָכוֹן! יֶלֶד בְּגִיל צָעִיר אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהַכְרִיעַ בֵּין דְּבָרִים טוֹבִים לְרָעִים בֵּין מַה שֶּׁמַּזִּיק לוֹ לְמַה שֶׁטּוֹב לוֹ… הוּא יֵלֵךְ אַחֲרֵי עֵינָיו, וְיִכָּשֵׁל חַס וְחָלִילָה בְּאִסּוּרֵי תּוֹרָה חֲמוּרִים.

הַחֲזוֹן אִישׁ כּוֹתֵב (באיגרת סא) בְּעִנְיַן חִנּוּךְ לְהַשְׁקָפָה נְכוֹנָה, וּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים מְאִירִים בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים בִּכְלָל… "הַגַּדְלוּת וְהַקִּיצוֹנִיּוּת הֵם שֵׁמוֹת נִרְדָּפִים! הַמּוֹאֵס בְּקִיצוֹנִיּוּת, חֶלְקוֹ עִם הַזַּיְפָנִים וְחַדְלֵי הַתְּבוּנָה. אִם אֵין קִיצוֹנִיּוּת – אֵין שְׁלֵמוּת, וְאִם אֵין שְׁלֵמוּת – אֵין הַתְחָלָה! כָּל יְסוֹדֵי הָאֱמוּנָה, י"ג עִקָּרִים וְהַמִּסְתַּעֵף מֵהֶם, הֵמָּה תָּמִיד בִּסְתִירָה נִמְרֶצֶת עִם הַמֻּשְׂכָּלוֹת הֲקָלוֹת, וְשֶׁטֶף הַחַיִּים הַמְפֻתָּחוֹת תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ… חוֹבַת חִנּוּכֵנוּ לְקִיצוֹנִיּוּת"! ע"כ.

הוֹרִים אֵלּוּ צוֹדְקִים בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁהָעוֹלָם הָיָה נָקִי, אֲבָל הַיּוֹם הָיִינוּ צְרִיכִים, לְפִי הָרַמְבַּ"ם, לִחְיוֹת בַּמִּדְבָּר, אִם כֵּן זֶה בִּכְלָל לֹא קִיצוֹנִיּוּת אֶלָּא זוֹהִי דֶּרֶךְ הַחַיִּים הַטִּבְעִית שֶׁצָּרִיךְ לִחְיוֹת בָּהּ הַיּוֹם. וּבֶאֱמֶת זוֹהִי נְקֻדָּה חֲשׁוּבָה: "חִנּוּךְ" – אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה בְּאֹפֶן כְּפִיָּתִי, אָסוּר לְהִלָּחֵם עִם הַיֶּלֶד, זֶה רַק גּוֹרֵם הִתְנַגְּדוּת, שִׂנְאָה וּדְחִיָּה. חִנּוּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה "טִבְעִי", כָּךְ שֶׁהַיֶּלֶד רוֹאֶה מֵהָרֶגַע שֶׁנּוֹלָד כֵּיצַד מִתְנַהֲגִים כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, וּמִתְחַנֵּךְ בְּאוֹתוֹ אֹפֶן בְּצוּרָה טִבְעִית. וּבְעִקָּר, עַל הַהוֹרִים לִהְיוֹת שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים תָּמִיד, וְאִם זֶה לֹא כָּךְ, הַיֶּלֶד מַרְגִּישׁ בָּזֶה מִיָּד – וְלֹא יִרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ וְלִחְיוֹת עִם אוֹתָהּ דֶּרֶךְ חַיִּים חֲרֵדִית. אֲנִי מִסְתּוֹבֵב בְּחוּ"ל, בְּהַרְבֵּה קְהִלּוֹת, וַאֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים וּבַחוּרִים שֶׁחֳדָשִׁים אֲרֻכִּים לֹא שׁוֹמְעִים רַדְיוֹ וְלֹא קוֹרְאִים עִתּוֹן, וְאֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם מֵחַדְשׁוֹת הָעוֹלָם, וְהִנֵּה הֵם שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים, וְחַיִּים טוֹב. מַדּוּעַ זֶה כָּךְ? הֵם יוֹדְעִים שֶׁבַּחֲדָשׁוֹת מְדַוְּחִים מַה קּוֹרֶה אֵצֶל הַגּוֹיִים, וְכֵיוָן שֶׁהוּא יְהוּדִי, זֶה לֹא נוֹגֵעַ אֵלָיו וְלֹא מְעַנְיֵן אוֹתוֹ, וְלָכֵן, יֶלֶד שֶׁגָּדֵל בְּבַיִת כָּזֶה, שֶׁהַחֲדָשׁוֹת זֶה שֶׁל הַגּוֹיִים, אָז גַּם הוּא, כְּמוֹ אָבִיו, לֹא יִתְעַנְיֵן בָּעוֹלָם שֶׁסְּבִיבוֹ וְיַעֲסֹק רַק בַּתּוֹרָה. לָכֵן לֹא כְּדַאי לְהַכְנִיס עִתּוֹן הַבַּיְתָה, שֶׁיִּהְיֶה הַכָּשֵׁר בְּיוֹתֵר.

פַּעַם אָמַר לִי תַּלְמִיד-חָכָם אֶחָד, שֶׁקָּרָא בָּעִתּוֹן עַל רַב אֶחָד שֶׁעָשָׂה פְּשָׁעִים, וּפֵרְטוּ אֶת הַפְּשָׁעִים שֶׁלּוֹ בָּעִתּוֹנִים שֶׁלָּנוּ, וְאָמַר לִי אוֹתוֹ חָכָם, לָמָּה צְרִיכִים הַיְלָדִים שֶׁלִּי לָדַעַת אֶת כָּל הַפְּשָׁעִים הַמְלֻכְלָכִים שֶׁעָשָׂה הָרַב הַהוּא, מַדּוּעַ הֵם צְרִיכִים לִקְרֹא אֶת כָּל הַזֶּבֶל וְהַטִּנֹּפֶת שֶׁמְּדַבֶּרֶת הַמִּרְשַׁעַת הַהִיא וַחֲבֵרֶיהָ מֵהַכְּנֶסֶת. לָמָּה דּוֹר הַצָּעִיר צָרִיךְ לִקְרֹא בָּעִתּוֹן שֶׁלָּנוּ עַל הַלִּכְלוּךְ שֶׁל הַחִלּוֹנִים. אֲנַחְנוּ בְּמִלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הַמְּסִלַּת יְשָׁרִים.

תִּשְׁמְעוּ מַעֲשֶׂה נוֹרָא. פַּעַם הָיִיתִי גָּר סָמוּךְ לְכוֹלֵל חֲזוֹן אִישׁ, וְהִנֵּה פַּעַם אַחַת אֲנִי חוֹלֵם בַּלַּיְלָה שֶׁרוֹצִים לָתֵת לְנָשִׁים תְּעוּדַת רַבָּנוּת – חֲלוֹם מְשֻׁנֶּה. וַאֲנִי קָם בַּבֹּקֶר לִטֹּל יָדַיִם לְיַד הַמִּטָּה, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁכִּסּוּ אֶת הַמַּיִם עִם עִתּוֹן [פַּעַם בַּמַּכֹּלֶת עָטְפוּ אֶת הַמּוּצָרִים בִּנְיַר עִתּוֹן וְלֹא בְּנַיְלוֹן], וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁכָּתוּב בָּעִתּוֹן בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁהָרֶפוֹרְמִים רוֹצִים לַעֲשׂוֹת נָשִׁים רַבָּנִיּוֹת. תִּרְאוּ מַה זֶּה הַשְׁפָּעָה שֶׁל דְּבָרִים, יֵשׁ בַּבַּיִת חֲתִיכַת עִתּוֹן וּכְבָר חוֹלְמִים עַל זֶה. לָכֵן אֲנִי אוֹמֵר: הַיּוֹם הַפֶּשַׁע הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחִנּוּךְ יְלָדִים הוּא, לָתֵת לָהֶם לִקְרֹא עִתּוֹן – זֶה נִקְלָט בַּנֶּפֶשׁ שֶׁלָּהֶם, וְהֵם רוֹצִים רַק שְׁטֻיּוֹת וְעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִהְיוּ מוּכָנִים לַעֲמֹל וְלֶאֱהֹב שׁוּם דָּבָר רוּחָנִי, כִּי אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר הִתְפַּעֲלוּת הַלֵּב, וְיֶלֶד, כַּמָּה שֶׁיְּקַבֵּל סְפָרִים יָפִים וּתְפִלִּין מְהֻדָּרוֹת, זֶה לֹא יַעֲזֹר! אִם אֵין לוֹ הִתְפַּעֲלוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה, לֹא יִתְאַהֵב אֶצְלוֹ דְּבָרִים רוּחָנִיִּים, רַק הֶבֶל וְרִיק וּשְׁטֻיּוֹת.

יְרִידַת הַדּוֹרוֹת – כֵּיצַד?

פַּעַם הָלַכְתִּי לַמַּכֹּלֶת, וְרָאִיתִי אַבְרֵךְ סוֹחֵב עֲגָלָה מְלֵאָה, הִסְתַּכַּלְתִּי בִּפְנִים וְרָאִיתִי שֶׁיּוֹתֵר מִ- 80% זֶה לֹא אֹכֶל, זֶה פַנְטַזְיוֹת, שְׁטֻיּוֹת, אוּלַי יוֹתֵר בָּרִיא לֹא לָגַעַת בָּזֶה בִּכְלָל – כָּךְ אֲנַחְנוּ רוֹדְפִים וּשְׂמֵחִים מִכָּל תַּעֲנוּג וּמִכָּל הֶבֶל נוֹסָף שֶׁמַּמְצִיאִים הַחִלּוֹנִים, וְהַכֹּל – חֻרְבַּן הַשֵּׂכֶל. תִּרְאוּ חֲנֻיּוֹת בִּרְחוֹב רַבִּי עֲקִיבָא, יוֹתֵר מִ- 80% מֵהַחֲנֻיּוֹת לֹא צָרִיךְ אוֹתָם, אֶפְשָׁר לִשְׂרֹף אוֹתָם, אֶפְשָׁר בְּהֶחְלֵט לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים וְלִחְיוֹת טוֹב בָּעוֹלָם. וּמִי שֶׁיָּשִׂים לֵב: מַה שֶּׁתּוֹפֵס אוֹתוֹ וְנוֹצֵץ לוֹ, זֶה דַּוְקָא אוֹתָם חֲנֻיּוֹת שֶׁלֹּא צָרִיךְ אוֹתָם. וְזֶה גַּם מַה שֶּׁתּוֹפֵס אֶת הַיְלָדִים וּמְקַלְקֵל אוֹתָם – כִּי אֵלּוּ הַחֲנֻיּוֹת הֵם דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הַמֵּסִית וּמַדִּיחַ.

תִּשְׁאֲלוּ בָּרְחוֹב יְהוּדִי, מַה שְּׁלוֹמְךָ? הוּא יַעֲנֶה לָכֶם, יִהְיֶה טוֹב! וּמָה הַיּוֹם? הַיּוֹם חָסֵר לוֹ זֶה וְחָסֵר לוֹ זֶה, הוּא בּוֹכֶה חָסֵר לוֹ עוֹד חֲתִיכַת גַּשְׁמִיּוּת… רְאִיתֶם מִישֶׁהוּ שֶׁבּוֹכֶה לָמָּה אֵין לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ? לָמָּה הוּא לֹא כְּמוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ? כְּמוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים? רְאִיתֶם מִישֶׁהוּ שֶׁבּוֹכֶה לָמָּה אֵין לוֹ בַּיִת כְּמוֹ הַבַּיִת שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ? – שֻׁלְחָן עֵץ, סַפְסָל עֵץ, מִטַּת עֵץ, וְזֶהוּ. לָמָּה זֶה כָּךְ? כִּי אֲנַחְנוּ מֻשְׁפָּעִים מֵהַחִלּוֹנִים, רוּחַ הַטֻּמְאָה וְהַמּוֹתָרוֹת שֶׁלָּהֶם מֵצִיף אוֹתָנוּ מַמָּשׁ, כְּמוֹ צָרַעַת בָּתִּים וְצָרַעַת בְּגָדִים.

אֲנִי זוֹכֵר לִפְנֵי 30 שָׁנָה שֶׁפָּתְחוּ בִּבְנֵי בְּרַק חֲנוּת רִאשׁוֹנָה לְבִגְדֵי נָשִׁים, הָיָה רַב אֶחָד שֶׁצָּעַק לָמָּה לֹא הוֹלְכִים לַהֲרֹס לוֹ אֶת הַחֲנוּת… זֶה פִּרְצָה… וְשֶׁלֹּא נִטְעֶה, הָיָה שָׁם בַּחֲנוּת הַכֹּל כָּשֵׁר, בְּגָדִים בְּתַכְלִית הַצְּנִיעוּת, אֲבָל הוּא חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יִפְתְּחוּ עוֹד חֲנֻיּוֹת שֶׁבַּעֲלֵי הַחֲנוּת לֹא חֲרֵדִים, וְיִמְכְּרוּ אָפְנַת פָּרִיז. אֲבָל הַיּוֹם אַחֲרֵי 30 שָׁנָה, רוֹאִים אֶת הַתּוֹצָאוֹת… מַה קָּרָה? אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹב, כִּמְעַט כָּל הַחֲנֻיּוֹת לְבִגְדֵי נָשִׁים – זֶה בִּגְדֵי גּוֹיִים!! אִמּוֹתֵינוּ הַצְּנוּעוֹת הָיוּ מוּכָנוֹת לְהִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, וְלֹא לִלְבֹּשׁ מַה שֶּׁחֲנֻיּוֹת אֵלּוּ מַלְבִּישׁוֹת אֶת בְּנוֹתֵינוּ. אֲבָל אֵיךְ הֵם הִצְלִיחוּ לַחְדֹּר? אֵיךְ זֶה שֶׁכָּל חֲנוּת שְׁנִיָּה בָּרְחוֹב זֶה בִּגְדֵי נָשִׁים, וּלְכֻלָּם יֵשׁ פַּרְנָסָה בְּרֶוַח? כִּי אֲנַחְנוּ מִתְפַּעֲלִים מֵהַנּוֹצֵץ, רְדִיפָה אַחֲרֵי הַמּוֹתָרוֹת, כְּמוֹ הַחִלּוֹנִים, כְּמוֹ הַגּוֹיִים, עוֹד שִׂמְלָה יָפָה, וְעוֹד שִׂמְלָה, וְיֵשׁ לָהּ מֵאָה רוֹצָה מָאתַיִם.

לִפְנֵי 35 שָׁנָה, אֲנִי זוֹכֵר, חִפְּשׂוּ בַּלַּיְלָה כָּאן בִּבְנֵי בְּרַק מְכוֹנִית לְהַסִּיעַ יוֹלֶדֶת לְבֵית חוֹלִים, וּבְקֹשִׁי מָצְאוּ, הָיָה אוּלַי לְאֶחָד אוֹ שְׁנַיִם רֶכֶב. הַיּוֹם, בָּרוּךְ ה', אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בַּכְּבִישׁ! מַה קָּרָה? חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, רְדִיפַת הַמּוֹתָרוֹת! פַּעַם בָּחוּר הָיָה הוֹלֵךְ לְהִתְחַתֵּן, מֶה הָיוּ הַמֻּשָּׂגִים שֶׁלּוֹ? הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ אִם יוֹדֵעַ מַסֶּכֶת נִדָּה, אִם בָּקִי בְּשַׁ"ס, אִם יוֹדֵעַ טוֹב אֶת הַהֲלָכוֹת. אֲבָל הַיּוֹם, בָּחוּר שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְחַתֵּן, הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ, כַּמָּה גְּמַ"ח יֵשׁ? אֵיזֶה מַשְׁכַּנְתָּא יַעֲשֶׂה? כַּמָּה אֲנָשִׁים יַזְמִין? אֵיזֶה אוּלָם? אֵיזֶה תִּזְמֹרֶת? וְכַמּוּבָן הַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַכֹּל עִם הֶכְשֵׁר. לֹא מְדַבְּרִים עַל דְּבָרִים אֲסוּרִים בְּלִי הֶכְשֵׁר.

עֲבֵרוֹת זֶה יוֹתֵר קַל – זֶה מֻגְדָּר, יוֹדְעִים מָה אָסוּר וּמַה מֻּתָּר, וְאִם חַס וְחָלִילָה נִכְשַׁל, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁחָטָא וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. אֲבָל אֲנִי מְדַבֵּר עַל תַּאֲווֹת בְּהֶכְשֵׁר! שֶׁעֲלֵיהֶם לֹא מִתְחָרְטִים וְלֹא חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה. אֲנִי מְדַבֵּר עַל כָּל הַמַּהוּת אֵיפֹה שֵׂכֶל הָאָדָם מֻנָּח, בַּמֶּה הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ שָׁקוּעַ – אִם בְּדַעֲתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, אוֹ בְּדַעֲתוֹ שֶׁל נָחָשׁ – לְהִתְלַבֵּשׁ יָפֶה וְלֶאֱכֹל מַה שֶּׁיּוֹתֵר מָתוֹק?

לָמָּה הוֹרְגִים יֶלֶד הַבָּקִי בְּשַׁ"ס לִפְנֵי בַּר מִצְוָה?

יֵשׁ פָּרָשַׁת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וְשָׁם כָּתוּב שֶׁאִם הַבֵּן יַעֲשֶׂה עֲבֵרוֹת, לֹא הוֹרְגִים אוֹתוֹ. אִם יֹאכַל טָרֵף אוֹ יִשְׁתֶּה יֵין נֶסֶךְ לֹא יַהַרְגוּ אוֹתוֹ! אָז מַה זֶּה בֵּן שֶׁהוּא סוֹרֵר? זֶה בֵּן שֶׁאַבָּא וְאִמָּא שֶׁלּוֹ מְבִיאִים אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, וְאוֹמְרִים הַבֵּן שֶׁלָּנוּ צַדִּיק גָּמוּר, הוּא בֶּן 12 וָחֵצִי שָׁנִים וְהוּא גָּמַר שַׁ"ס, הוּא מְדַקְדֵּק בַּמִּצְווֹת קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, אוֹכֵל מֵהַהֶכְשֵׁר הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם, וַאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִכֶּם תַּהַרְגוּ אוֹתוֹ! לָמָּה? כִּי אָנוּ רוֹצִים שֶׁיֵּלֵךְ לָעוֹלָם הַבָּא צַדִּיק, אָנוּ רוֹצִים בֵּן צַדִּיק לָעוֹלָם הַבָּא, וְעַכְשָׁו הוּא צַדִּיק! אֲבָל אֲנַחְנוּ מְפַחֲדִים שֶׁיִּתְקַלְקֵל וְעוֹד מְעַט יִהְיֶה רָשָׁע. לָמָּה? מַה הוּא עָשָׂה? הוּא לֹא עָשָׂה שׁוּם עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם! הוּא רַק אוֹהֵב לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְלִשְׁתּוֹת יַיִן, לַעֲשׂוֹת כָּזֶה פִּיקְנִיק. הוּא אוֹהֵב חַיִּים קַלִּים. קְצָת תַּעֲנוּגוֹת. אָז מַה יֵּשׁ? אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת בְּטוּחִים שֶׁיָּמוּת צַדִּיק וְלֹא יָמוּת רָשָׁע!!! הַתַּאֲווֹת הַכְּשֵׁרוֹת הָאֵלֶּה, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עוֹשִׂים אֶת הַיֶּלֶד רָשָׁע. כִּי מַה שֶּׁמַּרְחִיק אֶת הָאָדָם מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶה הַשְּׁקִיעָה בַּהֲבָלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַחוֹבַת הַלְּבָבוֹת: חֻרְבַּן הַגּוּף – בִּנְיַן הַשֵּׂכֶל, וּבִנְיַן הַגּוּף – חֻרְבַּן הַשֵּׂכֶל. מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּפָרָשָׁה זוֹ רוֹאֶה כָּאן דָּבָר נִפְלָא: הֲרֵי אֵיזוֹ אַכְזָרִיּוּת זוֹ לָקַחַת יֶלֶד שֶׁלֹּא עָשָׂה שׁוּם עֲבֵרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן כְּדַאי וּמִשְׁתַּלֵּם לַהוֹרִים שֶׁלּוֹ לַהֲרֹג אוֹתוֹ עַל אֵיזֶה סָפֵק קָטָן!! שֶׁמָּא מָחָר לֹא יִהְיֶה כֶּסֶף, וְאוּלַי יֵלֵךְ וִילַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת. וְהַפֶּלֶא הוּא שֶׁאִם הָיָה הַבֵּן אוֹכֵל בָּשָׂר טָרֵף וְשׁוֹתֶה יֵין נֶסֶךְ, לֹא הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ! מַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁהַבֵּן יוֹדֵעַ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה – וַדַּאי יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיִתְחָרֵט וְיָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה. אֶלָּא בֵּית דִּין הוֹרְגִים אֶת הַיֶּלֶד בִּגְלַל שֶׁאָכַל בָּשָׂר כָּשֵׁר וְשָׁתָה יַיִן כָּשֵׁר – כִּי עַל זֶה לֹא מִתְחָרְטִים! עַל רְדִיפַת מוֹתָרוֹת תַּעֲנוּגוֹת וּפִּיקְנִיק, לֹא חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה! לָכֵן פֹּה קַיָּם הַחֲשָׁשׁ… שֶׁבְּסוֹפוֹ יְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת.

וְעוֹד דָּבָר לוֹמְדִים מִפָּרָשָׁה זוֹ: הֲרֵי אִם לֹא "תָּפְסוּ בּוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ", אֵין עוֹשִׂים לַיֶּלֶד מְאוּמָה. אִם כֵּן לִכְאוֹרָה הָיָה עָדִיף לַהוֹרִים לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַדֵּל אֶת בְּנָם אֲהוּבָם, לְהַכְנִיסוֹ לַחֻפָּה, וְלִרְאוֹת נַחַת מִצֶּאֱצָאָיו, מַדּוּעַ לִקְטֹף כָּעֵת אֶת פְּתִיל חַיָּיו. וְהִנֵּה בָּאָה הַתּוֹרָה וּמְלַמֶּדֶת מָה רוֹצִים הוֹרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת תּוֹרָה? הַאִם רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת הַ"בַּר מִצְוָה" שֶׁלּוֹ בְּעוֹד כְּשֵׁשׁ חֳדָשִׁים? הַאִם רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת הַחֻפָּה שֶׁלּוֹ? לֹא, זֶה לֹא מַה שֶׁהֵם רוֹצִים לִרְאוֹת! זֶה בִּכְלָל לֹא הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהֶם, הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהֶם הִיא: לִשְׁלֹחַ לָעוֹלָם הַבָּא יֶלֶד צַדִּיק, וְחוּץ מִזֶּה אֵין שִׂמְחָה אַחֶרֶת, הַכֹּל דְּבָרִים בְּטֵלִים. עַל זֶה אוֹמְרִים חֲזַ"ל (סנהדרין עא) "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, אֶלָּא דְּרֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר" – תִּלְמַד מִזֶּה, כַּמָּה כְּדַאי לְשַׁלֵּם בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא!!! אָדָם מְגַדֵּל יֶלֶד, הַאִם זֶה בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת אוֹתוֹ חַי פֹּה שִׁבְעִים שָׁנָה חַיִּים טוֹבִים? לֹא! עָדִיף שֶׁיָּמוּת לִפְנֵי בַּר מִצְוָה, וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹלָם הַבָּא – רַק אָז יֵשׁ לוֹ בְּאַמְתַּחְתּוֹ יֶלֶד צַדִּיק לָנֶצַח, זֶה יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ. הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל יְהוּדִי – אִם אָדָם בֶּן עוֹלָם הַבָּא, אֲבָל פֹּה אִם יוֹלִיד יֶלֶד וְיָמוּת אַחֲרֵי יוֹם, זֶה בִּכְלָל לֹא מְעַנְיֵן אוֹתוֹ. הַאִם הָ"אִמָּהוֹת" רָאוּ בָּנִים שִׁבְעִים שָׁנָה? לֹא! שָׂרָה לֹא רָאֲתָה אֶת חֲתֻנַּת בְּנָהּ, גַּם רִבְקָה לֹא, רָחֵל לֹא רָאֲתָה בַּר מִצְוָה, אֲבָל כָּעֵת יֵשׁ מִישֶׁהוּ מְאֻשָּׁר יוֹתֵר מֵהֶם, הָאִמָּהוֹת שֶׁל אָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְשִׁבְטֵי יָ-הּ.

לָלֶדֶת יֶלֶד בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַבָּא

פַּעַם פָּגַשְׁתִּי בְּחוּץ לָאָרֶץ בְּאֵיזֶה מְדִינָה רְחוֹקָה, זוּג גּוֹיִים. הֵם שָׁאֲלוּ מִי אֲנַחְנוּ, וְאָמַרְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ יְהוּדִים… כְּשֶׁהֵם שָׁמְעוּ שֶׁאָנוּ יְהוּדִים, תָּקַף אוֹתָם רַעַד וּבֶהָלָה גְּדוֹלָה מְאֹד. שָׁאַלְתִּי אוֹתָם מַה פֵּשֶׁר הַבֶּהָלָה…? וְהֵם עָנוּ: "אַף פַּעַם לֹא רָאִינוּ יְהוּדִים", אָנוּ מִמְּדִינָה רְחוֹקָה, וְעַל הַיְּהוּדִים קָרָאנוּ רַק בְּסֵפֶר הַתַּנַ"ךְ [שֶׁהוּא כַּיָּדוּעַ מְתֻרְגָּם לְכָל הַשָּׂפוֹת], וְשָׁם לָמַדְנוּ שֶׁהַיְּהוּדִים הֵם בָּנִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן נִבְהַלְנוּ לִרְאוֹת אֶתְכֶם!!! אַחַר כָּךְ הֵם שָׁאֲלוּ אוֹתִי, תַּגִּידוּ לָנוּ אִם אַתֶּם בָּנִים שֶׁל ה'… מְעַנְיֵן מְאֹד מַהִי הַהַרְגָּשָׁה שֶׁלָּכֶם? מָה הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּכֶם? הֲרֵי בֵּן שֶׁל מֶלֶךְ גָּדוֹל מַרְגִּישׁ אַחֶרֶת כְּשֶׁמִּסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹב בֵּין אֲנָשִׁים. בְּאוֹתוֹ רֶגַע פָּנַי הֶאֱדִימוּ מֵרֹב בּוּשָׁה וְהִתְרַגְּשׁוּת, לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לַעֲנוֹת… יָדַעְתִּי שֶׁהֵם צוֹדְקִים… בֵּן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ אֵינָם שֶׁל הָרְחוֹב… הוּא חוֹשֵׁב רַק עַל "אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ" – עַל עוֹלָם הַבָּא, הוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא.

כְּדֵי לְהָבִין גֶּדֶר חַיִּים לְמַעַן עוֹלָם הַבָּא, מְסַפְּרִים לָנוּ חֲזַ"ל (סוטה יב.) כֵּיצַד נוֹלַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בְּאֵיזֶה כַּוָּנָה נוֹלַד. כְּשֶׁרָאָה עַמְרָם גְּדוֹל הַדּוֹר שֶׁכָּל תִּינוֹק הַנּוֹלָד נִזְרָק לַיְאוֹר… אָמַר, בִּשְׁבִיל מַה לְּהוֹלִיד יְלָדִים? עָמַד וְגֵרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ… עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשׁוּ נְשׁוֹתֵיהֶם. בָּאָה מִרְיָם וְאָמְרָה לוֹ: גְּזֵרָה שֶׁלָּךְ קָשָׁה מִשֶּׁל פַּרְעֹה! כְּלוֹמַר, לֹא לְהוֹלִיד יֶלֶד זֶה עֲבֵרָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה וַחֲמוּרָה מִלְּהוֹלִיד יֶלֶד שֶׁיַּשְׁלִיכוּהוּ לַיָּם! וּמַדּוּעַ? כִּי פַּרְעֹה גָּזַר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה גּוֹזֵר גַּם לָעוֹלָם הַבָּא. פֵּרוּשׁ: כְּדֵי לִזְכּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא, חַיָּבִים לַעֲבֹר מַסְלוּל – דֶּרֶךְ עוֹלָם הַזֶּה, וְאוֹתוֹ יֶלֶד שֶׁנּוֹלָד, אֲפִלּוּ שֶׁנִּמְצָא בָּעוֹלָם הַזֶּה שָׁעָה קַלָּה בִּלְבַד, וּלְאַחַר מִכֵּן יִזְרְקוּהוּ לַיָּם – יֵשׁ לוֹ עוֹלָם הַבָּא. וְיוֹתֵר מִזֶּה אוֹמְרִים חֲזַ"ל (בזוהר הקדוש), תִּינוֹקוֹת וּנְפָלִים שֶׁמֵּתִים – בָּעוֹלָם הַבָּא הֵם בִּמְחִיצָה גְּבוֹהָה מְאֹד וְלוֹמְדִים מִפְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֶרֶת מִרְיָם לְאָבִיהָ, כָּעֵת שֶׁאַתָּה גּוֹזֵר לֹא לְהוֹלִיד יְלָדִים, אַתָּה מַפְסִיד לָהֶם אֶת הָעוֹלָם הַבָּא! וּמְסַפְּרִים חֲזַ"ל שֶׁעַמְרָם שָׁמַע בְּקוֹלָהּ, וְהֶחְזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ. וְכֵן עָשׂוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְהֶחְזִירוּ נְשׁוֹתֵיהֶם עַל מְנָת לְהוֹלִיד יְלָדִים שֶׁמִּיָּד יַהַרְגוּ אוֹתָם, וְלֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה שָׁעוֹת יִחְיוּ. וְהָיוּ מוּכָנִים לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת הַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁל חָדְשֵׁי הָעִבּוּר, וְצַעַר הַלֵּדָה! וְכָל הַצַּעַר הַגָּדוֹל וְהַסֵּבֶל מֵעֶצֶם זֶה שֶׁיַּהַרְגוּ אֶת תִּינוֹקָם הַיָּקָר לָהֶם! וְהַכֹּל מִשְׁתַּלֵּם וּכְדַאי וְהָעִקָּר בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכּוּ לָעוֹלָם הַבָּא. וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ בְּיִשְׂרָאֵל מַחְשָׁבָה טְהוֹרָה כָּזוֹ – נוֹלַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

חֲזַ"ל מְגַלִּים כָּאן אֶת נְקֻדַּת הַהַכָּרָה בִּשְׁבִיל מָה אָדָם חַי – רַק לְמַעַן עוֹלָם הַבָּא, וְכָל הַסֵּבֶל בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁל גְּזֵרוֹת וַהֲרִיגוֹת – לֹא חָשׁוּב כְּלוּם. לַגּוֹי חָשׁוּב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פֹּה בָּעוֹלָם הַזֶּה בֵּן חָזָק וּמְפֻתָּח קָרוֹב לוֹ וְסָבִיב לְשֻׁלְחָנוֹ, שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ וְיִהְיֶה לוֹ לְעֵזֶר בְּפַרְנָסָתוֹ… אֲבָל לַיְּהוּדִי, זֶה לֹא כְּלוּם, אֶלָּא הַשְּׁאִיפָה וְהַתִּקְוָה שֶׁלּוֹ הִיא – שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בֵּן לָעוֹלָם הַבָּא – וְעַל זֶה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ! אֲנָשִׁים עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹנוֹת: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְלָדִים טוֹב לוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, אִם נִפְטְרוּ לוֹ יְלָדִים חַס וְחָלִילָה, אָז הוּא מִסְכֵּן וְרַע לוֹ. אֲבָל מֵחֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים, מֵעַמְרָם וּמִרְיָם, רוֹאִים הָפוּךְ: מִי שֶׁנִּפְטַר לוֹ יֶלֶד וְהוּא צַדִּיק! תִּינוֹק שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם חֵטְא, הוּא הָאָדָם הַשָּׂמֵחַ וְהַמְאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם! וְלָמָּה? כִּי בָּטוּחַ שֶׁהוֹלִיד בֵּן בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בֵּן שֶׁעֲדַיִן נָתוּן לְנִסְיוֹנוֹת הַיֵּצֶר בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּאן הַשִּׂמְחָה מְהוּלָה בִּפְחָדִים וַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁלֹּא יַפְסִיד אֶת הָעוֹלָם הַבָּא. זוֹ הַשְׁקָפַת הַתּוֹרָה בְּגִדּוּל יֶלֶד, לַעֲשׂוֹתוֹ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר שָׁלֵם וּמֻכְשָׁר לָעוֹלָם הַבָּא.

א. ה. מַעֲשֶׂה הָיָה בְּאֶחָד חֲשׂוּךְ בָּנִים שֶׁבָּא לֶחָפֵץ חַיִּים וְהִתְחַנֵּן לוֹ שֶׁיְּבָרְכוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְבֵן זָכָר. אָמַר לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים: "בְּדוֹרֵנוּ מִי אָמַר שֶׁלֹּא עָדִיף לֹא לְהָבִיא יְלָדִים בִּכְלָל לָעוֹלָם מֵחֲשַׁשׁ סַכָּנַת הַחִנּוּךְ!" וְזֹאת אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים עוֹד בְּדוֹרוֹ!

סִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים

כָּתוּב בַּחֻמָּשׁ, שֶׁחֲנוֹךְ מֵת קֹדֶם זְמַנּוֹ, בְּיַחַס לְאוֹתָם יָמִים – מֵת צָעִיר, הוּא הִפְסִיד הַרְבֵּה מְאֹד שָׁנִים שֶׁל תַּעֲנוּגִים, טִיּוּלִים, וּשְׁאָר הֲנָאוֹת עוֹלָם הַזֶּה… אֲבָל אוֹמְרִים חֲזַ"ל שֶׁ"לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹקִים" וְזָכָה לִהְיוֹת בַּשָּׁמַיִם "מַלְאָךְ"… לָמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקָחוֹ? כִּי פָּחַד שֶׁיִּתְקַלְקֵל! אִם הָיָה נִשְׁאָר וּמִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם הַזֶּה – הָיָה מַפְסִיד אֶת הַדְּרָגוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכָה לָהֶם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לוֹ טוֹבָה וְלָקַח אוֹתוֹ צָעִיר! כִּי בַּמַּבָּט שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לָאָדָם הוּא: כַּמָּה הוּא רָאוּי לָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא כַּמָּה מִשְׂחָקִים וְטִיּוּלִים וְתַעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה לוֹ פֹּה. לְפִי זֶה מוּבָן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמְּבָאֵר מַה הֵם "סִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים שֶׁנִּכְתָּבִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְנֶחְתָּמִים בְּיוֹם כִּפּוּר", וְאוֹמֵר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: אָדָם שֶׁכּוֹתְבִים אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְתַעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה – זֶה נִקְרָא סִפְרֵי מֵתִים. וְאִם כְּתָבוּהוּ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא – זֶה סִפְרֵי חַיִּים. אָדָם זָכָה בַּפַּיִס, אוֹכֵל טוֹב, יָשֵׁן טוֹב, וְשׁוֹקֵעַ בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם… הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ – סוֹף סוֹף הִנֵּה אֲנִי חַי! אֲבָל הוּא לֹא יוֹדֵעַ שֶׁזָּכָה לָזֶה, כִּי כְּתָבוּהוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּסִפְרֵי מֵתִים! הוּא כָּעֵת מֵת!! לְעֻמַּת זֹאת, סִפְרֵי חַיִּים – זֶה אָדָם שֶׁכְּתָבוּהוּ לִהְיוֹת בֶּן עוֹלָם הַבָּא, וְלִפְעָמִים כּוֹתְבִים לוֹ אַחֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵיזֶה צַעַר וְיִסּוּרִים – כִּי כָּתְבוּ אוֹתוֹ בְּסִפְרֵי חַיִּים – לָעוֹלָם הַבָּא, וְרוֹצִים לַעֲשׂוֹתוֹ צַדִּיק לְנַקּוֹת אֵיזֶה פְּגָם, לָכֵן הוּא סוֹבֵל.

יֵשׁ מִתְנַהֲגִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כִּכְלָבִים

יֵשׁ לָשׁוֹן שֶׁל הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מַפְחִיד, וְכָךְ הוּא כּוֹתֵב, שֶׁיֵּשׁ יְהוּדִים שֶׁבָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר "וְצוֹעֲקִים כְּמוֹ כְּלָבִים"!!! מַה הֵם צוֹעֲקִים? אוֹמֵר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, הֵם צוֹעֲקִים הַב, הַב, הַב. הַב – זֶה תִּתֵּן. מַה תִּתֵּן לָנוּ? תֵּן בָּנִים, תֵּן מְזוֹנוֹת, תֵּן חַיִּים, וְלָמָּה קוֹרֵא לָהֶם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כְּלָבִים? עַל מַה לְּבַקֵּשׁ בְּיוֹם כִּפּוּר אִם לֹא עַל זֶה? אֶלָּא – מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁזּוֹ הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא לָעוֹלָם, לִשְׂרֹף אֶת הַחַיִּים עַל כֶּסֶף וּמְזוֹנוֹת, וּמַשְׁקִיעַ אֶת מֹחוֹ וְכֹחוֹתָיו לְעוֹלָם חוֹלֵף – הוּא כֶּלֶב! לָמָּה? כִּי הוּא הוֹפֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֶמְצְעִי תַּאֲוָה שֶׁלּוֹ. מְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לַעֲסֹק בְּהַבְלֵי עוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁהַכֶּלֶב לֹא דּוֹאֵג לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא – כָּךְ הוּא. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה עוֹלָם הַבָּא, רוֹצֶה דְּבֵקוּת, וּבָזֶה הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ תָּפוּס, וְרַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דְּאָגוֹת וּטְרָדוֹת רוֹצֶה בָּנֵי, מְזוֹנֵי – זֶה טוֹב.

מִי אָמַר שֶׁתַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה נִמְצָא בַּעֲבֵרוֹת???

כָּךְ אֲנִי מַסְבִּיר אֶת הַגְּמָרָא (חגיגה טו) עַל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁאֱלִישָׁע שָׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, חוּץ מֵ"אַחֵר", אָז אָמַר "אַחֵר": אִם עוֹלָם הַבָּא אֵין לִי, אָז לְפָחוֹת אֵהָנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, וּמֶה עָשָׂה? הִתְחִיל לְחַפֵּשׂ עֲבֵרוֹת. וּמַסְבִּירָה הַגְּמָרָא, אֵיךְ זֶה שֶׁאָדָם כָּזֶה קָדוֹשׁ בְּדַרְגָּתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה? וּמְשִׁיבָה הַגְּמָרָא: "מִינוּת הָיְתָה בְּלִבּוֹ, וְסִפְרֵי חָכְמָה יְוָנִית נוֹשְׁרִים מֵחֵיקוֹ, וְזֶמֶר יְוָנִי לֹא פּוֹסֵק מִפִּיו". מָה הַגְּמָרָא מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ? הַגְּמָרָא מְגַלָּה לָנוּ מַה מְקַלְקֵל תַּלְמִיד חָכָם! הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן: חַיִּים שֶׁל קַלּוּת רֹאשׁ וְנוֹחִיּוּת – זֶמֶר יְוָנִי. אֲבָל הָעִנְיָן שֶׁל מִינוּת בְּלִבּוֹ מַהִי? אֶלָּא שֶׁהַמִּינוּת שֶׁלּוֹ הָיְתָה: מִי אָמַר לוֹ שֶׁתַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה נִמְצָא בַּעֲבֵרוֹת?! אוּלַי תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה זֶה לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ, אוֹ תְּפִלָּה בְּנִגּוּן וּבִדְבֵקוּת, מִי אָמַר לְךָ שֶׁתַּעֲנוּגִים וְאֹשֶׁר זֶה עֲבֵרוֹת! הֲרֵי תַּעֲנוּג זֶה לֹא דָּבָר מַמָּשִׁי, זֶה הַרְגָּשָׁה רוּחָנִית, וְאִם כֵּן זֶה תָּלוּי בִּתְשׁוּקַת הַנֶּפֶשׁ. כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, הָעֹנֶשׁ הֲכִי גָּרוּעַ לְבַחוּר יְשִׁיבָה אֲמִתִּי, זֶה לֹא בֵּית סֹהַר. לַיְשִׁיבָה שֶׁ"מַתְמִיד" לֹא יוֹצֵא מִמֶּנָּה אַף פַּעַם, אֶפְשָׁר גַּם כֵּן לִקְרֹא בֵּית סֹהַר. אֶלָּא הָעֹנֶשׁ הֲכִי גָּדוֹל לְבֶן תּוֹרָה עָדִין הַנֶּפֶשׁ, שֶׁתּוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּמִשְׂחַק כַּדּוּרֶגֶל חֲצִי שָׁעָה – בִּשְׁבִילוֹ זֶה גֵּיהִנּוֹם. לְעֻמַּת זֹאת הָעֹנֶשׁ הֲכִי גָּרוּעַ לְחִלּוֹנִי – זֶה רֶבַע שָׁעָה שֶׁתּוֹשִׁיב אוֹתוֹ בִּישִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז'… אִם כֵּן תַּעֲנוּג זֶה לֹא מַמָּשִׁי – זֶה מֻשָּׂגִים! אָדָם מֵבִין שֶׁכָּכָה זֶה. וּמִתְעַנֵּג מִזֶּה.

אִם כֵּן, אָמַר אֱלִישָׁע, מִי אָמַר שֶׁעֲבֵרוֹת וְגִלּוּי עֲרָיוֹת זֶה תַּעֲנוּג הָאָסוּר, וּמַה בֵּינוֹ לְתַעֲנוּג רוּחָנִי שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהוּא תַּעֲנוּג הַמֻּתָּר? – אֶלָּא זוֹהִי הַמִּינוּת שֶׁנִּזְרְקָה בּוֹ מִסִּפְרֵי יָוָן שֶׁלָּמַד. בָּחוּר שֶׁמְּחַפֵּשׂ תַּעֲנוּגוֹת בְּהַבְלֵי הָרְחוֹב – מִינוּת נִזְרְקָה בּוֹ. וְגַם אִם יִמְצָא תַּעֲנוּג בְּכַשְׁרוּת – הַמִּינוּת נִמְצֵאת בְּתוֹכוֹ. חָכְמַת יָוָן וְהָרְחוֹב הַחִלּוֹנִי שִׁיטָתָם מְחַנֶּכֶת לְהַשְׂבִּיעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת הַגּוּף, אֲבָל חָכְמַת מֵהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת הָפוּךְ – "מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב וּמַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ". כָּל תַּעֲנוּג גַּשְׁמִי, כְּכָל שֶׁמַּתְמִידִים בּוֹ – נוֹצֶרֶת שְׁחִיקָה הַמְּנַוֶּנֶת אֶת הַחוּשִׁים עַד שֶׁהֵם נֶהֱרָסִים לְגַמְרֵי, וּבַסּוֹף נִמְאָס לוֹ. הוּא לֹא מִתְפַּעֵל מִכְּלוּם, וּמַרְגִּישׁ רֵיקָנוּת וְתִסְכּוּל. מַה שֶּׁאֵין כֵּן תַּעֲנוּג רוּחָנִי – הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְחַזֵּק וּמִתְעַצֵּם כְּכָל שֶׁמַּתְמִידִים בּוֹ וְאֵינוֹ נִשְׁכָּח מֵהָאָדָם, אֶלָּא מִצְטַבֵּר לַהֲנָאָה אֵין סוֹפִית.

הַסַּכָּנָה שֶׁמִּתְפַּעֲלִים מֵהַגּוֹיִים

אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, שֶׁתָּבִינוּ מָה הַסַּכָּנָה שֶׁמִּתְפַּעֲלִים מֵהַגּוֹיִים! יֵשׁ מִשְׁפָּחָה בִּירוּשָׁלַיִם, כַּמָּה בָּנִים שָׁם חֲשׁוּבִים מְאֹד, וְכַמָּה בָּנִים בַּעֲלֵי בָּתִּים רוֹדְפִים צְדָקָה וְחֶסֶד. לִפְנֵי 40 שָׁנָה בֵּן אֶחָד שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁהָיָה כְּבֶן 50 יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה וְנַעֲשָׂה חֲבֵרוֹ שֶׁל הָרָשָׁע בֶּן גּוּרְיוֹן. בְּאֵיזֶה הִזְדַּמְּנוּת שָׁאַלְתִּי אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּמְעַט בַּת 90 הָיְתָה אָז, וּבַעֲלָהּ הָיָה צַדִּיק וּמְקֻבָּל נִשְׂגָּב מְאֹד. שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ אֵיךְ זֶה קָרָה? הֲרֵי הַבֵּן הַזֶּה לָמַד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, גָּדַל בְּאוֹתוֹ בַּיִת, אָכַל מֵאוֹתָהּ צַלַּחַת… אֵיךְ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה? וְהָאִמָּא אָמְרָה לִי… אֲנִי אֲשֵׁמָה בָּזֶה! פַּעַם הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם מִצְעָד צְבָאִי שֶׁל הַבְּרִיטִים, וְהֵם בָּחֲרוּ שׁוֹטְרִים צְבָאִיִּים גְּבוֹהִים חֲסֻנִּים יָפִים מְאֹד, עִם לְבוּשׁ מְיֻחָד וּמְצֻחְצָח, וְהֵם עָשׂוּ רֹשֶׁם עַז מְאֹד, וְהָיָה עוֹמֵד שָׁם שׁוֹטֵר אֶחָד כָּזֶה וּמְכַוֵּן אֶת הַתְּנוּעָה. אֲנִי יָצָאתִי מֵהַבַּיִת וְרָאִיתִי אֶת הַשּׁוֹטֵר הַזֶּה וְהִתְפַּעַלְתִּי מֵהַחִיצוֹנִיּוּת שֶׁלּוֹ, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי הַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן כָּזֶה, וְהַבֵּן שֶׁנּוֹלַד לִי זֶה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה… אֵלּוּ הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל הִתְפַּעֲלוּת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה…

מַה קּוֹרֶה אִם לֹא שׁוֹמְרִים עַל הַיֶּלֶד בְּקַטְנוּתוֹ

נִכְנַסְתִּי פַּעַם לִפְנֵי יוֹתֵר מֵ- 20 שָׁנָה לַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעָבִּי זצ"ל, וְסִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁמְּקִימִים "חֶדֶר" רִאשׁוֹן "יַעֲבֵץ" לַיְלָדִים הַסְּפָרַדִּים. כְּשֶׁהוּא שָׁמַע, הוּא הִתְחִיל לִרְקֹד מִשִּׂמְחָה. שָׁאַלְתִּי, מָה הָרַב רוֹקֵד? הוּא עָנָה: אֱלִיעֶזֶר, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בַּחוּרִים בְּנֵי 15, 16 שֶׁמִּתְקַלְקְלִים. אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה? כִּי כְּשֶׁהֵם הָיוּ קְטַנִּים וְשָׁלְחוּ אוֹתָם לְגַן מְעֹרָב עִם הַבָּנוֹת, נִכְנַס בָּהֶם יֵצֶר הָרַע. רַק שֶׁאֵין לָהֶם כֵּלִים לָזֶה, וּכְשֶׁהֵם בְּנֵי 16, אָז אוֹתוֹ יֵצֶר פּוֹרֵץ וּמִתְעוֹרֵר. וְכָעֵת שֶׁעוֹשִׂים חֶדֶר לִילָדִים לְבַד, אַתֶּם מַצִּילִים אוֹתָם מִדָּבָר הַזֶּה.

תִּרְאוּ מַה יָכוֹל לִקְרוֹת מִיֵּצֶר הָרַע שֶׁחוֹדֵר בְּגִיל קָטָן. אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁלַּיְלָדִים לֹא מַזִּיק וְלֹא נוֹרָא לִרְאוֹת הַכֹּל, הֵם יְכוֹלִים לָלֶכֶת לְכָל מָקוֹם, זֶה טָעוּת! הִתְפַּעֲלוּת מִכָּל דִּבְרֵי הֶבֶל, הוֹרֶסֶת לְבָחוּר מְבֻגָּר אֶת הַשְּׁאִיפָה לְרוּחָנִיּוּת. וְאֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים, זֶה הוֹרֵס יוֹתֵר מֵהַכֹּל.. וְכָךְ אוֹמֵר הַגְּרָ"א עַל הַפָּסוּק בְּמִשְׁלֵי (כ) "אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְּלֵב נַעַר" – אִם אַבָּא לוֹקֵחַ אֶת הַיֶּלֶד וְרוֹאִים אֵיזֶה אִוֶּלֶת, אֵיזֶה עֲבֵרָה… הָאָב יִזְרֹק אֶת זֶה מִיָּד, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ אִוֶּלֶת, וְיַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּנַּעַר, הָאִוֶּלֶת נִשְׁאֲרָה דְּבוּקָה בְּלִבּוֹ וְלֹא יָכוֹל לְהִפָּרֵד וּלְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנָּה… עַד שֶׁמְּשַׁבֶּשֶׁת אֶת כָּל הַשְּׁאִיפָה וְהַהַשְׁקָפָה שֶׁלּוֹ…

אֵיפֹה נִמְצָאִים הַ"בְּנֵי בְּרָקִים" בְּחוֹל הַמּוֹעֵד? בַּ"פַּרְק הַלְּאֻמִּי", בְּ"גַנֵּי הַתַּעֲרוּכָה", בְּ"גַן הַחַיּוֹת"… וּמָה רוֹאִים הַיְלָדִים שָׁם? מִמַּה הֵם מִתְפַּעֲלִים? מֵאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים וּמִתְנַהֲגִים כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה! מִזֶּה מְקַבְּלִים הִתְפַּעֲלוּת. בּוֹאוּ וְנַחְשֹׁב רֶגַע: מִי אָמַר שֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת לְשָׁם, וְאִם לֹא יִהְיֶה בָּעוֹלָם "פַּרְק לְאֻמִּי", מַה יִּקְרֶה לְךָ? הַאִם חַיָּבִים לְהַכִּיר אֶת כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לָמָּה הַבֵּן שֶׁלִּי צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת כָּל הַבְלֵי הָעוֹלָם? לָמָּה? מַה יִּקְרֶה אִם לֹא יִהְיֶה עוֹלָם חוּץ מִבְּנֵי בְּרַק! אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁחַיָּבִים לָקַחַת אֶת הַיֶּלֶד שֶׁיִּרְאֶה, שֶׁיֵּהָנֶה, שֶׁיִּתְעַנֵּג וְיִתְפַּעֵל מִזֶּה, וְכָל הַשָּׁנָה יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ הַטַּעַם הַזֶּה, וְהוּא מְחַכֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק מָתַי יֵלֵךְ לְשָׁם עוֹד פַּעַם.

אֵיפֹה קַל יוֹתֵר לְגַדֵּל יְלָדִים, בִּבְנֵי בְּרַק אוֹ בְּעַכּוֹ?

יֵשׁ עוֹד בְּעָיָה אֶצְלֵנוּ – זֶהוּ הָאֲדִישׁוּת ! בִּטָּחוֹן עַצְמִי! הָאַבָּא אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: אֲנִי גָּר בְּאֵזוֹר חֲרֵדִי בָּרוּךְ ה', הַיְלָדִים שֶׁלִּי בְּסֵדֶר, הַכֹּל טוֹב, אֵין לִי מַה לִּדְאֹג!

חֲזַ"ל אוֹמְרִים, מַדּוּעַ רָחֵל אִמֵּנוּ לֹא זָכְתָה לְהִקָּבֵר יַחַד עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ, מִשּׁוּם שֶׁלֵּאָה אִמֵּנוּ הָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת וּבוֹכָה שֶׁתִּזְכֶּה לְהִתְחַתֵּן עִם יַעֲקֹב, וְהָיְתָה יוֹצֵאת לְפָרָשַׁת דְּרָכִים וְשׁוֹאֶלֶת, מַה מַּעֲשָׂיו שֶׁל עֵשָׂו וּמַה שֶּׁל יַעֲקֹב. וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהּ, עֵשָׂו רָשָׁע גָּמוּר, וְיַעֲקֹב צַדִּיק גָּמוּר. וְאָז הָיְתָה בּוֹכָה לַה' שֶׁתִּזְכֶּה לְיַעֲקֹב, וְלָכֵן זָכְתָה. אֲבָל רָחֵל הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֶת יַעֲקֹב, וְלֹא הִתְפַּלְּלָה, וְלֹא פָּחֲדָה שֶׁמָּא תַּפְסִיד אוֹתוֹ, לָכֵן לֹא זָכְתָה לְהִקָּבֵר עִמּוֹ.

חֲזַ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ לֹא לִהְיוֹת אָדִישׁ, לְהִתְפַּלֵּל וְלִבְכּוֹת עַל הַדָּבָר אֲפִלּוּ שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ שֶׁהוּא מֻנָּח בַּכִּיס וּבָטוּחַ. נִדְמֶה לְךָ שֶׁהַיֶּלֶד שֶׁלְּךָ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו, הוּא בְּתוֹךְ "חֲמָמָה" בְּאֵזוֹר חֲרֵדִי. זֶה לֹא נָכוֹן! זֶה טָעוּת! הַיּוֹם אִם לֹא תִּבְדֹּק בְּשֶׁבַע עֵינַיִם מָה הַיֶּלֶד עוֹשֶׂה, מַה מַּעֲשָׂיו, מִי הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ, מַה הוּא רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ, הוּא יֵלֵךְ לְאִבּוּד חַס וְחָלִילָה.

לְהֶפֶךְ, אֲנִי תָּמִיד אוֹמֵר שֶׁהַיּוֹם יוֹתֵר קַל לְגַדֵּל יְלָדִים בְּעַכּוֹ מֵאֲשֶׁר בִּבְנֵי בְּרַק, שָׁם אָדָם שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם וּמְפַחֵד, וּפֹה לֹא! וְיוֹתֵר מִזֶּה: יֵשׁ גַּם עִנְיָן שֶׁל דֻּגְמָא אִישִׁית, יְהוּדִי בְּעַכּוֹ שֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן בַּלַּיְלָה, יֵשׁ לוֹ דְּאָגָה. אֵיזוֹ דְּאָגָה? אִם יִהְיֶה"מִנְיָן" מָחָר בַּבֹּקֶר אוֹ לֹא. אָז מַה הוּא עוֹשֶׂה? הוּא מְטַלְפֵּן לָזֶה וְלָזֶה, וְטוֹרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מִנְיָן בַּבֹּקֶר. מָה רוֹאֶה הַבֵּן שֶׁלּוֹ, מַה הוּא לוֹמֵד – אֵיךְ אַבָּא שֶׁלּוֹ דּוֹאֵג וְטוֹרֵחַ עַל כָּל מִצְוָה לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ!!! לְעֻמַּת זֹאת, יְהוּדִי בְּנֵי בְּרָקִי, מָה הַדְּאָגָה שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן, בַּמֶּה תָּפוּס הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ? – לְאֵיזֶה גְּמַ"ח יָרוּץ מָחָר בַּבֹּקֶר, אֵיזֶה שִׁפּוּצִים לַעֲשׂוֹת, אֵיזֶה בְּגָדִים לִקְנוֹת!!! אֵין לוֹ דְּאָגָה לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, אֵין לוֹ דְּאָגָה לְמִנְיָן מָחָר בַּבֹּקֶר, זֶה מֻנָּח בַּכִּיס – לֹא צָרִיךְ לְהוֹרִיד עַל זֶה דְּמָעוֹת. כָּל הַדְּאָגָה שֶׁלּוֹ הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, מוֹתָרוֹת, רְדִיפָה לְגַשְׁמִיּוּת. מָה הַיֶּלֶד שֶׁלּוֹ רוֹאֶה בַּבַּיִת? מַה הוּא קוֹלֵט? שֶׁהֲכִי חָשׁוּב זֶה "כֶּסֶף". עִם זֶה אֶפְשָׁר לִפְתֹּר אֶת כָּל הַבְּעָיוֹת. הַאִם הַיֶּלֶד לוֹמֵד לִדְאֹג וְלִטְרֹחַ בִּשְׁבִיל מִצְווֹת – לֹא! וְאָז גָּדֵל יֶלֶד שֶׁלֹּא אוֹהֵב לִטְרֹחַ וּלְהַשְׁקִיעַ בְּמִצְווֹת. זֶה הַהֶבְדֵּל בֵּין יְהוּדִי בִּשְׁכוּנָה חֲרֵדִית לִיהוּדִי בְּעַכּוֹ.

הָעֵצָה הַיְחִידָה לְהִשָּׁאֵר טָהוֹר

אִם כֵּן, אֵיךְ נִלָּחֵם בָּזֶה? אֲנַחְנוּ אָמַרְנוּ בִּתְחִלָּה שֶׁאָנוּ גָּרִים בִּמְדִינָה, בִּרְחוֹב, בְּבַיִת, שֶׁכָּל הַקִּירוֹת סְפוּגִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְאָנוּ לֹא יְכוֹלִים לַהֲרֹס אֶת הַבַּיִת וְלִבְנוֹת מֵחָדָשׁ, אָז מָה עוֹשִׂים? יֵשׁ רַק עֵצָה אַחַת – לַעֲשׂוֹת עוֹד קִיר פְּנִימִי, לְהִשָּׁאֵר בִּפְנִים וְלֹא לְהִזְדַּקֵּק לָרְחוֹב, לְהִתְנַזֵּר מֵהָרְחוֹב בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. וְלֹא מְשַׁנֶּה בַּמֶּה – אִם זֶה עִתּוֹן, אוֹ רַדְיוֹ.

כָּתוּב שֶׁנְּבִיא שֶׁקֶר שֶׁכִּוֵּן אֶת הַהֲלָכָה הַנְּכוֹנָה, אָסוּר לִשְׁמֹעַ לוֹ. סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכְּתָבוֹ מִין כְּהִלְכָתוֹ, אָסוּר לִקְרֹא בּוֹ וְצָרִיךְ לְשָׂרְפוֹ. לָמָּה? הֲרֵי הֵם כִּוְּנוּ לָאֱמֶת? אֶלָּא לוֹמְדִים מִכָּאן דָּבָר אֶחָד: לֹא לַחְשֹׁב שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים דְּבָרִים כְּשֵׁרִים וּנְכוֹנִים, אֲנִי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּתֵּף אִתָּם! לֹא! אֵין לָנוּ עֵסֶק אִתָּם כְּלָל, לֹא עִם הַחִלּוֹנִים, וְלֹא עִם הָרְחוֹב, אֲנַחְנוּ בְּעוֹלָם אַחֵר!!! יֵשׁ כָּאן מְדִינָה וּמֶמְשָׁלָה שֶׁרוֹצָה לַהֲרֹס אֶת הַכֹּל, וְגַם אֶת עַצְמָהּ. הֵם עוֹשִׂים הַכֹּל לַהֲרֹס אֶת הַדָּת. הָרְחוֹב הַחִלּוֹנִי הַגּוֹיִי נִמְצָא בְּתוֹכְכֵי עִירֵנוּ, אֵין הֶבְדֵּל בֵּין רְחוֹב רַבִּי עֲקִיבָא לִרְחוֹב אַחֵר בְּרָמַת גַּן אוֹ בְּתֵל אָבִיב. אֵין לָנוּ לְאָן לִבְרֹחַ, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים רַק לִבְנוֹת כָּל אֶחָד בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלּוֹ – עוֹלָם מִשֶּׁלּוֹ, מַה שֶּׁפָּחוֹת שֶׁיְלָדִים יִסְתּוֹבְבוּ בָּרְחוֹב, מַה שֶּׁפָּחוֹת לַחְשֹׁב שֶׁיֶּלֶד יָכוֹל לְהִתְחַבֵּר עִם כָּל אֶחָד. לְפִי הָרַמְבַּ"ם, הָיִינוּ צְרִיכִים לִחְיוֹת בַּמִּדְבָּר, וְזֶה אֵין בְּכֹחֵנוּ לַעֲשׂוֹת. לָכֵן, הָעֵצָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַבַּיִת לְ"מִדְבָּר". פָּחוֹת בְּגָדִים, פָּחוֹת מוֹתָרוֹת, לִהְיוֹת מְשֻׁנֶּה מֵהָרְחוֹב, שֶׁהַבַּיִת שֶׁלִּי לֹא יִהְיֶה דּוֹמֶה לַבַּיִת שֶׁל הַחִלּוֹנִי רַק עִם כַּשְׁרוּת, עִם חוֹתֶמֶת.

מִי שֶׁיִּסְמֹךְ עַל מִישֶׁהוּ אַחֵר – יֵלֵךְ לְאִבּוּד!

דְּעוּ! הַיּוֹם אֵין אַף אֶחָד שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם! פַּעַם רָצִיתִי לֶאֱסֹף וּלְאַחֵד אֶת כָּל הָרַבָּנִים שֶׁל הָעִיר לְאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁל הַצָּלַת הָעִיר, וְהֵם אָמְרוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר, אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לְהִתְכַּנֵּס, אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. דְּעוּ! אֵין מִי שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם, לֹא רַבָּנִים, לֹא מַנְהִיגִים. מִי שֶׁיִּסְמֹךְ עַל מִישֶׁהוּ אַחֵר – הוּא יֵלֵךְ לְאִבּוּד!!! אִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל הַמְלַמֵּד בַּ"חֵידֶר" וְלֹא עַל הַמְנַהֵל. הֵם לֹא יְכוֹלִים לִשְׁמֹר עַל הַיְלָדִים, אִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל אַף אֶחָד, כָּל אֶחָד עוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ בְּצוּרָה מֶכָנִית, וְזֶהוּ. אַבָּא שֶׁיִּסְמֹךְ עַל הַמּוֹרָה וְהַמְנַהֶלֶת – הַיַּלְדָּה שֶׁלּוֹ תֵּלֵךְ לְאִבּוּד. בְּאֶפְשָׁרוּתָהּ לַעֲשׂוֹת כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּלֹא שֶׁאַף אֶחָד יֵדַע מִזֶּה. כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ, לַעֲשׂוֹת מִסְגֶּרֶת לְעַצְמוֹ.

אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהוֹלִיד יְלָדִים וְזֶהוּ! לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּלְהַפְקִיר אוֹתָם בָּרְחוֹבוֹת. יֶלֶד שֶׁמִּסְתּוֹבֵב בְּחָפְשִׁיּוּת בָּרְחוֹבוֹת, מִתְחַבֵּר לְפוֹשְׁעִים, וְהַפּוֹשְׁעִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת עִם זָקָן וּפֵאוֹת. הַפּוֹשְׁעִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת גַּם הַהוֹרִים שֶׁל הַחֲבֵרִים שֶׁל בִּנְךָ, אוֹ הָאַבָּא שֶׁל הַחֲבֵרָה שֶׁל בִּתְּךָ. אָז אֵיךְ תִּשְׁלַח אֶת הַבַּת שֶׁלְּךָ לְבַיִת אַחֵר, לְאֵיזֶה חֲבֵרָה בְּלִי לָדַעַת אֶלֶף אָחוּז מִי אַבָּא שֶׁלָּהּ!!! אִם הוֹלַדְתָּ יְלָדִים, אַתָּה חַיָּב וּמְשֻׁעְבָּד לִדְאֹג לָרוּחָנִיּוּת שֶׁלָּהֶם. נָכוֹן, מִי שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה בְּלִי לְהַשְׁקִיעַ "בַּבַּיִת" – שֶׁלֹּא יִתְחַתֵּן, שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ בֶּן עַזַּאי. אֲבָל אַתָּה שֶׁהִתְחַתַּנְתָּ, יֵשׁ לְךָ עֲבוֹדָה קָשָׁה. תִּשְׁמֹר עַל אִשְׁתְּךָ – תִּתֵּן לָהּ כָּל מַה שֶׁהִיא צְרִיכָה, אֶת כָּל תְּשׂוּמַת הַלֵּב וְהַסַּבְלָנוּת. אַחֶרֶת, אַתָּה מַכְנִיס אוֹתָהּ לְסַכָּנָה עֲצוּמָה, וַאֲפִלּוּ הִיא הַכְּשֵׁרָה בַּנָּשִׁים. קִבַּלְתָּ יֶלֶד – קִבַּלְתָּ פִּקָּדוֹן, תִּשְׁמֹר עָלָיו. יֶלֶד מִתְלַהֵב מִצַּעֲצוּעִים וּשְׁטֻיּוֹת, אַל תִּתֵּן לוֹ הַבְלֵי עוֹלָם שֶׁלֹּא צְרִיכִים אוֹתָם, שֶׁאֶפְשָׁר לִחְיוֹת בִּלְעָדָם. לַהֲפֹךְ אֶת הַבַּיִת לְבֵית מִקְדָּשׁ, וְשָׂם לִחְיוֹת בִּקְדֻשָּׁה. וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא בְּלֶב כָּל יְהוּדִי, כְּדִבְרֵי חז"ל: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – בְּתוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד (עיין אלשיך תרומה).

הַלֵּב – מִקְדַּשׁ הָאָדָם – כְּשֶׁשּׂוֹרֵף אֶת הַתַּאֲווֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ

מָה הַכַּוָּנָה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"? מֶה עָשׂוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? מֶה הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? – שְׂרֵפַת הַבְּהֵמוֹת. שָׂרְפוּ בְּהֵמוֹת! אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִכָּאן, אִם הָאָדָם שׂוֹרֵף בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלּוֹ אֶת הַבַּהֲמִיּוּת – אָז יֵשׁ לוֹ בַּלֵּב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל אִם לֹא שׂוֹרְפִים בַּלֵּב אֶת הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁהִיא הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַבְלֵי הָעוֹלָם, אָז הַלֵּב אֵינוֹ בֵּית מִקְדָּשׁ. הַמְעַכֵּב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא, הַתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת שֶׁהַלֵּב חוֹמֵד אוֹתָם, וּבָזֶה לֹא נוֹתֵן לְמַחְשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת לְהִכָּנֵס. יֵשׁ לָנוּ לֵב גּוֹי בִּמְקוֹם לֵב יְהוּדִי. אוֹי, כַּמָּה רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי אֲפִלּוּ תְּפִלָּה אַחַת, "עֲמִידָה אַחַת", חָמֵשׁ דַּקּוֹת לִהְיוֹת קָשׁוּר רַק עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – לֹא מְסֻגָּלִים. בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵין סַבְלָנוּת לְבָרֵךְ, עוֹשִׂים "דִּיאֶטָה" מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, בִּמְקוֹם לֶחֶם – אוֹכְלִים עוּגָה. שׂוֹנְאִים אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כִּי לֹא מְסֻגָּלִים לָשֶׁבֶת שְׁתֵּי דַּקּוֹת וְלִהְיוֹת קָשׁוּר וְדָבוּק עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ בַּהֲמִיִּים, שֶׁכְּבָר לֹא נֶהֱנִים מִמַּשֶּׁהוּ רוּחָנִי – זֶה לֹא חָבִיב עָלֵינוּ. עַל יְדֵי הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה אֲנַחְנוּ מִתְרַחֲקִים וְהוֹלְכִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמֵעוֹלָם הַבָּא.

הַבְּדִיקָה שֶׁל הָאָדָם – מֶה חָבִיב לוֹ יוֹתֵר

חֲזַ"ל כּוֹתְבִים (נדרים פא), שֶׁחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה כִּי לֹא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. וְקָשֶׁה, מָה הַהַדְגָּשָׁה "תְּחִלָּה"? הַאִם בַּסּוֹף כֵּן בֵּרְכוּ? אֶלָּא הַפֵּרוּשׁ הוּא: כָּתוּב בַּמִּשְׁנָה, יֵשׁ לְפָנָיו שְׁנֵי מִינִים – מְבָרֵךְ עַל הֶחָבִיב תְּחִלָּה. וְאִם כֵּן, בִּזְמַנָּם כְּשֶׁהָיָה לָהֶם שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת לְהִתְעַסֵּק, לְדֻגְמָא: לְהִתְעַסֵּק עִם הָרָהִיטִים וְהַדִּירָה וְלָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד תּוֹרָה, אָז קֹדֶם הֵם הִתְעַסְּקוּ עִם הָרָהִיטִים, וְאִם נִשְׁאַר זְמַן הָיוּ הוֹלְכִים לִלְמֹד. דַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל תַּכְלִית הַחַיִּים לֹא הָיְתָה תּוֹרָה, אֶלָּא גַּשְׁמִיּוּת, וְרַק דַּרְגָּה שְׁנִיָּה הָיְתָה תּוֹרָה, וּבִגְלַל זֶה נֶחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

לְסִכּוּם, זֶהוּ הַבְּדִיקָה שֶׁל הָאָדָם – אִם רוֹצֶה לָדַעַת כַּמָּה הוּא רָחוֹק מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיִּבְדֹּק קֹדֶם כַּמָּה הוּא קָרוֹב לְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן לְהֶפֶךְ. וַה' יַעֲזֹר שֶׁנִּזְכֶּה לְהִדָּבֵק רַק בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וִיקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".

הספר עקבתא דמשיחא – נסיונותיו ותפקידו של דור אַחֲרִית הַיָּמִים, היסורים, העוני, הבלבול, השקר והאמת, גלות, גאולה, הסתפקות.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל.

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן