הָאָדָם מֻשְׁפָּע מִסְּבִיבָתוֹ וַאֲפִלּוּ מִקִּירוֹת בֵּיתוֹ
לְגַבֵּי הָעִנְיָן שֶׁל צָרַעַת, לִכְאוֹרָה קַל יוֹתֵר לְהָבִין צָרַעַת בַּגּוּף, מַחֲלָה – פְּצָעִים רַחְמָנָא לִצְלַן. אֲבָל מָה הָעִנְיָן שֶׁל צָרַעַת בַּבְּגָדִים? הַבְּגָדִים חוֹלִים. וְצָרַעַת בָּתִּים? הַקִּיר חוֹלֶה, הֶעָפָר חוֹלֶה, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁעוֹשִׂים נִתּוּחַ וּמוֹצִיאִים אֶת הָאֶבֶן הַנְּגוּעָה וְזֶה לֹא עוֹזֵר – הַנִּתּוּחַ לֹא מַצְלִיחַ, הַצָּרַעַת חוֹזֶרֶת, צָרִיךְ לַהֲרֹס אֶת הַבַּיִת וְלִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ. הַגְּמָרָא שׁוֹאֶלֶת (מובא ברש"י), מַה יֵּשׁ כָּאן? אֵיזוֹ בְּשׂוֹרָה זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה "וְהָיָה בְּבוֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם"? וּמְשִׁיבָה הַגְּמָרָא: הָאֱמוֹרִיִּים יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, הֶחְבִּיאוּ אוֹצָרוֹת בְּקִירוֹת הַבָּתִּים, וְהַצָּרַעַת בָּאָה. לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹם הַמִּסְתּוֹר. וּלְאַחַר שֶׁהוֹרְסִים אֶת הַבַּיִת, מְגַלִּים אֶת הָאוֹצָרוֹת הָאֵלּוּ.
וְשׁוֹאֵל הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: אִם זֶה כָּל הַטַּעַם, מַדּוּעַ לְאַחַר שֶׁגִּלּוּ אֶת הָאוֹצָר, אָסוּר לַחְזֹר וְלִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת מֵאוֹתָם הָאֲבָנִים הַקּוֹדְמִים? מַדּוּעַ צָרִיךְ לְהָבִיא אֲבָנִים חֲדָשׁוֹת? וּמְתָרֵץ הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: כְּשֶׁהַגּוֹי בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת, הוּא מַשְׁקִיעַ וּמַכְנִיס בַּבַּיִת אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ: הוּא מְתַכְנֵן חֶדֶר אֶחָד עֲבוּר הַטֶּלֶוִיזְיָה, וְחֶדֶר שֵׁנִי הוּא רוֹצֶה בִּשְׁבִיל לְשַׂחֵק קְלָפִים, וְחֶדֶר שְׁלִישִׁי לִרְקֹד… וְכָךְ אוֹמֵר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, הוּא מַכְנִיס וּמַשְׁקִיעַ בְּתוֹךְ הַקִּירוֹת, בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֶת "גִּלּוּלַיְהוּ וְטִנּוּפַיְהוּ" וּלְשֵׁם זֶה הוּא בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת. וּמַמְשִׁיךְ הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כָּעֵת שֶׁבָּא הַיְּהוּדִי לָגוּר בַּבַּיִת הַזֶּה, הוּא יְקַבֵּל הַשְׁפָּעָה רָעָה מֵהַקִּירוֹת, וְהוּא יֵרֵד לִבְאֵר שַׁחַת. מָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְדֵי לְהַצִּיל אוֹתוֹ? הוּא מֵבִיא צָרַעַת בָּתִּים, וְאָז צְרִיכִים לַהֲרֹס אֶת הַבַּיִת, וְלִבְנוֹת בַּיִת אַחֵר מֵאֲבָנִים חֲדָשׁוֹת וּכְשֵׁרוֹת לְשֵׁם קְדֻשָּׁה, וְאִם כֵּן הַיְּהוּדִי הַזֶּה שֶׁצָּרִיךְ כָּעֵת לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ, מֵהֵיכָן יִהְיֶה לוֹ כֶּסֶף עֲבוּר זֶה? עַל זֶה נֶאֱמַר שֶׁיִּמְצָא אוֹצָר בְּקִירוֹת הַבַּיִת.
הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְלַמֵּד אוֹתָנוּ יְסוֹד: אָדָם מֻשְׁפָּע מִסְּבִיבָתוֹ, מֵהַקִּירוֹת בּוֹ הוּא גָּר, וְזֶה חוֹדֵר בְּנַפְשׁוֹ בְּלֹא יְדִיעָתוֹ וּבְעַל כָּרְחוֹ – זוֹהִי מְצִיאוּת כָּזוֹ בַּבְּרִיאָה.
אָנוּ מֻקָּפִים מֵהָעֲבוֹדָה זָרָה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר
וְהַשְּׁאֵלָה שֶׁלָּנוּ הִיא, מַה נַּעֲשֶׂה אֲנַחְנוּ, שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ מְדִינָה שֶׁכָּל הֲקָמָתָהּ וּבְנִיָּתָהּ הוּא לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה?! אֵיךְ נֵשֵׁב כָּאן וְלֹא נְקַבֵּל הַשְׁפָּעָה רָעָה מִכָּל רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁסְּבִיבֵנוּ?! אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה יְהוּדִים שֶׁלֹּא מְבִינִים מַה מַּשְׁמָעוּת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל וְהַצִּיּוֹנוּת, הֵם גַּם לֹא מַרְגִּישִׁים שֶׁאָנוּ מֻקָּפִים מִכָּל "גִּלּוּלַיְהוּ וְטִנּוּפַיְהוּ" שֶׁל הַחִלּוֹנִיִּים מְקִימֵי הַמְּדִינָה, אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם: אִם נִקַּח אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה בִּימֵי הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ הַבַּעַל וְהָאֲשֵׁרָה וְכוּ', וּנְצָרֵף אֶת כֻּלָּם יַחַד – זֶה לֹא יַגִּיעַ לְקוּצוֹ שֶׁל יוֹד מֵהָעֲבוֹדָה זָרָה הַמּוֹדֶרְנִי שֶׁלָּנוּ הַמְכֻנֶּה "צִיּוֹנוּת".
כְּדֵי לְהָבִין אֶת זֶה נָבִיא דֻּגְמָא: אַחְאָב הַמֶּלֶךְ, הָיָה יָדוּעַ שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה בָּאֹפֶן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בַּנָּבִיא, וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁגָּבַר עָלָיו הָאוֹיֵב וְשָׁלַח לוֹ "בָּנֶיךָ שֶׁלִּי הֵם", "נָשֶׁיךָ שֶׁלִּי הֵם", "כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ שֶׁלִּי", עַל הַכֹּל נִכְנַע אַחְאָב וְנָתַן לָאוֹיֵב, אֲבָל עַל דָּבָר אֶחָד לֹא הָיָה אַחְאָב מוּכָן לְוַתֵּר – כְּשֶׁהָאוֹיֵב דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ "תֵּן לִי סֵפֶר הַתּוֹרָה". אָז עָנָה לָהֶם אַחְאָב: תַּעֲשׂוּ לִי מַה שֶּׁאַתֶּם חֲפֵצִים, אֶת זֶה אֲנִי לֹא נוֹתֵן כִּי זֶה "מַחְמַד עֵינַי!" (סנהדרין קב:) מָה אָנוּ רוֹאִים? הֵם עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי הָיָה לָהֶם יֵצֶר כָּזֶה מְיֻחָד, אֲבָל הֵם כִּבְּדוּ אֶת הַתּוֹרָה, אָהֲבוּ אוֹתָהּ, חֻקֵּי הַמְּדִינָה הָיוּ חֻקֵּי הַתּוֹרָה.
אֲבָל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת, הוּא כּוֹלֵל כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, כָּל מַהוּתוֹ וּמַטְּרָתוֹ לַעֲקֹר מֵהַשֹּׁרֶשׁ אֶת הַיַּהֲדוּת וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לִמְחוֹת מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶת הַמֻּשָּׂג "יְהוּדִי" לְנֶצַח נְצָחִים. וְהֵם עוֹשִׂים זֹאת בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית, בְּכָל צוּרָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲקֹר, לֹא מְשַׁנֶּה אֵיךְ, אוֹ עַל יְדֵי תַּקְצִיבִים, אוֹ עַל יְדֵי כִּבּוּדִים, אוֹ עַל יְדֵי מִשְׂרָדִים, אוֹ עַל יְדֵי מִשְׂרוֹת. לְדֻגְמָא: אִם הֵם הֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה שֶׁנִּקְרָא "רַב רָאשִׁי", זֶה רַק בִּגְלַל שֶׁהֵם כְּבָר מֵרֹאשׁ חָשְׁבוּ וְתִכְנְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הָרַב הָרָאשִׁי יוּכְלוּ לַעֲקֹר דָּת, זוֹ הַסִּבָּה הַיְחִידָה! אַחֶרֶת לֹא הָיוּ עוֹשִׂים דָּבָר כָּזֶה.
הֶרְצְל, מֵרָאשֵׁי הַצִּיּוֹנוּת, כָּתַב שֶׁיֵּשׁ לְהָקִים מְדִינָה רַק לַיְּהוּדִים שֶׁשָּׁם יִהְיוּ כָּל הַיְּהוּדִים יַחַד, אֲבָל בְּלִי בְּרִית מִילָה, בְּלִי שַׁבָּת וּמוֹעֵד, בְּלִי כְּלוּם. לְהֶפֶךְ – הוּא דּוֹרֵשׁ שֶׁיַּחְגְּגוּ רַק אֶת חַגֵּי הַנּוֹצְרִים, וְכָךְ נָהַג בְּעַצְמוֹ! וְזוֹ מַטְּרַת הַמְּדִינָה עַד הַיּוֹם – לְהִדָּמוֹת לַגּוֹיִים, לֹא מְשַׁנֶּה בַּמֶּה, בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, לְהָקִים מְדִינָה שֶׁל גּוֹיִים, "כְּכָל הַגּוֹיִים בֵּית יִשְׂרָאֵל".
הַשְּׁמָד שֶׁחוֹלְלָה הַצִּיּוֹנוּת לְיַהֲדוּת
הַאִם הֵם הִצְלִיחוּ? תֵּלְכוּ לְרָמַת גַּן וְתִרְאוּ אֵיךְ הִצְלִיחוּ. אַתָּה מִסְתּוֹבֵב שָׁם בֵּין יְהוּדִים, אֲבָל מַה נִּשְׁאַר לָהֶם מֵהַיַּהֲדוּת?! שַׁבָּת אֵין, כַּשְׁרוּת אֵין, טָהֳרַת מִשְׁפָּחָה אֵין, בְּרִית מִילָה כְּבָר אֵין, נִגְמַר הַכֹּל, עָקְרוּ מֵהֶם אֶת הַכֹּל, בָּתִּים שְׁלֵמִים, מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁהַסַּבָּא וְהַסַּבְתָּא הָיוּ צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, וְהִנֵּה גְּדֵלִים בְּבָתִּים אֵלּוּ הַיּוֹם מִילְיוֹן יְלָדִים שֶׁלֹּא יוֹדְעִים לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע. מִי עָשָׂה זֹאת? הַאִם זֶה נַעֲשָׂה מֵאֵלָיו. מִמֵּילָא? לֹא! זוֹ הָיְתָה הַמַּטָּרָה שֶׁל הַמְּדִינָה, לִהְיוֹת מַחֲנֵה הַשְׁמָדָה רוּחָנִי, וְהֵם הִצְלִיחוּ! יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ אֲפִלּוּ לֹא שָׂמִים לֵב. לְדֻגְמָא: הַיְּוָנִים גָּזְרוּ שֶׁבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל תֵּלֵכְנָה רַק לַיְלָה אֶחָד לַצָּבָא וְזֶהוּ, אֲבָל הַיּוֹם הַגְּזֵרָה שֶׁעַל הַבָּנוֹת לָלֶכֶת שְׁנָתַיִם וָחֵצִי לַצָּבָא… אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁצָּבָא זֶה מוֹסָד כָּזֶה שֶׁצָּרִיךְ אוֹתוֹ, אֲבָל לֹא יוֹדְעִים שֶׁכֻּלּוֹ לַעֲקֹר תּוֹרָה, לַעֲקֹר מֵהַנֹּעַר שֵׁם יְהוּדִי, צֶלֶם יְהוּדִי, כֻּלּוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ.
בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ חָק חִנּוּךְ מַמְלַכְתִּי, מַה פֵּרוּשׁ הַחֹק הַזֶּה? הַפֵּרוּשׁ שֶׁאָסוּר לָתֵת לַנֹּעַר שֶׁלָּנוּ שׁוּם חִנּוּךְ אַחֵר! כָּל חִנּוּךְ אַחֵר הוּא בְּעַל כָּרְחָם וְזָר לְרוּחָם. תִּקְּחוּ סְפָרִים שֶׁל חִנּוּךְ מַמְלַכְתִּי, זֶה כָּתוּב בְּעִבְרִית, אֲבָל זֶה סֵפֶר גּוֹיִי מֻבְהָק. לָמָּה זֶה כָּךְ? שֶׁחֲלִילָה וְחַס לֹא יִגְדַּל בַּמְּדִינָה יֶלֶד הַיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בָּעוֹלָם, וְאִם כְּבָר הֵם עוֹשִׂים שִׁעוּר לְדָתוֹת – אָז לוֹמְדִים שָׁם רַק עַל נַצְרוּת וְאִיסְלָם – לֹא עַל יַהֲדוּת. שֶׁאֶת הַיַּהֲדוּת הֵם מְעַוְּתִים, וּמַצִּיגִים אוֹתָהּ בְּצוּרָה אֲפֵלָה וּשְׁחֹרָה – שֶׁתִּדְחֶה כָּל אֶחָד. מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁתָּמִיד יֵשׁ אָחוּז מְסֻיָּם שֶׁל צְעִירִים חִלּוֹנִים שֶׁבְּכָל זֹאת רוֹצִים לְחַפֵּשׂ אֶת מַשְׁמָעוּת הַחַיִּים, וְהַאִם קַיֶּמֶת אֱמֶת בָּעוֹלָם. אָז כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחַפְּשׂוּ אֶת זֶה בַּיַּהֲדוּת, אֶלָּא בַּמִּזְרָח הָרָחוֹק – הֵם מְעַוְּתִים כָּל כָּךְ אֶת הַיַּהֲדוּת. עָדִיף לָהֶם שֶׁצְּעִירִים אֵלֶּה יֵרְדוּ מֵהָאָרֶץ וְיֹאבְדוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל לָעַד, מֵאֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ בָּאָרֶץ וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. וּמָה הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל חִנּוּךְ זֶה? עָשׂוּ פַּעַם סֶקֶר וְגִלּוּ, שֶׁרֻבָּא דְּרֻבָּא מֵהַנֹּעַר שׂוֹנְאִים חֲרֵדִים, מוּכָנִים לַהֲרֹג אוֹתָם. יוֹתֵר קַל לָהֶם לַהֲרֹג חֲרֵדִי מֵאֲשֶׁר עַרְבִי. מַה שֶּׁחָסֵר זֶה רַק הַצָּתָה אַחַת, נִיצוֹץ אֶחָד. וְרֻבָּא דְּרֻבָּא מַעֲדִיפִים הָיוּ לְהִוָּלֵד גּוֹיִים.
הַאִם לֹא נִרְקַב מַשֶּׁהוּ בַּפְּנִימִיּוּת אֶצְלֵנוּ בַּחוּג הַחֲרֵדִי?
יֵשׁ חֲרֵדִים הַחוֹשְׁבִים שֶׁזּוֹ מְדִינָה שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ לָנוּ קֶשֶׁר אִתָּם וְהִתְפַּעֲלוּת מֵהֶם, מְקַנְּאִים בָּהֶם! שׁוֹאֲפִים לְהִדָּמוֹת לָהֶם, וְאִם לֹא בַּלְּבוּשׁ – אָז בַּתַּעֲנוּגוֹת. מַה נַּעֲשָׂה שֶׁהַקִּירוֹת וְהָאֲוִיר סְפוּגִים עֲבוֹדָה זָרָה? אֵיךְ נִנָּצֵל מִזֶּה? אֵיךְ נְגַדֵּל יְלָדִים כְּשֵׁרִים? אֵיךְ נִשְׁמֹר אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁתִּשָּׁאֵר נְקִיָּה? יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁמְּרַמִּים אֶת עַצְמָם, חוֹשְׁבִים שֶׁאִם בְּחִיצוֹנִיּוּת לְבוּשִׁים אָרֹךְ. וְיֵשׁ זָקָן, וְיֵשׁ פֵּאוֹת, זֶה סִימָן שֶׁאֲנַחְנוּ בְּסֵדֶר גָּמוּר, זֶה טָעוּת! בְּגָדִים וְחִיצוֹנִיּוּת לֹא עוֹמְדִים אֲפִלּוּ בְּרוּחַ מְצוּיָה, מַשֶּׁהוּ עוֹקֵץ אוֹתוֹ, וּכְבָר הוּא חִלּוֹנִי. הָעִקָּר זֶה הַפְּנִימִיּוּת!!! וְלָכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל, הַאִם בַּשֹּׁרֶשׁ לֹא נִרְקַב מַשֶּׁהוּ?! הַאִם אֲנַחְנוּ לֹא מְקַבְּלִים מֵהַחִלּוֹנִים הַשְׁפָּעוֹת זָרוֹת שֶׁמַּחְלִישׁוֹת לָנוּ אֶת הַקְּדֻשָּׁה הַפְּנִימִית?!
חֲזַ"ל אוֹמְרִים עַל הַפָּסוּק (תהלים לז) "אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים" – לִהְיוֹת כַּמְּרֵעִים. "אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה" – לִהְיוֹת כְּעוֹשֵׂי עַוְלָה (ברכות ז:). מַה פֵּרוּשׁ "לִהְיוֹת כַּמְּרֵעִים"? לֹא צָרִיךְ לִפְתֹּחַ סְפָרִים וּלְהִסְתַּכֵּל בַּמְפָרְשִׁים, אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים אֶת זֶה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים בָּרְחוֹב: "אֲנַחְנוּ גַּם רוֹצִים!" "גַּם לָנוּ מַגִּיעַ!". פַּעַם הָיְתָה מוֹדָעָה בָּרְחוֹב עַל "פַּרְק הַמַּיִם", מֶה הָיָה כָּתוּב שָׁם? …."גַּם לָנוּ מַגִּיעַ…" גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹ הַחִלּוֹנִי, לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, רַק שֶׁיִּהְיֶה בְּכַשְׁרוּת, שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה חוֹתֶמֶת. אֲבָל דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר "אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה" – לִהְיוֹת כְּעוֹשֵׂי עַוְלָה, אַל תַּעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כָּזֶה, חִלּוֹנִי עִם "הֶכְשֵׁר", חִלּוֹנִי כָּשֵׁר לַמְהַדְּרִין!
בִּגְלַל מָה גֹּרַשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן מִגַּן עֵדֶן?
כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ: "אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם הָרִאשׁוֹן הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ לְגַן עֵדֶן, וְצִוִּיתִיו וְעָבַר עַל צִוּוּיִי, וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּגֵרוּשִׁין וּבְשִׁלּוּחִין, וְקוֹנַנְתִּי עָלָיו אַיֶּכָּה. אַף בָּנָיו הִכְנַסְתִּי אוֹתָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְצִוִּיתִים, וְעָבְרוּ עַל צִוּוּיִי, וְדַנְתִּי אוֹתָם בְּגֵרוּשִׁין וּבְשִׁלּוּחִין, וְקוֹנַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד".
מְבָאֵר לָנוּ הַמִּדְרָשׁ, שֶׁאוֹתָהּ קִינָה עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶאֱמַר כְּבָר עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן – לָמָּה? כִּי זֶה אוֹתָהּ דַּרְגַּת חֻרְבָּן! לָנוּ נִדְמֶה שֶׁחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה שֶׁל עֵצִים וַאֲבָנִים, אוּלָם חֲזַ"ל אוֹמְרִים לֹא כָּךְ, אֶלָּא שֶׁזֶּה כְּמוֹ אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן. אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא רָאִינוּ חֻרְבָּן חָמְרִי, מַמָּשִׁי, הַחֻרְבָּן הָיָה שֶׁגֹּרַשׁ מִגַּן עֵדֶן. מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן רוֹאֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גֵּרֵשׁ אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן מִיָּד כְּשֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת. אָז מָתַי כֵּן גֹּרַשׁ מִגַּן עֵדֶן? אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִפֵּשׂ אוֹתוֹ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ אֵיפֹה אַתָּה, מַדּוּעַ אֵינְךָ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ? אָז יוֹצֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן מִמַּחֲבוֹאוֹ וְאוֹמֵר אֲנִי טָרוּד, אֵין לִי זְמַן לִלְמֹד תּוֹרָה, אֲנִי צָרִיךְ בְּגָדִים, חָסֵר לִי בְּגָדִים! רַק אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גֵּרֵשׁ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי אָמַר לְךָ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ בְּגָדִים?! עֵץ הַדַּעַת הוֹרִיד אוֹתוֹ בְּדַרְגָּה, וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְהִתְעַסֵּק עִם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיָה מֻכְרָח בָּהֶם, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ אוֹתָם, וּבִגְלַל זֶה גֹּרַשׁ.
שִׂנְאַת חִנָּם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – כֵּיצַד?
חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה עַל שִׂנְאַת חִנָּם. בְּשִׂנְאַת חִנָּם יֵשׁ כַּמָּה צְדָדִים, יֵשׁ שִׂנְאָה בַּיְחָסִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְיֵשׁ בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם. מַה זֶּה שִׂנְאָה בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם? כְּשֶׁאָדָם רוֹדֵף דְּבָרִים שֶׁלֹּא צָרִיךְ אוֹתָם, שֶׁיָּכוֹל בְּהֶחְלֵט לִחְיוֹת בִּלְעֲדֵיהֶם, וּבִגְלַל זֶה הוּא בּוֹרֵחַ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – זֶה שִׂנְאַת חִנָּם. לָמָּה אָדָם סוֹגֵר אֶת הַגְּמָרָא שֶׁהוּא צָרִיךְ וְחַיָּב לִלְמֹד בָּהּ? בִּגְלַל שְׁטֻיּוֹת, בִּגְלַל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס עַצְמוֹ וּלְבַלְבֵּל רֹאשׁוֹ בָּזֶה – זֶה שִׂנְאַת חִנָּם.
אֶחָד בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יוֹשֵׁב שְׁעָתַיִם עַל הַכִּסֵּא, מְדַבֵּר בָּאֶמְצַע, וְלֹא שָׂם לִבּוֹ לַתְּפִלָּה, הַאִם זֶה לֹא שִׂנְאַת חִנָּם? הֲרֵי הוּא מִמֵּילָא כְּבָר הִפְסִיד אֶת הַשְּׁעָתַיִם הַלָּלוּ, אִם כֵּן זוֹ שִׂנְאָה שֶׁאֵין בָּהּ רֶוַח וְתוֹעֶלֶת. הֲרֵי כְּבָר הִגַּעְתָּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּבָר הִגַּעְתָּ לַ'כּוֹלֵל', אַתָּה כְּבָר נִמְצָא לְיַד הַגְּמָרָא, הַשְּׁעָתַיִם הָאֵלּוּ לֹא תַּעֲשֶׂה בָּהֶם אֵיזֶה פַּרְנָסָה אוֹ מִסְחָר, וּבְכָל זֹאת לֹא לוֹמֵד, לֹא מִתְפַּלֵּל – זוֹ שִׂנְאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׂנְאָה לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
זְהִירוּת לֹא לַעֲבֹר עַל הַשְּׁבוּעָה
יֵשׁ מהרש"א נוֹרָא, הַגְּמָרָא (נדה ל:) אוֹמֶרֶת: כָּל אָדָם לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַד מַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ "תִּהְיֶה צַדִּיק, וְאַל תִּהְיֶה רָשָׁע". מָה הַפֵּרוּשׁ לִהְיוֹת צַדִּיק? מַסְבִּיר המהרש"א: "לִהְיוֹת פָּנוּי לַתּוֹרָה כְּמוֹ בְּבֶטֶן הָאֵם". מַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ "תִּהְיֶה פָּנוּי", מַחְשָׁבוֹת פְּנוּיוֹת, הָרֹאשׁ וְהַלֵּב פָּנוּי רַק לַתּוֹרָה כְּמוֹ בְּבֶטֶן הָאֵם, בְּלִי טְרָדוֹת וּבְלִי דְּאָגוֹת. אִם כֵּן לְפִי זֶה יוֹצֵא, אִם אָדָם לֹא מֻכְרָח לִקְנוֹת מְכוֹנִית וְהוּא קוֹנֶה מְכוֹנִית, הוּא עוֹבֵר עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע בְּבֶטֶן הָאֵם "לִהְיוֹת פָּנוּי". הוּא בַּיָּדַיִם מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לִטְרָדוֹת וּשְׁטֻיּוֹת שֶׁמּוֹצִיאוֹת אוֹתוֹ מִתּוֹרָה, מִתְּפִלָּה וַעֲבוֹדַת ה'.
עַל זֶה מְקוֹנֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אַיֶּכָּה" כְּמוֹ אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן, בִּגְלַל זֶה גֹּרַשׁ מִגַּן עֵדֶן, מִפְּנֵי שֶׁהִתְחִיל לְהִתְעַסֵּק עִם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ אוֹתָם.
מַהוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ?
מַאֲמָר נוֹסָף יֵשׁ עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן: "אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶתְמוֹל הָיִיתָ לְדַעְתִּי, הַיּוֹם אַתָּה לְדַעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ". מָה הַפֵּרוּשׁ? אֶתְמוֹל הַדֵּעָה שֶׁלָּךְ הָיְתָה עַל רוּחָנִיּוּת, לִהְיוֹת בֶּן עוֹלָם הַבָּא, לְהַרְגִּישׁ עוֹלָם הַבָּא, הַיּוֹם הַדֵּעָה שֶׁלְּךָ הִיא עַל עִנְיְנֵי הַנָּחָשׁ. הַנָּחָשׁ זֶה הַיֵּצֶר הָרַע הַמַּלְעִיט אוֹתָנוּ בְּתַפְנוּקֵי הַזֶּה. הַ"נָּחָשׁ" מַכְנִיס לָנוּ "דֵּעוֹת", "מַחְשָׁבוֹת", וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אַחֲרָיו וּמְבַצְּעִים אוֹתָם. הַנָּחָשׁ עוֹשֶׂה מוֹדָעוֹת, עוֹשֶׂה חֲנֻיּוֹת רַאֲוָה, עוֹשֶׂה עִתּוֹנִים, וַאֲנַחְנוּ לְדַעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ… הַבָּנוֹת לוֹבְשׁוֹת אוֹתָם בְּגָדִים כְּמוֹ בְּנוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ, הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת לוּקְסוּס כְּמוֹ דַּעַת הַנָּחָשׁ, אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים כְּמוֹ דַּעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַגּוֹיִים בְּרָמַת גַּן, וְאִם יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה מַאֲכָל שֶׁלָּנוּ אֵין, אוֹ הֵם שׁוֹתִים אֵיזֶה מַשְׁקֶה שֶׁלָּנוּ אֵין, אָז אֲנַחְנוּ הוֹפְכִים אֶת הָעוֹלָם בִּכְדֵי לַעֲשׂוֹת "הֶכְשֵׁר". עוֹשִׂים תַּחֲרוּת בֵּין הַהֶכְשֵׁרִים מִי יִתֵּן רִאשׁוֹן חוֹתֶמֶת לְ"קוֹקָה קוֹלָה" וּלְ"פֶּפְּסִי", כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי קוֹלָה… בְּלִי פֶּפְּסִי… אִי אֶפְשָׁר, וַהֲרֵי כָּל הַמּוֹתָרוֹת עוֹלֶה כֶּסֶף… צְרִיכִים לַעֲבֹד… צְרִיכִים לִסְגֹּר אֶת הַגְּמָרָא… אֲבָל מֻכְרָחִים עוֹד פֶּפְּסִי… וְעוֹד פֶּפְּסִי, וְאָז סוֹגְרִים אֶת הַגְּמָרָא, לְשָׁעָה, לְכַמָּה שָׁעוֹת, וְיוֹצְאִים לַעֲבֹד. זֶה דַּעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ!
הספר עקבתא דמשיחא – נסיונותיו ותפקידו של דור אַחֲרִית הַיָּמִים, היסורים, העוני, הבלבול, השקר והאמת, גלות, גאולה, הסתפקות.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל.
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5