{ מסילת ישרים פרק ב } עִנְיַן הַזְּהִירוּת הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִזְהָר בְּמַעֲשָׂיו וּבְעִנְיָנָיו, כְּלוֹמַר, מִתְבּוֹנֵן וּמְפַקֵּחַ עַל מַעֲשָׂיו וּדְרָכָיו, אִם טוֹבִים הֵם אוֹ לֹא? לְבִלְתִּי עֲזוֹב נַפְשׁוֹ לְסַכָּנַת הָאֲבַדּוֹן חַס – וְחָלִילָה, וְלֹא יֵלֵךְ בְּמַהֲלַךְ הֶרְגֵּלוֹ כְּעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְפָשׁוּט הוּא שֶׁאֲפִלּוּ אִם יְפַקַּח הָאָדָם עַל עַצְמוֹ, אֵין בְּכֹחוֹ לִנָּצֵל, אִלּוּלֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ (קדושין ל, ב), כִּי הַיֵּצֶר הָרַע תַּקִּיף מְאֹד.
וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ" וגו',
אַךְ אִם הָאָדָם מְפַקֵּחַ עַל עַצְמוֹ, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְנִצּוֹל מִן הַיֵּצֶר הָרָע. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְפַקֵּחַ הוּא עַל עַצְמוֹ וַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יְפַקַּח עָלָיו, כִּי אִם הוּא אֵינוֹ חָס, מִי יָחוּס עָלָיו?
לעילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים ולזכות כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אבישלום מונייצר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5