בְּתַרְגּוּם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' בלק) עַל הַפָּסוּק "וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִי אֶת הָעָם הַזֶּה" (במדבר כב, ו) רַבִּי אַבָּא פָּתַח: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְגוֹ'" (תהלים קב), שְׁלֹשָׁה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם תְּפִלָּה, וְהֶעֱמִידוּהוּ דָּבָר זֶה. אֶחָד הוּא מֹשֶׁה, אֶחָד הוּא דָּוִד, וְאֶחָד הוּא עָנִי, וְכוּ'. אֲבָל שְׁלֹשָׁה הֵם הַנִּקְרָאִים תְּפִלָּה: "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים" – תְּפִלָּה זוֹ שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּאָדָם אַחֵר, "תְּפִלָּה לְדָוִד" – תְּפִלָּה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּמֶלֶךְ אַחֵר, "תְּפִלָּה לְעָנִי" – תְּפִלָּה הִיא. מֵאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ, מִי חֲשׁוּבָה מִכֻּלָּן? הֱוֵי אוֹמֵר: תְּפִלָּה לְעָנִי. תְּפִלָּה זוֹ קוֹדֶמֶת לַתְּפִלָּה שֶׁל מֹשֶׁה, וְקוֹדֶמֶת לְשֶׁל דָּוִד, וְקוֹדֶמֶת מִשְּׁאָר תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם – מַהוּ הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁעָנִי הוּא שְׁבוּר הַלֵּב, וּכְתִיב (תהלים לד, יט) "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב". וְהֶעָנִי עוֹשֶׂה תָּמִיד רִיב עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו. כֵּיוָן [שֶׁהֶעָנִי] הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, פּוֹתֵחַ כָּל חַלּוֹנוֹת הָרָקִיעַ, וְכָל שְׁאָר הַתְּפִלּוֹת הָעוֹלוֹת לְמַעְלָה, דּוֹחֶה אוֹתָם אוֹתוֹ הֶעָנִי שְׁבוּר הַלֵּב, שֶׁכָּתוּב (תהלים קב, א) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף", וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר: "כִּי יִתְעַטֵּף", מַהוּ "כִּי יַעֲטֹף"? [אֶלָּא הַפֵּרוּשׁ] – הוּא עוֹשֶׂה אִחוּר, שֶׁמְּאַחֵר כָּל תְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁאֵינָן נִכְנָסוֹת, עַד שֶׁתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ נִכְנֶסֶת [עִטּוּפָא פֵּרוּשׁוֹ אִחוּר, מִלְּשׁוֹן וְהָעֲטוּפִים לְלָבָן, וְכוּ']. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: יָפֶה אָמַרְתָּ! וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם הַמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ עָנִי, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס תְּפִלָּתוֹ בִּכְלַל תְּפִלּוֹת כָּל הָעֲנִיִּים, כִּי כָּל שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים אֵינָם עוֹזְבִים כָּךְ לְהִכָּנֵס [אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם] כְּמוֹ שֶׁעוֹזְבִים תְּפִלַּת הֶעָנִי, כִּי הֵן נִכְנָסוֹת בְּלִי רְשׁוּת. וְאִם אָדָם עוֹשֶׂה עַצְמוֹ, וּמֵשִׂים רְצוֹנוֹ תָּמִיד כְּמוֹ עָנִי – תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה וּפוֹגֶשֶׁת בִּתְפִלּוֹת הָעֲנִיִּים, וּמִתְחַבֶּרֶת בָּהֶן וְעוֹלָה עִמָּהֶן, וְנִכְנֶסֶת בִּכְלַל שֶׁלָּהֶן, וּמִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
וּפוּק חָזִי מַה שֶּׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ישעיה רמז תצו) מַה נַּעֲשׂוּ בַּדִּבּוּרִים שֶׁל עָנִי שֶׁמִּתְקוֹטֵט וְטוֹעֵן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּבְיָכוֹל, כַּמָּה טִינָרִין תַּקִּיפִין מְשַׁבְּרִין אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרַעֵם, מָה אֲנִי וּמַה פְּלוֹנִי; הוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וַאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן, פְּלוֹנִי יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִטָּה וַאֲנִי יָשֵׁן עַל הָאָרֶץ… וְעָמַדְתָּ וְנָתַתָּ לוֹ צְדָקָה – מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ נָתַתָּ שָׁלוֹם בֵּינִי לְבֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, ה) "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
כַּמָּה מַבְהִיל הָרַעְיוֹן שֶׁל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, שֶׁמִּי שֶׁמְּחַיֶּה אֶת הֶעָנִי, אוֹתָהּ שָׁעָה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּמַחְזִיק בְּמָעֻזּוֹ, כִּבְיָכוֹל. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּבְיָכוֹל, מִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַמִּתְאַנֵּחַ, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים מְבִיאִין עַל הָאָדָם כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת וְיִסּוּרִים, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיְּדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְהִתְנַצְּלוּת קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּי צְרִיכִים אֵלֶּה דִּבּוּרִים בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. וְאַדְרַבָּה, מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כּוֹעֵס, כִּבְיָכוֹל, עַל מְנִיעַת דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים.
וַהֲרֵי תִּרְאֶה, כִּי תְּפִלַּת הֶעָנִי בּוֹקַעַת כָּל הָרְקִיעִין שׁוֹבֶרֶת טִינָרִין תַּקִּיפִין לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל.
וְיָדוּעַ מֵרַבּוֹתֵינוּ ז"ל שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ לְעָנִי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וּבִפְרָט כְּשֶׁאוֹמֵר "וְעוֹזֵר דַּלִּים", צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ לְדַל בְּצֵרוּף שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ, כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי האריז"ל (ועיין בסידורי האר"י ז"ל), וְכֵן בִּתְחִלַּת הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, בְּאָמְרוֹ "ה' שְׂפָתַי תִּפְתַּח", שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (יבמות קה) הַמִּתְפַּלֵּל, צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לְמַעְלָה, כְּעָנִי שֶׁבֹּשׁ לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַבַּעַל הַבַּיִת.
וְכָכָה בְּיוֹתֵר, בְּאִם אָדָם מַרְאֶה עַצְמוֹ לִפְנֵי ה' כְּעָנִי מְדֻכָּא, דְּלֵית לֵיהּ כְּלוּם. וּבִפְרָט בְּהִתְבּוֹנְנוֹ וְכוּ' שֶׁרוֹאֶה וּמַכִּיר שֶׁלֹּא עָשָׂה מִצְוָה מִיָּמָיו, רַק, אַדְּרַבָּה, הוּא מָלֵא חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, שֶׁזֶּה עִקָּר הַמְכֻוָּן שֶׁל תְּפִלַּת הֶעָנִי, שֶׁיֵּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן וְלֵית לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם. אָז, בְּזֶה הַכַּוָּנָה, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לִפְעָמִים לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת בִּתְשׁוּבָתוֹ.
וְכָתַב בְּסֵפֶר "מְנוֹרַת הַמָּאוֹר" הַקַּדְמוֹן: כְּתִיב "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ" (תהלים כב, כה). בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין אֵצֶל הַדַּיָּן, לְמִי הַדַּיָּן מַסְבִּיר פָּנִים – הֲלֹא לֶעָשִׁיר. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – "לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי". וְגַרְסִינָן בְּמִדְרָשׁ "יְהִי אוֹר": "אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר" (ויקרא א, ג) – אָמַר רַבִּי יוֹסִי, מַאי שֶׁנֶּאֱמַר: מִן הַבָּקָר לְעוֹלָה, וּמִן הַצֹּאן לְעוֹלָה, וּמִן הָעוֹף לְעוֹלָה (ויקרא א)? – אֶלָּא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ. כְּלוֹמַר, אֵין מְשַׁנֶּה מַה שֶּׁמַּקְרִיב הָאָדָם, הָעִקָּר שֶׁיַּקְרִיב בְּלֵב נִשְׁבָּר.
הספר עקבתא דמשיחא – נסיונותיו ותפקידו של דור אַחֲרִית הַיָּמִים, היסורים, העוני, הבלבול, השקר והאמת, גלות, גאולה, הסתפקות.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל.
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5