חיי מוהרן רע״א

א׳ (לא) גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר כִּי כְּבָר נִתְפַּשְּׁטוּ דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ בֵּין הָעוֹלָם שֶׁהֵם מִתְפָּאֲרִין גַּם־כֵּן בְּדִבּוּרִים כָּאֵלּוּ אֲבָל בֶּאֱמֶת הַמְקֹרָבִין שֶׁלִּי הַהִתְקָרְבוּת לְבַד הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַיְנוּ הַמְקֹרָב אֵינוֹ כְּלוּם, וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי יֹשֶׁר כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּתוֹךְ אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם מְקֹרָבִים לְצַדִּיק לִקְדֻשָּׁה כָּזֶה זֶה בְּעַצְמוֹ מוֹעִיל לוֹ מְאֹד, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יִתְעוֹרֵר גַּם־כֵּן וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. וּרְאֵה בְּעֵינֶיךָ, כִּי אַתֶּם זוֹכִים לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם שׁוֹמְעִים הַחִדּוּשׁ, רַק שֶׁזּוֹכִים לַעֲמֹד בְּעֵת שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ כָּזֶה, גַּם־כֵּן אַשְׁרֵי לוֹ מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם זוֹכִין לִשְׁמֹעַ חִדּוּשׁ כָּזֶה פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה. אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיוּ זוֹכִין לִשְׁמֹעַ חִדּוּשׁ כָּזֹאת רַק פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו גַּם־כֵּן דַּי לָכֶם, כִּי אִלְמָלֵא לֹא בָּאתֶם לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּי, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּרֵאשִׁית קסד:) (מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁאָנוּ זוֹכִין לִשְׁמֹעַ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בַּשָּׁנָה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם). וְאָמַר לִי אָז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן "אָט הֶערְט דַיין נְשָׁמָה וְכוּ'" [הִנֵּה שׁוֹמַעֲת נִשְׁמָתְךָ] דְּהַיְנוּ הַחִדּוּשׁ הַנַּ"ל מֵעִנְיַן הַתְּפִלִּין, שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָרַב נוֹסֵעַ וּמְטֻלְטָל הוּא צָרִיךְ לִבְדֹּק תְּפִלִּין שֶׁלּוֹ. 304 וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמֻּנָּחִים בְּשִׁפְלוּת גָּדוֹל מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְעָקָה בְּעָלְמָא שֶׁנּוֹתְנִין אַף־עַל־פִּי שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד נִפְסָק גַּם זֶה אֵינוֹ נֶאֱבָד, וַאֲפִלּוּ הַצְּעָקָה מִבֶּטֶן שְׁאוֹל גַּם־כֵּן אֵינוֹ נֶאֱבָד. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שָׁם סט:) בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם (תְּהִלִּים פט), שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם מְנַשֵּׂא עַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ אֵלֶיהָ, זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מִתְיַגֵּעַ וְרוֹדֵף לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת לְאֵיזֶה קְדֻשָּׁה הִיא שִׁבְחָא דִּילֵהּ וִיקָרָא דִּילֵהּ עַיֵּן שָׁם:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.