הלכות שגגות – פרק ראשון – היד החזקה לרמב"ם

א כָּל הָעוֹבֵר בִּשְׁגָגָה עַל אַחַת מִמִּצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת. הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְרִיב קָרְבַּן חַטָּאת. וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיַּקְרִיב חַטָּאתוֹ עַל שִׁגְגָתוֹ:

כסף משנה כל העובר בשגגה על אחת ממצות ל"ת שיש בה מעשה שחייבין עליה כרת ה"ז חייב להקריב קרבן חטאת וכו':

ב וְכָל עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת חוּץ מִשָּׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת. מְגַדֵּף. וּמְבַטֵּל מִילָה. וְקָרְבַּן פֶּסַח. הַפֶּסַח וְהַמִּילָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִצְוַת עֲשֵׂה וְחַטָּאת אֵין מְבִיאִין אֶלָּא עַל שִׁגְגַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד-יג) 'אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה'. וְהַמְגַדֵּף מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְנֶאֱמַר (במדבר טו-כט) 'לָעוֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה' יָצָא מְגַדֵּף שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. לְפִיכָךְ הַמְקַבֵּל עֲבוֹדָה זָרָה בֵּאלוֹהַּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב כָּרֵת אִם הָיָה מֵזִיד נִסְקָל וְאִם קִבֵּל בִּשְׁגָגָה פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן לְפִי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְנֶאֱמַר (ויקרא ד-כז) 'בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת':

כסף משנה וכל עבירה שחייבים על זדונה כרת חייבים על שגגתה חטאת חוץ מג' עבירות וכו'. משנה בריש כריתות וכחכמים. ומ"ש הפסח והמילה מפני שהם מ"ע וחטאת אין מביאין אלא על שגגת לא תעשה וכו'. שם (דף ג') בגמרא וכל זה יליף בת"כ פרשת ויקרא מקראי. ומ"ש והמגדף מפני שאין בו מעשה כו'. שם במשנה וגמ' (דף ז'). ומ"ש לפיכך וכו'. בפרק ארבע מיתות (דף ס"ב):

ג כָּל כְּרֵתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה חוּץ מִשָּׁלֹשׁ כְּרֵתוֹת שֶׁבֵּאַרְנוּ אִם עָבַר הַיָּחִיד עַל אַחַת מֵהֶן בִּשְׁגָגָה מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה חוּץ מִטָּמֵא שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֵין מְבִיאִין חַטָּאת קְבוּעָה אֶלָּא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

כסף משנה כל כריתות שבתורה וכו'. חוץ מטמא שאכל קדש וטמא שנכנס למקדש וכו'. שם במשנה:

ד חַטָּאת קְבוּעָה הִיא הַבָּאָה מִן הַבְּהֵמָה בִּלְבַד וְקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד הוּא קָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ אֶלָּא אִם הָיָה עָשִׁיר מֵבִיא חַטַּאת בְּהֵמָה וְאִם הָיָה עָנִי מֵבִיא עוֹף אוֹ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ. וְאֵלּוּ הֵן: א) הַבָּא עַל אִמּוֹ. ב) הַבָּא עַל אֵם אִשְׁתּוֹ. ג) הַבָּא עַל אֵם אִמָּהּ. ד) הַבָּא עַל אֵם אָבִיהָ. ה) הַבָּא עַל בִּתּוֹ. ו) הַבָּא עַל בַּת בִּתּוֹ. ז) הַבָּא עַל בַּת בְּנוֹ. ח) הַבָּא עַל בַּת אִשְׁתּוֹ. ט) הַבָּא עַל בַּת בִּתָּהּ. י) הַבָּא עַל בַּת בְּנָהּ. יא) הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ. יב) הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו. יג) הַבָּא עַל אֲחוֹת אָבִיו. יד) הַבָּא עַל אֲחוֹת אִמּוֹ. טו) הַבָּא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. טז) הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו. יז) הַבָּא עַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. יח) הַבָּא עַל אֵשֶׁת בְּנוֹ. יט) הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָחִיו. כ) הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ. כא) הַבָּא עַל הַנִּדָּה. כב) הַשּׁוֹכֵב עִם זָכָר. כג) הַבָּא עַל אָבִיו. כד) הַבָּא עַל אֲחִי אָבִיו. כה) הַשּׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה. כו) הָאִשָּׁה שֶׁמְּבִיאָהּ עָלֶיהָ אֶת הַבְּהֵמָה. נִמְצְאוּ כָּל כְּרֵתוֹת שֶׁבַּעֲרָיוֹת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ. וּבִשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת שְׁבַע עֶשְׂרֵה. וְאֵלּוּ הֵן: א) הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בְּמַעֲשֶׂה. ב) הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמּלֶךְ. ג) בַּעַל אוֹב. ד) בַּעַל יִדְּעוֹנִי בְּמַעֲשֶׂה. ה) הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. ו) הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. ז) הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. ח) הָאוֹכֵל נוֹתָר. ט) הָאוֹכֵל חָמֵץ בְּפֶסַח. י) הָאוֹכֵל חֵלֶב. יא) הָאוֹכֵל דָּם. יב) הָאוֹכֵל פִּגּוּל. יג) הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה. יד) הַמַּעֲלֶה קָרְבָּן חוּץ לָעֲזָרָה. טו) הַמְפַטֵּם אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. טז) הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת. יז) הַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. הֲרֵי אֵלּוּ אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה. וּמַה הוּא הַקָּרְבָּן שֶׁמֵּבִיא הַשּׁוֹגֵג בְּאַחַת מֵאֵלּוּ. אִם שָׁגַג בַּעֲבוֹדָה זָרָה מֵבִיא עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת וְהִיא הָאֲמוּרָה בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ בֵּין שֶׁהָיָה הַחוֹטֵא הֶדְיוֹט אוֹ מֶלֶךְ אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה הַכּל שָׁוִין בְּשִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל אִם שָׁגַג בְּאַחַת מִשְּׁאָר אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אִם הָיָה הֶדְיוֹט מֵבִיא שְׂעִירַת עִזִּים אוֹ נְקֵבָה מִן הַכְּבָשִׂים וְזוֹ הִיא חַטָּאת שֶׁל אֶחָד מֵעַם הָאָרֶץ הָאֲמוּרָה בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא. וְאִם הַמֶּלֶךְ הוּא שֶׁשָּׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן מֵבִיא שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת. וְאִם כֹּהֵן מָשׁוּחַ הוּא מֵבִיא פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהוּא נִשְׂרָף כְּמוֹ שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ שָׁם:

כסף משנה חטאת קבועה היא הבאה מן הבהמה בלבד וכו'. מפורש בתורה: ומה הוא הקרבן שמביא וכו'. מקראות אלו מפורשים בתורה:

ה אֶחָד יָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּאַחַת מֵאֵלּוּ אוֹ מְרֻבִּין שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו-כט) 'תּוֹרָה אַחַת תִּהְיֶה לָכֶם לָעשֶֹׁה בִּשְׁגָגָה'. כֵּיצַד. אַנְשֵׁי מְדִינָה שֶׁשָּׁגְגוּ וְדִמּוּ שֶׁהַיּוֹם חֹל וַהֲרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים וְכֻלָּן אָכְלוּ וְעָשׂוּ מְלָאכָה. כָּל אֶחָד מֵהֶן מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת כְּבָשׂוֹת אוֹ שְׂעִירוֹת. וְכֵן אִם שָׁגְגוּ כֻּלָּן וְהִקְטִירוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הָעוֹבְדִים מֵבִיא עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת:

כסף משנה אחד יחיד ששגג באחת באלו או מרובים וכו'. משנה בפרק ב' דהוריות (דף ז':) אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה וכן המשיח ופירש"י אין בית דין חייבים קרבן אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה וכן המשיח. וצבור הוא דכי עבדי בשגגת מעשה לחודיה מייתן כל חד וחד כשבה או שעירה דדיניהם כיחידים דכיון דלא עשו על פי בית דין מיחלקי כולהו מהדדי והוו יחידים ויחידים חייבים בשגגת מעשה אבל משיח בשגגת מעשה לחודיה פטור מכלום כדאמר לקמן בפרקא בתרא פרט למשיח דאינו מביא בשגגת מעשה כלל עכ"ל:

מתוך היד החזקה לרמב"ם – משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון – ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט"א