וְאַף עַל שְׁמִיעַת רְכִילוּת בִּלְבַד ((ב)) גַּם כֵּן יֵשׁ אִסוּר גָּדוֹל כְּמוֹ בְּלָשׁוֹן הָרָע, וְכַנַּ"ל בְּחֵלֶק א' בִּכְלָל ו' סִימָן ב', אָף דִּבְעֵת הַשְּׁמִיעָה לֹא נִגְמָר עֲדַיִן בְּדַעְתּוֹ אִם יַאֲמִין אוֹ לֹא. וּמִכָּל מָקוֹם אִסוּר קַבָּלָה חָמוּר מִמֶנּוּ, דִּלְעִנְיַן שְׁמִיעָה הֵיכָא דְּהוּא מֵבִין מִתְּחִלַּת הַסִפּוּר, שֶׁתִּהְיֶה יְדִיעַת דָּבָר זֶה נוֹגֵעַ לוֹ עַל לְהַבָּא, אִם אֱמֶת הוּא, כְּגוֹן, שֶׁהוּא רוֹאֶה, שֶׁחֲבֵרוֹ רוֹצֶה לְסַפֵּר לוֹ, אֵיךְ שֶׁפְּלוֹנִי רוֹצֶה לְהַזִּיקוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, בְּוַדַּאי ((ג)) מֻתָּר לִשְׁמֹעַ לְכַתְּחִלָּה כְּדֵי לֵידַע, אֵיךְ לָחוּשׁ וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶנּוּ. אֲבָל לְקָבֵּל בְּהַחְלָטָה אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל גַּוְנֵי {בכל האופנים}, רַק דֶּרֶךְ חֲשָׁשׁ בְּעָלְמָא, וּכְדֵי שֶׁיִּזָּהֵר אֶת עַצְמוֹ בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא אַף עַל גַּב דְּלִקְבּוּלֵי לָא מִבָּעֵי, לְמֵיחַשׁ מִבָּעֵי {לשון הרע אפילו שלקבל לא צריך – לחשוש צריך}, וְעַיֵּן לְעֵיל בְּהִלְכוֹת אִסוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע בִּכְלָל ו', תִּרְאֶה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הַשְּׁמִיעָה לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, וְהוּא הַדִּין כָּאן.
(ב) ג"כ יש איסור. דבר זה ביארתי בעזה"י היטב בחלק א' בכלל ו' בבמ"ח סק"ב וג' עי"ש.
(ג) מותר לשמוע. גם דבר זה ביארנו בהנ"ל עי"ש.
לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל ששמו שמור במערכת תורת אמת
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5