אִסוּר קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע הוּא אֲפִלּוּ אִם הַמְסַפֵּר מְסַפֵּר אֶת הַדְּבָרִים בְּפִרְסוּם ((א)) לִפְנֵי כַּמָה אֲנָשִׁים, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לְהַחְלִיט מֵחֲמַת זֶה, שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת, רָק יֵשׁ לְהַשּׁוֹמְעִים לָחוּשׁ לָזֶה וְלַחֲקֹר אֶת הַדָּבָר, וְאִם יִתְבָּרֵר לָהֶם, שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת, יוֹכִיחוּהוּ עַל זֶה.
(א) לפני כמה אנשים. עיין לעיל בכלל ב' בבאר מים חיים באות ב' שהבאתי שם כמה מאמרים מפורשים בזה. דע דאין שום חילוק בכל אלו הדינים שכתבנו בכלל הקודם ובכלל זה לענין קבלת לשון הרע בין שהלשון הרע הוא עליו מהדברים שבין אדם למקום או מהדברים שבין אדם לחבירו.
לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל ששמו שמור במערכת תורת אמת
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5