תשובה בשלבים - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה תשובה בשלבים - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' (לה.ב)

יש לדקדק, מדוע כפל קרא בהוספתו תיבת "שבתון"?

ב. לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת (לה.ג)

יש להבין, מדוע בחר הכתוב להזכיר דווקא את מלאכת הבערה, ולא מלאכות נוספות מתוך ל"ט מלאכות השבת?

ג. ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה' לאמר (לה.ד)

יש לדקדק, מהו שיתר קרא לומר "זה הדבר אשר צוה ה' וכו'"- הרי פשוט שזהו ציווי ה'. ומדוע אחר שאמר כבר "לאמר"- הוסיף לומר "זה הדבר וכו'", דכביכול משמע "שזה הדבר" הוא המאמר אשר רצה משה לומר אל כל עדת בני ישראל?

ד. כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה' זהב וכסף ונחשת (לה.ה)

יש לבאר כוונת הפסוק!

ה. ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכו' (לה.כב)

איתא בתרגום אונקלוס – ומיתן גבריא על נשיא.

וצ"ב, דמשמע מקרא כי כביכול, כשבאו על הנשים לקחו את תכשיטיהן. והדבר צ"ב [מדוע נקט קרא לשון זו דווקא]!

ו. הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב (לה.כב)

יש לדקדק, מדוע כפלה התורה "ווים" יתירים בהאי קרא?

ז. עוד יש לדקדק, מהו שהוסיף קרא באומרו: "כל כלי זהב"?

ח. ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות (לח.ח)

פירש רש"י – בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן וכו', וזהו שנאמר: "במראות הצובאות". ונעשה הכיור מהם שהוא לשים שלום בין איש לאשתו.

ויל"ע, מדוע נבחר הכיור מבין כל כלי המשכן, שהמראות הצובאות יהיו דווקא בו?

ט. ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת וכו' (לח.ח)

יש לידע, מדוע נעשה הכיור דווקא מנחושת, ולא מכסף או זהב היקרים יותר?

י. עוד יש לשאול, מדוע מקום הכיור הינו מחוץ לקודש, מדוע איננו שוהה בתוך הקודש?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של החפץ חיים בספרו משלי החפץ חיים [משל קנ] בעניין חזרה בתשובה בשלבים. וז"ל - אמנם גלוי וידוע לפניו יתברך שלמרות הבטחותינו נשוב ונחטא, אולם אף על פי כן, אין הוא, שרחום וחנון שמו, יכול להשיב פנינו ריקם בבקשתנו, ואפשר שאף היה נעתר לנו ושולח לנו באמת גואל צדק להעלותנו מבור גלותנו.

ברם, כאן באה מידת הדין ומעכבת בידו כביכול, וטוענת שאנו "בנים לא אמון בם"- מבטיחים אנו לחזור בתשובה שלימה אך מעולם לא עמדנו בדיבורינו ולא קיימנו הבטחותינו.

לפיכך אין דרך אחרת לפנינו אלא לעשות כאותו חנווני, אם אין בכחנו לקנות כמות גדולה של סחורה ולחזור בתשובה שלימה - האין טוב לנו לקנות מעט מעט ובמזומנים? הבה נתחיל ונחזור בתשובה על עוונות קלים שבידינו לשון הרע שקר ורכילות, קמעא קמעא נסלק את חובותינו עד אשר נעמוד על רגלינו כבני אדם מהוגנים ודיבור שלנו יהא נאמן עליו יתברך. עכ"ל.

א"כ מבואר - כי דרך השיבה בתשובה וההתחזקות בעבודת ה', חייבת להיות שלב אחר שלב, קמעא קמעא, ולא בבת אחת. כי תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת.

ותדע - שהרי האדם הינו גוף חומרי, עם נשמה רוחנית ואדם שהיה שקוע בחומר וטימא את נשמתו, צריך לטהרה ולזככה. והדבר יכול להיות רק בשלבים, במיוחד בזמן שהגוף החומרי מושך לכיוון הגשמיות להיטמא עוד ועוד. לכן כדי לבטל רצונותיו צריך להחדיר לאט לאט את התרופה - התורה הקדושה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א' וב' מתורצות – דקדקה התורה בנוקטה: "שבת"- כי בכדי לזכות להיות שומר שבת בתכלית, על כל דקדוקיה, עם כל ההתעלות המתלווה בשמירת השבת. צריך להיות תחילה בבחינת "שבתון"- להתחיל מקטן, שלב אחר שלב, ולא מ"שבת" שלימה, עד להתעלותו המושלמת בבחינת "שבת קודש".

לזה כתב רק מלאכה אחת מתוך ל"ט המלאכות. ללמדנו, כי בכדי להגיע לידי שמירת השבת בשלימות, חייבים להתחיל קמעא קמעא, להתחיל באב מלאכה אחד בלבד, ולאט לאט להמשיך בעלייה עד לשמירת כל התרי"ג מצוות בשלימות.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – רימז משה בדבריו לעם ישראל, כי בכל התחזקות והתקרבות אל ה', חייבים להתחיל מ"זה הדבר"- להתחיל מקטן, לאט לאט, שלב אחר שלב, עד היות האדם בבחינת "אשר צוה ה' לעשות"- שמירת כל תרי"ג המצוות.

לפ"ז גם הקושיות ד'. ה'. ו' וז' מתורצות – רצתה התורה לרמז לנו, כי בכדי ש"יביאה את תרומת ה'"- בכדי לשמור את כל תרי"ג המצוות בדקדוק, חייבים להתעלות בשלבים שלב אחר שלב, "זהב", "וכסף", "ונחושת" אך לא הכל בבת אחת.

אף הוסיפה התורה לרמז לנו, כי אף בנסיונות איסורי העריות הקשים כבחינת לשון קרא "באו על הנשים", חזרתו בתשובה של החוטא לסור מן הרע, חייבת להיות מכח התקרבותו אל ה' שלב אחר שלב, בתחילה "חח" אח"כ "נזם", "טבעת" וכו', עד שיפרוש מכל ענייני העריות הטמאים, עד להיותו בבחינת "כל כלי זהב"- מושלם מכל איסורי העריות - ככלי זהב טהור.

לזה דקדק קרא בכופלו ווים יתירים. לרמז, כי בכל פעם יהיה בבחינת "ו' מוסיף על עניין ראשון"- שלב אחר שלב, עד הגעתו לידי תשובתו השלימה.

ולפ"ז גם הקושיות ח'. ט' וי' מתורצות – אותו בעל תשובה אשר הינו בבחינת "המראות הצובאות"- אשר היו תשמיש למעשים גשמיים, מקומם חייב להיות בכיור - העשוי מנחושת דווקא, הנמצא מחוץ לקודש.

רמז לאותו בעל תשובה אשר בכדי שיסור מן הרע, אל לו להתחיל הכל בבת אחת אלא שלב אחר שלב, מעט מעט, להיות בתחילה כ"כיור" העשוי מ"נחושת"- אשר איננו מצופה כסף או זהב ואף איננו נמצא בקודש עם הארון והמנורה - כאשר איננו שומר את כל תרי"ג המצוות בדקדוק.

כי אל לו למהר, ומקומו חייב להיות כעת בחוץ, מנחושת, להיות בבחינת "כיור"- ולהתרחץ מחטאיו וטומאותיו לאט לאט [ידיים ורגליים בלבד], עד שלאחר רחיצתו במי הקדושה יוכל להיכנס לקודש, להיות בבחינת הארון והמנורה הקדושים הנמצאים בקודש הקודשים.

ועל אותן "מראות צובאות" אמר הקב"ה חביבים עלי יותר מכולם, כי אין רצון ה' שישובו אליו בתשובה בבת אחת, אלא שלב אחר שלב קמעא קמעא.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן