תפלת ערבית

תוכן עניינים

--------

קודם תפלת ערבית יאמר השליח צבור חצי קדיש, ואחר כך יאמר פסוק, ''והוא רחום יכפר עוון...'' ואפילו אם חל יום כיפור בשבת, אומרים אותו. (רב עמרם גאון, רבנו יצחק בן גיאת, מחזור ויטרי, העיטור, המנהיג, שבולי הלקט, הרא''ש, הטור, רבנו ירוחם, אבודרהם, ארחות חיים, כל בו, סדר היום, שלמי ציבור, חמדת ימים, בתי כנסיות, שלחן גבוה, הגר''ח פלאג'י, זבחי צדק ועוד) ואע''פ שאין אומרים 'והוא רחום' בליל שבת ויום טוב, שונה יום הכיפורים, כיון שהשעה צריכה לכך. (רסט)

אחד מימינו ואחד משמאלו - בכל התפלות ביום הכיפורים, יעמדו שני אנשים אחד מימין השליח צבור ואחד משמאלו. כמו שנאמר אצל משה רבנו במלחמת עמלק, ''ואהרון וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד''. ואולם מנהג אשכנז שאין עומדים השניים אלא עד אמירת 'ברכו'. (סימן תריט סעיף ד, שיירי כנסת הגדולה ועוד. רפו)

''ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד''. - אומרים ביום כיפור בקול רם. ויש להזהר להפסיק בין תיבת 'ברוך' לתיבת 'שם'. והסבירו במדרש, שבשעה שעלה משה למרום לקבל את התורה, שמע את מלאכי השרת שהיו אומרים לפני הקב''ה ''ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד'', ולימדו לישראל. ולמה אנו אומרים אותו בלחש? אמר רבי אסי, משל לאחד שגנב תכשיט מארמון המלך, ונתנו לאשתו ואמר לה, אל תתקשטי בו בפרהסיא אלא בתוך הבית. אבל ביום כיפור שעם ישראל דומה למלאכי השרת, יכולים לאומרו בפרהסיא ככל מלאכי השרת. (רסט)

קול בכי - יתפלל בכוונה גדולה, בהכנעה, באימה ויראה מחרדת יום הדין. ויתפלל בבכי, ובפרט בעת אמירת הוידוי, ששערי דמעה לא ננעלו. אך אם אינו יכול לבכות ממש, יתפלל ויתוודה בקול של בכי, שנאמר 'כי שמע ה' קול בכיי'. (רעא, עדר)

הוידוי - צריך לאומרו מעומד, וישחה מעט לאות הכנעה, ויכה בנחת באגרוף ימינו על צד שמאלו כנגד לבו. ולבד מהוידויים שאנו אומרים בתפלות הלחש, בכל פעם כשאומר הש''צ וידוי, צריכים הציבור לומר יחד עמו. נמצא שבסה''כ אנו אומרים עשרה וידויים. ואם שמע קדיש או קדושה או ברכה בוידוי, יענה. (רנא, עדר)

הוידוי הארוך - חובר על ידי רבנו ניסים גאון. יש שנהגו לאומרו בשחרית. ויש שנהגו לאומרו בערבית, כדי שלא לעשות טורח צבור בבוקר, שבלאו הכי התפלה ארוכה מאוד. וישתדל לאומרו בדמעות שליש. וידוע על הרבה גדולי ישראל שבכו בכי גדול בשעת אמירת הוידוי, ובפרט בשעת אמירת ''בטלנו תורתך ימים ולילות'', ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר. (מועד קטן כה ע''ב). (רעא. ת''ה רצג)

זיכוי הרבים - מנהג טוב נהגו במקומות רבים לזכות את הצבור לאחר תפלת ערבית ולהשמיע להם דברי מוסר והתעוררות, או מהלכות יום הכיפורים והסבר 'סדר העבודה' שקוראים למחרת, או מהלכות חג הסוכות הסמוך לאחר יום הכיפורים. וכל אחד ישתדל לעשות ככל האפשר לזכות את ישראל. ומותר לקרוא תהלים בליל כפור, ולכן אם קשה להם ללמוד, יחלקו את התהילים בין הקהל. וכל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו. ובפרט ביום הקדוש שבודאי חשוב להוסיף עוד ועוד זכויות וסנגוריא על עם ישראל, ואשריו בעולם הזה, וטוב לו בעולם הבא.

לא להאריך - לא יאריכו בפיוטים מדאי בתפלת שחרית. ויש לקצר גם במכירת המצוות, וישתדלו שלא להעלות מדאי מוסיפים, שלא להלאות את הציבור, ולגרום להם לדבר חס ושלום בבית הכנסת. ונאמר 'ויאמר לקוצרים ה' עמכם'. (שמו)

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
ארבע התעניות ובין המצרים

בהלכה ובאגדה
שער האגדה תמוז התש"ע, שער ההלכה סיוון תשע"ג

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן