תכלית היסורים - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה תכלית היסורים - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים וכו'. ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל וכו' (כז.יב-יג)

יש להבין, דאם רצה משה לומר לישראל הברכות והקללות, יכל היה לאמרם להם אף ללא כל מעמד ההרים?

ב. אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים וכו'. ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל וכו' (כז.יב-יג)

פירש רש"י – ששה שבטים עלו לראש הר גרזים וששה לראש הר עיבל, והכהנים והלוים והארון למטה באמצע. הפכו לוים פניהם כלפי הר גרזים ופתחו בברכה: "ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וכו'" ואלו ואלו עונין אמן. חזרו והפכו פניהם כלפי הר עיבל, ופתחו בקללה ואומרים: "ארור וכו'" וכן כולם וכו'.

ויש לידע, מדוע נעשה סדר המעמד בצורה זו דווקא, ברכה לכאן קללה לכאן וכו', ולא כל הברכות כולן לצד הר גריזים ולאחר מכן כל הקללות לצד הר עיבל?

ג. עוד יש להבין, מדוע חילקו את השבטים לשני חלקים, מדוע לא ניתנה הברכה והקללה לכולם יחד?

ד. עוד צריך להבין, במה פחותים אותם העומדים על הר הקללה, מדוע מופלים הם מן העומדים על הר הברכה?

ה. עוד צריך להבין, דמצינו בקללות ובברכות ששבטי מנשה ואפרים חברו יחד כשבט אחד-שבט יוסף. ואף שבט לוי נכלל בתוך עם ישראל להיות מקבוצת השישה כנגד שישה, בשונה ממקומות רבים בהם שבט לוי נבדל מכל ישראל.

וצ"ב, מאי שנא הכא דשינו מן הרגילות בצירוף שבט מנשה ואפרים יחד, ואף שבט לוי נכלל בתוך עם ישראל?

ו. והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך וכו' (כח.א)

יש לדעת, מה העניין שהסמיכה התורה את פרשת מעמד ההרים, לפרשת הברכות והקללות?

ז. והיה אם לא תשמע הקול ה' אלקיך וכו' ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך (כח.טו)

יש לדקדק, הרי אין "והיה" אלא לשון שמחה, ומה לשמחה בעת ענישת ישראל בקללות קשות?

ח. ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך (כח.טו)

צריך להבין - כיצד הקב"ה מעניש את אותו אדם בקללות אשר נמנו, הרי ה' טוב הוא, ומיטיב עם ברואיו בלבד. וכיצד מעניש את האדם בחומרה?

ט. והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה (כח.סג)

צריך להבין, כיצד "ישיש ה'" להאביד ולהשמיד את עמו ישראל, היכן מידת רחמיו על עמו?

י. עוד יש לדקדק, דהא אין "והיה" אלא לשון שמחה, וצ"ב, מדוע הוסיפה התורה תיבת "והיה" בנוסף ללשונות "השמחה" במקראות דיסורי עם ישראל?

יא. עוד יש לדקדק, דמלשון הפסוק "כן ישיש" מבואר, כי משווה הוא את "להיטיב אתכם" ל"להאביד ולהשמיד אתכם", והדבר צ"ב, הרי ודאי אין הברכה שווה לקללה?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ה עמ' 282) בעניין תכלית היסורים. וז"ל - אומרים בברכת גבורת גשמים "מלך ממית ומחיה [ועי"ז] ומצמיח ישועה", כי הצרה עצמה היא צמיחת הישועה. והיינו כשמקרבת אותו לרוחניות. וזהו שאמרו ז"ל בסליחות "ממנה עצמה מתקן רטיה". וזה מה שאמר דוד המע"ה "טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך" (תהלים קי"ט, ע"א).

והאדם אינו יודע סוד זה וחושב שהקב"ה רוצה להרע לו ח"ו, ואינו כן אלא הכל לטובתו. מי לנו גדול מיעקב אבינו ע"ה, וכשרצו לקחת ממנו את בנימין אמר: "למה הרעותם לו להגיד לאיש העוד לכם אח" (בראשית מ"ג, ו') ואז"ל... "אמר הקב"ה אני עוסק להמליך את בנו במצרים והוא אומר למה הרעותם לי! היא דהוא אמר (ישעיה מ', כ"ז) נסתרה דרכי מה' ומאלקי משפטי יעבור" (ב"ר צ"א). ולא היא, כי השי"ת משגיח תדיר וכל מעשהו רק חסד. (עד כאן ע"פ דברי ר' ירוחם זצ"ל ממיר בשם רש"ז) עכ"ל.

א"כ מבואר - כי הצרה היא צמיחת הישועה, אשר על ידה מתקרב ומתדבק יותר בה' יתברך, וזוכה לדרגות גבוהות ונעלות ברוחניות ובתורה הקדושה, לשכר גדול הצפון לו לבסוף, הכל הוא אך ורק לטובתו של האדם.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א', ב', ג', ד' וה' מתורצות – עניין מעמד ההרים בא ללמדנו, כי הצרה היא צמיחת הישועה. הברכה והקללה שוות הן בתכליתן - שתיהן באות לטובת האדם, שהרי אין רע מלפני ה'.

העמדת שבטי ישראל שישה כנגד שישה, שווה בשווה, תוך אמירת ברכה יחידה לכאן וקללה יחידה לכאן, המחישה בעיני עם ישראל, כי הברכה והקללה שוות הן, וכפי שברך משה ברכה כנגד קללה, ברכה כנגד קללה, ועירב אמירתן יחד ללא הפרדתן. ללמדנו, כי "הצרה היא צמיחת הישועה", ואף תכלית הקללה באה לטובה, כפי שהברכה כל מטרתה באה לטובת האדם.

ממילא, העומדים על הר הקללה אינם מופלים כלל וכלל, שהרי שווים הם לעומדים על הר הברכה, כי הרי הברכה והקללה שוות הן - מטרת שתיהן לטובת האדם.

לשם המחשת השוואה זו, היה צריך משה לצרף את שבטי מנשה ואפרים כשבט אחד - שבט יוסף, ואת שבט לוי לצרף על אחד ההרים עם כלל ישראל. כדי להמחיש לעם ישראל, כי הברכה והקללה שוות הן בתכלית.

ולפ"ז גם הקושיות ו', ז', ח', ט', י' וי"א מתורצות – "והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם" כן -"ישיש ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם", ברכות התורה שוות הן לקללותיה, אף בביאת היסורים ישנו "והיה"- שמחה, מפני שתכלית היסורים לטובה באים, כי "הצרה היא צמיחת הישועה", ולזה "ישיש ה' עליכם" בביאת היסורים, אשר מטרתן להחזיר את החוטא למוטב.

ה' טוב הוא, ומיטיב עם ברואיו בלבד, ואף הצרה היא צמיחת הישועה - כי אין רע מלפני ה'. לזה הוסיפה התורה לשונות "והיה" דשמחה בפרשת הקללות, להשריש בקרבנו את יסוד מטרת היסורים.

[לכן, לא נאמרה "נחמה" לאחר אמירת הקללות. זאת מפני שאין רע מלפני ה', ואין צורך ב"נחמה" שהרי מעולם לא היתה רעה.]

כעת מובן מדוע הסמיכה התורה פרשת מעמד ההרים, לפרשת הברכות והקללות - כי הרי יסודן שווה, ללמדנו, כי "הצרה היא צמיחת הישועה".

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן