תורה - ר״ז - ספר ליקוטי מוהר"ן

תוכן עניינים

ר״ז:תת״כ א׳ כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ (תהילים קמ״ה:י״א), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכְּתָבִים, שֶׁהַה' גְּבוּרוֹת שֶׁבַּדַּעַת בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין בְּהַפֶּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם ה' מוֹצָאוֹת הַפֶּה; נִמְצָא שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָם. וְהַהַמְתָּקָה הוּא עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְדִבּוּרִים טוֹבִים שֶׁמְּדַבְּרִים, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִין הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגְּבוּרוֹת: ב׳ וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים יוֹצְאִין גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהֵם בָּאִים בְּזֶה הָעוֹלָם לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל, עַל כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין, חַס וְשָׁלוֹם, גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, בָּאִים בְּדַעַת הַגְּדוֹלִים, וְשָׁם בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין מֵהַפֶּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל. וַאֲזַי הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְתִּיקָם, ג׳ וּכְשֶׁאֵין מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַמְתִּיקָם, אוֹ שֶׁהֵם אָז בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיקָם, מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ אָז בְּאֵיזֶה פְּגָם וָחֵטְא, כִּי אַפִלּוּ צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים לִפְעָמִים הֵם פּוֹגְמִים וְשׁוֹגִים בְּאֵיזֶה דָּבָר, כִּי אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ וְכוּ' (קהלת ז׳:כ׳), וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם אָז בִּבְחִינָה זוֹ, אֵינָם מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים, ד׳ וַאֲזַי כְּשֶׁאֵינָם מַמְתִּיקִים הַדִּבּוּרִים, שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, אֲזַי מַתְחִילִין לְדַבֵּר בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים דִּבּוּרִים רָעִים עַל הַכְּלָל אוֹ עַל הַפְּרָט, אוֹ שֶׁמְּדַבְּרִין עַל צַדִּיק הַדּוֹר, וַאֲזַי כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, בָּאִים וְנוֹפְלִים עַל צַדִּיק הַדּוֹר, חַס וְשָׁלוֹם. ה׳ וְהַצַּדִּיק הַדּוֹר צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוּא דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת בָּזֶה שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו, נִמְצָא שֶׁהוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּבָזֶה מַמְתִּיקָם, אוֹ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל הַיִּסּוּרִים שֶׁהֵם מְדַבְּרִים עָלָיו, מְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַמְתִּיק גַּם כֵּן דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת כַּנַּ"ל. ו׳ אֲבָל אִם אֵין כֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּצַדִּיק הַדּוֹר לְהַמְתִּיקָם, אֲזַי יוּכַל לִפֹּל מִמַּדְרֵגָתוֹ מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַנַּ"ל שֶׁבָּאִים עָלָיו, אוֹ שֶׁיִּסְתַּלֵּק, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה, וְאָז עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִשְׁמָתוֹ מַמְתֶּקֶת אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת הַנַּ"ל. ז׳ וּמִזֶּה הָיָה הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כִּי אָמַר שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִמַּעֲשֵׂה הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ, כִּי אֵצֶל הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ הָיוּ כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְלוֹמְדִים מֻפְלָגִים, שֶׁהִטְעָה אוֹתָם, כַּמְפֻרְסָם, וְהֵם יָצְאוּ מִן הַכְּלָל וְדִבְּרוּ רָעוֹת עַל כְּלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבָּא לָהֶם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת וְלֹא הִמְתִּיקוּ אוֹתָם מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן דִּבְּרוּ דִּבּוּרִים רָעִים עַל הַכְּלָל, וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נָפְלוּ עַל גְּדוֹל הַדּוֹר, וְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא הָיָה אָז הַגְּדוֹל הַדּוֹר, וּמִזֶּה נִסְתַּלֵּק, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר, שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ שְׁנֵי נְקָבִים בְּלִבּוֹ עַל־יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ, וּמִזֶּה נִסְתַּלֵּק וְכַנַּ"ל. ח׳ כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אוֹ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק הַדּוֹר בְּעַצְמוֹ, הוּא דָּבָר אֶחָד מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הוּא תָּלוּי בְּצַדִּיק הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זוהר ויצא דף קנג:): שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתֵבָא, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (עיין בהתורה תהילה לדוד בסימן י"ב). וְכֵן הַתַּלְמִיד־חָכָם הוּא בְּעַצְמוֹ הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כב:): כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי וְכוּ דְּקָיְמִי מִקַּמֵּי אוֹרַיְתָא וְכוּ'; ט׳ אֲבָל כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַמְתִּיק דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, אֲזַי הוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהַדִּבּוּרִים תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (שם בסימן י"ב), וַאֲזַי עוֹשֶׂה תּוֹרַת חֶסֶד, הַיְנוּ לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:) עַל פָּסוּק: וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ – זֶה הַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לְלַמְּדָהּ, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁעוֹשִׂים תּוֹרָה מִדִּבּוּרִים אֵלּוּ, אֶפְשָׁר לוֹ לְלַמֵּד אֲחֵרִים עִמָּהּ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא תּוֹרַת חֶסֶד, וּבָזֶה מַמְתִּיקָם:

לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן