תורה - קל״ו - ספר ליקוטי מוהר"ן

קל״ו:תשל״ג א׳ אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ (אבות פ"ב): ב׳ זֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת (שם פ"א). כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל אָדָם, צָרִיךְ לַחֲקֹר לִמְצֹא זְכוּת בַּחֲבֵרוֹ בַּמֶּה שֶׁחוֹלֵק עָלָיו, כְּדֵי לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת. ג׳ כִּי הַמַּחֲלֹקֶת לֹא יִמָנַע מִשְּׁנֵי פָּנִים: אוֹ מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵירוֹ גָּדוֹל מִמֶּנוּ בְּמַעֲלָה, וְעַל כֵּן חוֹלֵק עָלָיו עַל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ. וַאֲזַי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ הוּא גַּם כֵּן לְמַדְרֵגַת חֲבֵרוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, וַאֲזַי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת. ד׳ אוֹ לִפְעָמִים לְהֵפֶךְ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, וְהַמַּחֲלֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְקַנֵּא בּוֹ, עַל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת, וּבָזֶה הוּא מַעֲלֶה חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, וְאָז הֵם בְּמָקוֹם אֶחָד הַיְנוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת, וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת. ה׳ כִּי מַחֲלֹקֶת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, אוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל, אֲבָל אִם יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָקוֹם אֶחָד בְּמַדְרֵגָה אַחַת, בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת, כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת. ו׳ וְזֶהוּ: אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, ז׳ הַיְנוּ שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה עִמּוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּמַדְרֵגָה אַחַת, מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי פָּנִים הַנַּ"ל. וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת, כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת. ח׳ וּבָזֶה שֶׁמַּעֲלֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁחֲבֵרוֹ יַחֲזֹר בּוֹ וְלֹא יִהְיֶה שׁוּב מַחֲלֹקֶת, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַפָּלָה, כִּי יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁגֶּחָלִים אַתָּה חוֹתֶה עַל ראֹשׁוֹ בָּזֶה שֶׁאַתָּה מַעֲלֵהוּ לְכַף זְכוּת. ט׳ וְזֶהוּ: הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת – דָּן דַּיְקָא, כִּי הוּא בְּחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט מַמָּשׁ. כִּי יָדוּעַ, שֶׁקֹּדֶם שֶׁעוֹלִין לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה, דָּנִין אֶת הָאָדָם. וְעַל־כֵּן בָּזֶה שֶׁאַתָּה דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, וְאַתָּה מַעֲלֵהוּ לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ, דָּנִין אוֹתוֹ, וּכְפִי שֶׁיֵּצֵא הַמִּשְׁפָּט כֵּן יָקוּם:

לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן