תורה - מ״א - ספר ליקוטי מוהר"ן

מ״א:ש״ס א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רִקּוּדִין, הִנֵּה אִיתָא בְּעֵץ־חַיִּים, דַּף כב: הַבִּרְכַּיִם, הַיְנוּ הָרַגְלִין, הֵם נֶצַח הוֹד, וְהֵם עוֹקְבִין. וְעָקֵב גִּימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלֹקִים, שֶׁהֵם דִּינִים, שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲחִיזָה לַחִיצוֹנִים, כַּיָּדוּעַ. ב׳ וְהַפְּעֻלָּה לְהַבְרִיחַ הַחִיצוֹנִים מִשָּׁם, שֶׁיַּמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַבִּרְכַּיִם הַגְּבוּרוֹת מִשֹּׁרֶשׁ הַבִּינָה, וּכְשֶׁמַּמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת מִבִּינָה, אָז הַחִיצוֹנִים בּוֹרְחִים מִשָּׁם, וְהוּא לוֹקֵחַ הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּרְכַּיִם. וְשֹׁרֶשׁ הַבְּכוֹרוֹת נִקְרָא יַיִן, כַּיָּדוּעַ, וְזֶה יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ. ג׳ וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּיַעֲקֹב, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּרְכַּיִם בִּמְקוֹם דִּין, כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלֹקִים עִם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת גִּימַטְרִיָּא יַעֲקֹב, אֲזַי הִמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת, בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ז:כ״ה): וַיָּבֹא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ – שֹׁרֶשׁ שֶׁל הַבְּרָכָה. ד׳ נִמְצָא עַל־יְדֵי רִקּוּדִין, שֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת שֶׁבַּבִּינָה, וְנִמְשָׁכִין לְמַטָּה בְּתוֹךְ הָרַגְלִין, הַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד, בָּזֶה מְגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים מִשָּׁם, וְזֹאת הִתְלַהֲבוּת שֶׁל הָרִקּוּד, וְהוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה' (במדבר כ״ח:ח׳). ה׳ אֲבָל מִי שֶׁמְּרַקֵּד בְּהִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר, זֶה נִקְרָא חֵטְא שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ויקרא י׳:א׳): וַיַּקְרִיבוּ אֵשׁ זָרָה. ו׳ נָדָב וַאֲבִיהוּא הֵם נֶצַח וָהוֹד, וְהִתְלַהֲבוּת שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה נִקְרָא יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִמְתָּקִים הַבְּכוֹרוֹת. וְאֵשׁ זָרָה, נִקְרָא יַיִן הַמְשַׁכֵּר, הִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר. וְשָׁם יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲחִיזָה לְהַחִיצוֹנִים, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם: מ״א:שס״א א׳ וְזֶה גַּם כֵּן פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ, כִּי הַמָּמוֹן נִקְרָא עַמּוּדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י״א:ו׳): וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם (פסחים קיט). וּכְשֶׁהַצַּדִּיק הָעוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן מַנִּיחַ יָדָיו עַל הַמָּמוֹן, יְכַוֵּן כִּי יֵשׁ יָד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וְהַיְנוּ שָׁלֹשׁ יָדוֹת, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ד גִּימַטְרִיָּא מ"ב. ב׳ וְשֵׁם מ"ב יֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה שֵׁמוֹת, וְכָל שֵׁם יֵשׁ בּוֹ שִׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת, וִיכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו הַוָּוִין, הַיְנוּ הַשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד שִׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת, לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָן לְתוֹךְ הַמָּמוֹן הַנִּקְרָא עַמּוּדִים, וְאָז נִקְרָא: וָוֵי הָעַמּוּדִים. ג׳ וְאֵלּוּ עַמּוּדִים, הַיְנוּ רַגְלִין, הַיְנוּ עֲקֵבַיִם, הֵם בְּחִינַת דִּין, כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלֹקִים, גִּימַטְרִיָּא עָקֵב, וְיֵשׁ שָׁם אֲחִיזָה לְהַחִיצוֹנִים. וְאֵין דִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, וְשֹׁרֶשׁ הַדִּינִים בַּבִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זוהר ויקרא דף י:): בִּינָה דִּינִין מִתְעָרִין מִנַּהּ, אֲנִי בִּינָה לִי גְּבוּרָה (משלי ח׳:י״ד). וְשֵׁם מ"ב בַּבִּינָה. ד׳ נִמְצָא, כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ שֵׁם מ"ב לְתוֹךְ עַמּוּדִים, אֲזַי הַדִּינִין נִמְתָּקִין בְּשָׁרְשָׁם. ה׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ (שמות כ״ז:י׳): וָוֵי עַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כֶּסֶף; פֵּרוּשׁ, עַל־יְדֵי חֲשִׁיקָה וְהִתְחַבְּרוּת וָוֵי עִם עַמּוּדִים נַעֲשֶׂה כֶּסֶף, חֶסֶד, שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין: מ״א:שס״ב א׳ עֵץ חַיִּים פֶּרֶק יג (היכל הכתרים שער א"א): שֵׁם מ"ב בַּבִּינָה, וְאֵלּוּ הַמ"ב הֵם ש"ע נְהוֹרִין הַמְּאִירִין. וְעִם ח' חִוַּרְתָּא גִּימַטְרִיָּא בַּשָּׁלוֹם. ב׳ שָׁם בְּפֶרֶק י"ד: גִּימַטְרִיָּא חַשְׁמַל – מַלְבּוּשׁ, שֶׁזֶּה הַחַשְׁמַל שׁוֹמֵר בְּגָדִים עֶלְיוֹנִים מֵ"עָשׁ" שֶׁל קְלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״א:ח׳): כַּבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ. ג׳ וְזֶה (יומא עא): הָרוֹצֶה לְנַסֵּךְ יַיִן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יְמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים. ד׳ לְנַסֵּךְ, הַיְנוּ מְלוּכָה וּמֶמְשָׁלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ב׳:ו׳): וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי וְכוּ'. ה׳ יַיִן, זֶה בְּחִינַת בִּינָה, שֹׁרֶשׁ הַבְּכוֹרָה, יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, ו׳ מִזְבֵּחַ זֶה בְּחִינַת דִּינִים. ז׳ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, הֵם בְּחִינַת נֶצַח הוֹד. ח׳ וְזֶהוּ פֵּרוּשׁוֹ: הָרוֹצֶה לְהַמְלִיךְ וּלְהַמְשִׁיל וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים עַל־יְדֵי שָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, מַה יַּעֲשֶׂה, עֵצָה (טוֹבָה) עַל־זֶה: יְמַלֵּא גְּרוֹנָם, עַל־יְדֵי רִקּוּדִין, אוֹ עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְעֵיל. גַּם עַל־יְדֵי מִלּוּי גְּרוֹנָם, נִמְתָּק הַדִּינִין. ט׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ (סוף ברכות): תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁעַל יָדָם נִמְשָׁךְ שֵׁם שֶׁל מ"ב, שֶׁהֵם ש"ע נְהוֹרִין, וְעִם ח' חִוַּרְתָּא גִּימַטְרִיָּא בַּשָּׁלוֹם. י׳ וְתַלְמִידֵי־ חֲכָמִים נִקְרָאִים נֶצַח הוֹד, רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ – הֵם תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים. י״א וְגַם מִזְבֵּחַ נִקְרָא רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ד׳:ו׳): זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. י״ב וְזֶה פֵּרוּשׁ (שם כ): יִתֵּן לְךָ כִלְבָבֶךָ; וְאֵימָתַי, כַּאֲשֶׁר: וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא – עַל־יְדֵי מִלּוּי גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים. כִּי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים נִקְרָאִים עֵצוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ו): וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לג): עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד; שֶׁהֵם עַמּוּדֵי עוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יד): ה' צְבָאוֹת יָעָץ. ה' צְבָאוֹת הֵם נֶצַח וָהוֹד:

לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן