תורה - ט׳ - ספר ליקוטי מוהר"ן

ט׳:ע״ו א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת וְכוּ' (שמות ט״ו:ה׳). ב׳ א כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מְקַבְּלִין מֵהַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ב:ט׳): תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ, כִּי כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ וּמַכְנִיס כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ שָׁם, בִּבְחִינַת (איכה ג׳:כ״ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים [רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ] וְכוּ'. כִּי אֱמוּנָה הִיא תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ: ט׳:ע״ז א׳ ב וְדַע, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים, כְּנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת (תיקון יח ובתיקון כא), וְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט יֵשׁ לוֹ נֻסְחָא מְיֻחֶדֶת, וְיֵשׁ לוֹ שַׁעַר מְיֻחָד לִכָּנֵס דֶּרֶךְ שָׁם תְּפִלָּתוֹ, וְכָל שֵׁבֶט מְעוֹרֵר בִּתְפִלָּתוֹ כֹּחַ מַזָּלוֹ שֶׁבִּשְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת, וְהַמַּזָּל מֵאִיר לְמַטָּה וּמְגַדֵּל הַצֶּמַח וּשְׁאָר דְּבָרָיו הַצְּרִיכִים אֵלָיו. ב׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ (במדבר כ״ד:י״ז): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וְקָם – זֶה בְּחִינַת עֲמִידָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה; כְּשֶׁשֵּׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, עַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרֵר כּוֹכָב, וְהַכּוֹכָב הוּא דּוֹרֵךְ וּמַכֶּה הַדְּבָרִים שֶׁיִּגְדְּלוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר פרשה י): אֵין לְךָ עֵשֶׂב מִלְּמַטָּה שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וּמַלְאָךְ מִלְמַעְלָה, שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל. ג׳ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח.): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־סוּף וְקָשֶׁה זִוּוּגוֹ [כִּקְרִיעַת יַם־סוּף] וְכוּ' (סוטה ב). כִּי הַיַּם־סוּף נִקְרַע לִשְׁנֵים־עָשָׂר קְרָעִים, כְּנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים (פרקי ר"א פ' מ"ב, עי' תיקון כא דף נט.), וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתָם גּוֹרְמִים זִוּוּגָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ס״ח:ה׳): סֹלּוּ לָרֹכֵב עֲרָבוֹת; רוֹכֵב – דָּא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, עֲרָבוֹת – דָּא שְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ כָּל הַגְּוָנִין, וּלְפִי הַזִּוּוּג שֶׁגּוֹרֵם בִּתְפִלָּתוֹ, כֵּן זוֹכֶה לְזִוּוּגוֹ, וְהַתְּפִלָּה הֵם שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה נֻסְחָאוֹת, לְפִיכָךְ הַזִּוּוּג כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהֵם שְׁנֵים־עָשָׂר. ד׳ וְגַם יִשְׂרָאֵל מְפַרְנְסִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּתְפִלָּתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קה): וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, וְחֹק לִשָּׁנָא דִמְזוֹנָא הוּא (ביצה טז.), וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:). ה׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים צ״ט:ז׳): שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ. עֵדוּת זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קכב): שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'. גַּם אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות ל.): אֵין עֵדוּת אֶלָּא בַּעֲמִידָה, וַעֲמִידָה זֶה תְּפִלָּה, שֶׁאָנוּ מְעִידִין עַל אַחְדוּתוֹ; ו׳ וּכְפִי שֶׁמְּפַרְנֵס לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּתְפִלָּתוֹ, כֵּן נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ. וְזֶה: קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, הַיְנוּ מְזוֹנוֹת נִתְחַלֵּק לִשְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבִילִים, לְפִי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שִׁבְטֵי יָהּ: ז׳ וְצָרִיךְ לָזֶה זְכוּת גָּדוֹל, שֶׁיִּזְכֶּה אָדָם לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ דֶּרֶךְ שַׁעַר הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר אַבָּא בִּנְיָמִין (ברכות ה:): כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל שְׁנֵי דְבָרִים: עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא סָמוּךְ לְמִטָּתִי, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁיִּתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמַּטֶּה שֶׁלּוֹ, כִּי יֵשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר מַטּוֹת, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ שַׁעַר מְיֻחָד, וְהִתְפַּלֵּל עַל שֶׁלֹּא תִּתְרַחֵק תְּפִלָּתוֹ מִמַּטֶּה שֶׁלּוֹ. ח׳ וְזֶה לְשׁוֹן מַטֶּה, כִּי מַטֶּה לְשׁוֹן זִוּוּג, כַּמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ: עַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה וְכוּ', וּמִטָּה הוּא בְּחִינַת זִוּוּג. ט׳ גַּם מַטֶּה הִיא בְּחִינַת פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כ״ו:כ״ו): בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם, כִּי שְׁנֵים־עָשָׂר מַטּוֹת גּוֹרְמִין זִוּוּג וּמְפַרְנְסִין כַּנַּ"ל, קָשֶׁה זִוּוּגָן וְקָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו וְכוּ'. י׳ גַּם הִתְפַּלֵּל עַל שִׁבְטוֹ, שֶׁיִּזְכּוּ לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת. וְזֶהוּ: וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב כה:): הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים וְכוּ', הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר וְכוּ'. י״א וְיַעֲקֹב, שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים, וְהָיָה יוֹדֵעַ כָּל מַטֶּה וּמַטֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ – בִּשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בֵּהּ (בראשית מ״ט:ל״ג): וַיֶּאֱסֹף יַעֲקֹב רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה. רַגְלָיו זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, הַיְנוּ, שֶׁהָיָה מְאַסֵּף כָּל הַתְּפִלּוֹת כָּל אַחַת לְשָׁרְשָׁהּ. י״ב גַּם הָיָה כֹּחַ בְּיָדוֹ לִתֵּן חֵלֶק מֵחֶלְקֵי עוֹלָם לְיוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ח:כ״ב): וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ הָיָה מַשְׁפִּיעַ חִיּוּת לְכָל שְׁלשָׁה חֶלְקֵי עוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹלָם הַשָּׁפָל וְעוֹלָם הַכּוֹכָבִים וְעוֹלָם הַמַּלְאָכִים. וְזֶה: שְׁכֶ"ם: שָׁפָל, כּוֹכָב, מַלְאָךְ, כִּי כָּל זֶה זָכָה עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד וְכוּ' בִּתְפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי: ט׳:ע״ח א׳ ג אֲבָל כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּקְלִפּוֹת וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ, וְנִשְׁאָר בַּחשֶׁךְ, וְאֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג׳:מ״ד): סַכֹּתָ בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה, ב׳ וּכְתִיב (תהילים י״ב:ט׳): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן – שֶׁהָרְשָׁעִים, הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת, מְסַבְּבִין אוֹתוֹ, כְּרֻם זֻלֻּת – הַיְנוּ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם (ברכות ו:). ג׳ וְדַע, שֶׁיֵּשׁ פְּתָחִים הַרְבֵּה בַּחשֶׁךְ הַזֶּה לָצֵאת מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח:): הַבָּא לִטָּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ – יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה*). נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ פְּתָחִים הַרְבֵּה בַּחשֶׁךְ גַּם לָצֵאת מִשָּׁם, אֲבָל הָאָדָם הוּא עִוֵּר וְאֵין יוֹדֵעַ לִמְצֹא הַפֶּתַח. ד׳ וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי אֱמֶת זוֹכֶה לִמְצֹא הַפֶּתַח, כִּי עִקַּר אוֹר הַמֵּאִיר הוּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ז:א׳): ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, וְעַל־יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ׳:ז׳): לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' לַשָּׁוְא, כִּי עַל־יְדֵי שָׁוְא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָיו**), ה׳ אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹכֵן עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:י״ח): קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל וְכוּ'; וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִמּוֹ, הוּא מֵאִיר לוֹ אֵיךְ לֵיצֵא מֵהַחשֶׁךְ הַמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ה' אוֹרִי. ו׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ: (בראשית ו׳:ט״ז) צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: יֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב. וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין חַלּוֹן לְאֶבֶן טוֹב – כִּי הַחַלּוֹן אֵין לוֹ אוֹר בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא דֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָס הָאוֹר, אֲבָל כְּשֶׁאֵין אוֹר, אֵין מֵאִיר; אֲבָל אֶבֶן טוֹב, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין אוֹר מִבַּחוּץ, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ. כֵּן יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁדִּבּוּרָם הוּא חַלּוֹן, וְאֵין כֹּחַ לְהָאִיר לָהֶם בְּעַצְמָם. וְזֶה: יֵשׁ אוֹמְרִים, וַאֲמִירָתָם נַעֲשֶׂה חַלּוֹן; וְיֵשׁ, שֶׁאֲמִירָתָם נַעֲשֶׂה אֶבֶן טוֹב וּמֵאִיר: ז׳ וְדַע, שֶׁהַכֹּל לְפִי גֹּדֶל הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא הוּא עֶצֶם הָאֱמֶת, וְעִקַּר הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ אֶלָּא אֶל הָאֱמֶת. ח׳ וְזֶה: וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה – לְשׁוֹן וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד (שמואל־ב יג). אַמָּה הִיא ה' מוֹצָאוֹת, הַכְּלוּלִים מֵאֵשׁ וּמַיִם, ט׳ הַיְנוּ שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיֵּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת, וְאָז יִשְׁתּוֹקֵק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלְמַעְלָה לִשְׁכֹּן אֶצְלְךָ, וּכְשֶׁיִּשְׁכֹּן אֶצְלְךָ, הוּא יָאִיר לְךָ. וְזֶה אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, רָאשֵׁי־תֵבוֹת אֱמֶת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹמֵד מִלְּמַעְלָה לִשְׁכֹּן עִם הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו וְכוּ'. י׳ וְאָז: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, הַיְנוּ הַתֵּבָה הַיּוֹצֵאת בֶּאֱמֶת, הִיא תָּשִׂים לְךָ פֶּתַח בַּחשֶׁךְ שֶׁאַתָּה נִצּוֹד בּוֹ. וְזֶה: בְּצִדָּהּ, הַיְנוּ הַקְּלִפָּה הַצָּד צַיִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה): כִּי צַיִד בְּפִיו, י״א כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר מֵחֲמַת הַחשֶׁךְ הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ, וְעַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ וּמִתְפַּלֵּל הֵיטֵב, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְתַקֵּן תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים, הַיְנוּ עוֹלָם הַשָּׁפָל וְעוֹלַם הַגַּלְגַּלִים וְעוֹלַם הַשֵּׂכֶל. (אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, רַק כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי לֹא עַם־הָאָרֶץ חָסִיד (אבות פ"ב); וּכְתִיב (משלי כ״ח:ט׳): מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה, גַּם תְּפִלָּתוֹ תוֹעֵבָה (כְּתַב יַד הַחֲבֵרִים)): ט׳:ע״ט א׳ ד וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר אֶת תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר, וְהַצַּדִּיק יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ, כִּי כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה־מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: מֹשֶׁה, שַׁפִּיר קָאָמַרְתְּ, וּכְתִיב (בראשית מט): עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה – דָּא מֹשֶׁה (זוהר בראשית כה:). ב׳ וּמָשִׁיחַ הוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה יִהְיֶה מָשִׁיחַ מוֹרַח וְדָאִין (כמו שאמרו רז"ל סנהדרין צג:), כִּי הַתְּפִלּוֹת הֵם בְּחִינַת חֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ: ג׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ: ד׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־ חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי קָאָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא, וְאִתְלַוֵּי בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא, ה׳ דַּהֲוָה שָׁקִיל עַפְרָא וּמוֹרַח לֵהּ. וְאָמַר: הָא אֹרְחָא לְדוּכְתָּא פְּלָן, וְהָא אֹרְחָא לְדוּכְתָּא פְּלָן. אָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא. וְאָמַר לָן: הָבוּ לִי עַפְרָא. יָהֲבִינַן לֵהּ. אָמַר לָן: תְּמַנְיָא פַּרְסֵי. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ, אָמַר לָן: דִּמְרַחֲקִינַן תְּלָתָא פַּרְסֵי. אֲפֵכִית לֵהּ וְלָא יָכֵלִית לֵהּ: ו׳ זִמְנָא חֲדָא אִתְלַוִּין בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא – סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל. זֶה בְּחִינַת צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת כְּמָשִׁיחַ. וּתְפִלּוֹת זֶה בְּחִינַת סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ט״ז:י״א): כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ, וְתַרְגּוּמוֹ: קַבֵּיל ה' צְלוֹתֵיךְ. וְזֶה: סוֹחֵר, כִּי סָבִיב תַּרְגּוּמוֹ סְחוֹר, וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ. ז׳ וְאִתְלַוִּין בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא – שֶׁקָּשַׁרְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ עִם צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלָּה. ח׳ וְשָׁקִיל עַפְרָא וּמוֹרַח, וְאָמַר: הָא לְדוּכְתָּא פְּלָן, הָא לְדוּכְתָּא פְּלָן – עַפְרָא זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״א:ב׳): יִתֵּן כְּעָפָר חַרְבּוֹ; וְחֶרֶב זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. ט׳ וּמוֹרַח, כִּי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַזֶּה לְהָרִיחַ, עַל־יְדֵי שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת, וּכְתִיב: וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. י׳ וְאָמַר: הָא לְדוּכְתָּא פְּלָן – שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שַׁעֲרֵי תְּפִלּוֹת, וְהָיָה יוֹדֵעַ כָּל תְּפִלָּה הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ. י״א וְאָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא, וְאָמַר: הָבוּ לִי עַפְרָא. וְיָהֲבִינַן לֵהּ. אָמַר לָן: תְּמַנְיָא פַּרְסֵי. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ, אָמַר לָן: תְּלָתָא פַּרְסֵי. אֲפֵכִית וְלֹא יָכֵלִית לֵהּ. – הַיְנוּ: י״ב אָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה אֲנַן מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא – מִבְּחִינַת (איכה ב׳:י״ט): שִׁפְכִי לִבֵּךְ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה'. י״ג אָמַר לָן, תְּמַנְיָא בְּחִינוֹת, הַיְנוּ לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, וְשְׁלשָׁה תְּפִלּוֹת. י״ד תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ – תָּנֵינַן לְשׁוֹן לִמּוּד, וְאַחַר הַלִּמּוּד יָהֲבִינַן לֵהּ לְהָרִיחַ כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִזֹּאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַיִם. ט״ו וְאָמַר לָן תְּלָתָא פַּרְסֵי – הַיְנוּ שְׁלשָׁה בְּחִינוֹת תְּפִלּוֹת. וְהֶרְאָה לָנוּ סִימָן עַל זֶה, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לְמַדְרֵגָה זֹאת, שֶׁנִּתְפַּלֵּל כָּל כָּךְ בְּכַוָּנָה, עַד שֶׁנִּשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ לְפָנָיו כַּמַּיִם. וְהָא רְאָיָה: ט״ז אֲפֵכִית – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ וְלֹא הֲקֵמוֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה; כִּי כָּל הַתְּפִלּוֹת הֵם בְּחִינַת חֶרֶב אֵצֶל מָשִׁיחַ, וְאִם הָיוּ הַתְּפִלּוֹת בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מֵשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ, וְזֶה סִימָן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לְמַדְרֵגַת: שִׁפְכִי לִבֵּךְ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה': ט׳:פ׳ א׳ ה וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת נִסִּים, שֶׁהוּא אֵין דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי לִפְעָמִים הַטֶּבַע מְחַיֵּב אֵיזוֹ דָּבָר, וְהַתְּפִלָּה מְהַפֶּכֶת אֶת הַטֶּבַע. וְעִקַּר הַנִּסִּים, הַיְנוּ עִקַּר הַתְּפִלָּה, אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, כְּתַרְגּוּמוֹ; ב׳ וּבִשְׁבִיל זֶה הִיא גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת (זבחים נד:), עַל שֵׁם שֶׁעִקַּר הַנִּסִּים שָׁם הֵם, וּכְתִיב (ישעיהו סב): הָרִימִי נֵס. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת אֶרֶץ כְּנַעַן; כְּנַעַן, לְשׁוֹן סוֹחֵר, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ. ג׳ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית י.): אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה, וְהַגְּשָׁמִים בָּאִים מִתְּהוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא; וּתְהוֹם לְשׁוֹן נֵס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות א): וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר, כִּי עַל נֵס, הַיְנוּ עַל דְּבַר חִדּוּשׁ, מַתְמִיהִין. ד׳ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כה:): קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ – לְעִנְיַן גְּשָׁמִים, כִּי עִקַּר הַגְּשָׁמִים נִשְׁמָע בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם הַתְּהוֹמוֹת, הַיְנוּ הַנִּסִּים, הַיְנוּ אֱמוּנָה, תְּפִלָּה. ה׳ וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, וּמִצְרַיִם הוּא הֶפֶךְ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, זֶה לְעֻמַּת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד): וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ – שֶׁמִּצְרַיִם לְעֻמַּת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת הַנִּסִּים. וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין מְקוֹם תְּפִלָּה בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ט): וְהָיָה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ כַּפַּי. ו׳ בִּשְׁבִיל זֶה, כְּשֶׁפָּגַם אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל יְרֻשַּׁת אָרֶץ, אָמַר (בראשית טו): בַּמָּה אֵדַע – עַל־יְדֵי־זֶה יָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, כִּי פָּגַם בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת נִסִּים, וְיָרַד יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם, שֶׁשָּׁם הֶפֶךְ הַנִּסִּים, שֶׁזֶּה לְעֻמַּת זֶה. ז׳ וְיָרְדוּ דַּוְקָא יַעֲקֹב וּבָנָיו, כִּי הוּא פָּגַם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְיָרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵים־עָשָׂר שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה. ח׳ וְעַל־יְדֵי שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה הֵם יַעֲקֹב וּבָנָיו כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא זָכָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לִבְחִינַת תְּפִלָּה, אֶלָּא יַעֲקֹב וּבָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כא): כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, וְלֹא כָּל יִצְחָק (נדרים לא.). ט׳ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.): אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל אֲמָנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהִיא שׁוֹתָה תְּחִלָּה, שֶׁשָּׁם הַתְּהוֹמוֹת בְּחִינַת נִסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר. י׳ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ח:): בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, אֲפִלּוּ פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס מִתְבָּרֶכֶת. פְּרוּטָה זֶה בְּחִינַת קוֹל הַתּוֹר, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַאי רוּדְיָא דָּמְיָא לְתוֹר, וּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, וְהוּא עוֹמֵד בֵּין תְּהוֹמָא לִתְהוֹמָא, שֶׁהוּא כָּלוּל מִשְּׁנֵי הַתְּהוֹמוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַנִּסִּים. י״א וְזֶה: פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס – שֶׁפְּעָמִים נִתְכַּסֶּה כֹּחַ הַנִּסִּים, וְעַל־יְדֵי הַגְּשָׁמִים נִתְבָּרֵךְ הַפְּרוּטָה, הַיְנוּ הַנִּסִּים דִּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ. י״ב וְאֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם הַמַּכְחִישִׁים כָּל הַנִּסִּים, וְאוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְאִם רוֹאִים אֵיזֶהוּ נֵס, הֵם מְכַסִּים אֶת הַנֵּס עִם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה דֶּרֶךְ הַטְּבָעִים – נִמְצָא שֶׁפּוֹגְמִים בַּתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא נִסִּים, שֶׁמְּשַׁנָּה אֶת הַטֶּבַע; וּפוֹגְמִים בָּאֱמוּנָה, שֶׁאֵין מַאֲמִינִים בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ; וּפוֹגְמִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מְקוֹם הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה, כִּי שָׁם הַתְּהוֹמוֹת, מְקוֹם הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר. י״ג וְעַל־יְדֵי־זֶה צָרִיךְ לִפֹּל בְּגָלוּת מִצְרַיִם, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה כַּנַּ"ל, וְכָל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל (כשארז"ל במדרש בראשית פ' טז): ט׳:פ״א א׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ: ב׳ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ – מִי שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַנִּסִּים, וּמַרְאֶה לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַטֶּבַע – ג׳ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מ״ט:כ״ד), תַּרְגּוּמוֹ: אָב וּבְנִן. ד׳ מְצוֹלֹת זֶה בְּחִינַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב): וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם, ה׳ כְּמוֹ אָב וּבְנִן, הַיְנוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לְפִי יְרִידָתָם וּלְפִי הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בִּתְפִלָּה וּבֶאֱמוּנָה וּבְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כֵּן צָרִיךְ לֵירֵד לְעֹמֶק הַגָּלוּת שֶׁל מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁיָּרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם כְּשֶׁאָמַר אַבְרָהָם: בַּמָּה אֵדַע, עַל יְרֻשַּׁת אָרֶץ: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז"ל)

לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן