דף הבית ספרי קודש אונליין ספר תהילים - מנוקד עם טעמים תהילים פרק ק"נ - עם טעמים, ניקוד ומפרשים

{א} הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽלְלוּ-אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ: {ב} הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ: {ג} הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר: {ד} הַֽ֭לְלוּהוּ בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב: {ה} הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה: {ו} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּיָֽהּ: (פפפ)

פוסקי התהלים עם פירוש

{א} הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽלְלוּ-אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ:

מצודת דוד הללויה. הללו את יה ואמרו הללו את האל במקום קדשו והוא עולם המלאכים : ברקיע עוזו. הוא עולם הגלגלים כי שם נראה עוז וחזקו של המקום : (מצודת דוד)

מצודת ציון עזו. ענין חוזק : (מצודת ציון)

מלבי"ם - באור הענין הללו אל בקדשו, עפ''י הדברים שהלל עד הנה, יאמר הנה יש שני מיני הלולים, הילול א. שיהללוהו בקדשו, היינו לפי ההנהגה בקדש למעלה מן הטבע, שהיא ההנהגה ע''י המלאכים ושם קדשו. ב. הללוהו ברקיע עוזו, שהיא ההנהגה הסדורה על ידי הרקיע והגלגל והמערכה עפ''י הטבע :(מלבי"ם באור הענין)

{ב} הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ:

מצודת דוד בגבורותיו. בספור גבורותיו : כרוב גודלו. ר''ל כמו שגדולתו מרובה כן הללוהו הרבה : (מצודת דוד)

מלבי"ם - באור הענין הללוהו, נגד הראשון אמר הללוהו בגבורותיו, ונגד השני אמר הללוהו כרוב גדלו, שאז לא יעשה גבורות להתגבר ולשדד את הטבע רק ינהיג כפי גדלו אשר ערך בעת הבריאה :(מלבי"ם באור הענין)

{ג} הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר:

מלבי"ם - באור הענין (ג-ד) הללוהו, עפ''ז יעמדו שני מיני הלולים, אם יהללו בקדשו ובגבורותיו, שזה יהיה לעתיד שיהיו עם קרובו, ואז יהללו בתוף ומחול לרמז שה' הוא ראש המחול, בכ''ז יהללו ג''כ תקע שופר שמורה החרדה שיפחדו מיראת ה' ורוממותו ובנבל וכנור שמורה השמחה ויהללו בתוף ובמחול, והשם יהיה ראש חולה לצדיקים, ההלול השני אם יהללו במנים ועוגב ויהללו בצלצלי שמע, והוא בעת שיתנהג עמם בדרך הטבע שאז יהללו ברקיע עוזו וכרוב גדלו, ואז לא ישמחו שמחת המחול על השראת השכינה ביניהם, בכ''ז יהללו בצלצלי תרועה, שהתרועה מורה החרדה מפני השבר, וייראו מה' פחד העונש, בענין שבשני מיני ההילולים יהיה או שופר או תרועה, שופר מורה על יראת הרוממות, ותרועה מורה על יראת העונש, ותהיה היראה בלולה עם השמחה ע''ד וגילו ברעדה :(מלבי"ם באור הענין)

{ד} הַֽ֭לְלוּהוּ בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב:

רש"י במנים ועוגב. מיני כלי שיר הם : (רש"י)

מצודת ציון במנים ועוגב. שמות כלי נגון : (מצודת ציון)

{ה} הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה:

רש"י בצלצלי שמע. מצלתים המשמיעים קול : שמע. שם דבר הוא כמו שמע בסגול ומפני האתנחתא הוא נקוד קמץ גדול ולכך טעמו למעלה תחת השי''ן : סליק ספר תהלים : (רש"י)

מצודת דוד בצלצלי שמע. בכלי נגון הנקרא מצלתים המשמיע קול למרחוק : בצלצלי תרועה. המשמיעים קול תרועה : (מצודת דוד)

מצודת ציון בצלצלי שמע. הם שני כלי נחושת ומקישים זה בזה ומשמיעי' קול בהקשתן וכמ''ש במצלתים נחושת להשמיע (דה''א כו) ובמשנה הקיש בן ארזא בצלצל (תמיד פ''ז) : בצלצלי תרועה. הם החצוצרות המשמיעים הרעשת קול תרועה כי צלצל הוא ענין הרעשת קול וכן לקול צללו שפתי (חבקוק ג') שהיא הרעשה מועטת : (מצודת ציון)

{ו} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּיָֽהּ: (פפפ)

מצודת דוד כל הנשמה. וגו' הללויה. סרס המקרא לומר הללו את יה ואמר כל מי שיש בו נשמה ונפש משכלת תהלל את יה, נשלם ספר תהלים, תהלות לאל קדש הלולים : (מצודת דוד)

מלבי"ם - באור הענין כל הנשמה, אולם בכל אופן תתפשט תהלת ה' ממרום קדשו עד כללות כל הבוראים, עד שכל הנשמה תהלל יה, וכן על כל נשימה ונשימה שישאפו רוח חיים וחסד, יהללו את ה' על חסדיו וטובותיו ומעשיו ונפלאותיו כי לא כלו רחמיו וחסדיו לא יתמו :(מלבי"ם באור הענין)

 

 

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א, J. Alan Groves Center  תחת רישיון  Creative Commons-CC-2.5

שינוי גודל גופנים
ניגודיות