תאוות העוה"ז נוצרים מ"הפסולת" של היצורים הקטנים בעולם!

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אמרי יחזקאל תאוות העוה"ז נוצרים מ"הפסולת" של היצורים הקטנים בעולם!
תוכן עניינים

--------

מובא בשם ר' סעדיה גאון (אחד מרבותינו הראשונים) שאמר, אני אגלה לכם, מה באמת התמונה 'האמיתית', של כל הנאות העוה"ז!

הנה, אם נתבונן בצורה מקיפה על הנאות עוה"ז, נגלה שיש 4 הנאות עיקריות, שכל אדם אוהב בחייו, ובעבורם הוא רץ ועובד כל ימיו. ואלו הם:

1. האדם אוהב ונהנה - ממאכל טוב.
2. האדם אוהב ונהנה - מבגד טוב.
3. האדם אוהב ונהנה - מריחות ובשמים נעימים.
4. האדם אוהב ונהנה - מאשה נאה.

וכעת, בואו ונעמיק יותר בדברים אלו, וננתח את סוגי ההנאות הנ"ל – ע"פ הבנת השכל שלנו, וננסה לגלות האם באמת אלו הנאות שיש בהם ממש, או שסתם 'עובדים' עלינו בעינים!

נתחיל מההנאה מהסוג הראשון מאכל טוב.

בואו ונחשוב, איזה מאכל מעדנים, טעים ונעים, שרוב בני אדם אוהבים אותו?

נעלה כאן הצעת ניחוש, שזה מאכל - הדבש! זה מאכל טוב, מתוק, טעים, מזין, (עם ויטמין C ובעל ערך קלוריות רב). קל לעיכול, וכו'. ממש מאיר את העינים!

ואולם, תבדקו לראות, מהיכן כל המאכל הטעים הזה יוצא? מברייה "שפלה" בעולמו של הקב"ה, שנקראת דבורה! ולא רק מבריה שפלה, אלא 'מהפסולת' של בריה שפלה! ולידיעתכם – הדבש נוצר ע"י "קיא" של הדבורה, שהיא מקיאה החוצה!

וכך מתאר לנו הרמב"ם (בהלכות מאכלות אסורות, פרק ג' הלכה ג') את תהליך יצור הדבש: הדבש הוא חומר נוזלי, הנוצר ומעובד בתוך 'פיה' של הדבורה. חומר זה שואבת הדבורה, מתוך הצוף של הפרחים, אוגרת אותו בתוך פיה (ולא בתוך גופה) ממתיקה את הצוף, בעזרת הפה, ואח"כ 'מקיאה' אותם לתוך חלות הכוורת, כדי שיהיה להם מה לאכול בימות הגשמים. ועכשיו, את כל 'הקיא' הזה, שמים בתוך הקופסאות, ומוכרים לאנשים.

שמעתם מה שווה הבן אדם? את הקיאה של השרץ הקטן ביותר, הוא מכניס לתוך פיו, בתיאבון גדול! וא"כ על מה יש לו להתגאות ?

סוג הנאה השנית: שהאדם נהנה ממנה, וגם מתגאה בה. זה - בגד טוב.

ואיזה סוג בגד, נחשב היום להכי משובח? בגד משי! היום נוסעים עד להודו, כדי להשיג בגד משי! ממש יופי של בגד! חלק ומבריק! אנשים מסתובבים עם הבגד ברחובות, ומבליטים אותו מכל צד, להתגאות ליד כולם, יש להם בגד 'יוקרתי' כזה! ואולם, היודעים אתם, מה 'מסתתר' מאחורי כל היופי של הבגד הזה?

הוא נוצר מברייה שפלה שנמצאת בעולמו של בורא עולם, והיא תולעת משי! היא מייצרת זאת, ע"י שהיא 'מקיאה' סבך של סיבים דקים מאד, ואת כל זה מחברים יחד, ובסוף נוצר אריג. ומזה נוצר כל הבגד היפה הזה! וא"כ ממה האדם מתגאה? מפרי מעשיה של תולעת קטנה?

סוג ההנאה השלישית: שבני אדם נהנים ממנה ונעשים "מכובדים" על ידה, זה בשמים וריחות נעימים!

אנשים אוהבים ריח טוב, בשמים וריחות חזקים. אשה שיותר מבושמת - נחשבת ליותר "מכובדת" בחברה!

ואולם, היודעים אתם מה 'מסתתר' מאחורי כל הריח המבושם הזה? מאיפה זה נוצר? ניחשתם נכון… שוב מהפסולת של בריותיו של הקב"ה! כלומר, מזיעה של חיות!

מריצים חיות בתוך היער, ומחמת חום הריצה יוצא מגופם 'קצף' של זיעה, מוריקים את זה לדליים, מערבבים בתוכם קצת צמחים, והנה נוצר לך בושם, שהאדם יכול למרוח אותו על גופו, ולהתרברב בריחו לפני כל הבריות!

[וכעין זה ממש, מצינו בדברי רבותינו, בגמרא מסכת ברכות (דף מ"ג.) שיש מין חיה, שנקראת בשום "מושְקְ", שמיצרים ריחות מין הרעי (הפסולת) שלה! והגמ' שם מסיקה, שברכתו "בורא מיני בשמים", עיין שם].

וא"כ, תחשבו קצת, על מה בדיוק יש לאדם להתגאות? על זה שהוא מורח על גופו פסולת של זיעה, שנדפה מתוך גופם של בעלי חיים? אחרי זה בני אדם רודפים ונמשכים? מי ישיג 'זיעה' של בע"ח יותר משובחת, ויותר עם קצף?

הרי אם האדם מסתכל במבט 'אמיתי' על כל הדברים האלו, הוא ממש מתחיל להתבייש מעצמו, על מה היתה כל "ההתלהבות"? על זה שהוא משפיל את כבודו, ונזקק לרדוף אחרי:

*פסולת של הדבורים?
* פסולת של תולעי המשי?
* פסולת של זיעת הבעלי חיים?

בושה וחרפה! שאדם שהוא בחיר הבריאה, נזקק להשתמש בפסולת של הבע"ח השפלים ביותר בבריאה, ועוד הוא 'מתגאה' אח"כ, שהוא זכה לקנות את הפסולת הכי משובחת שלהם - - -?

סוג הנאה הרביעית: תאות נשים.

וגם זה בושה וחרפה לאדם! שהרי אם האדם התבונן, מה מושך אותו לכל ההנאה הזו, הוא ממש יתבייש מעצמו! שכידוע, מקור כל התאוות הללו, זה מהמקומות השפלים ביותר, והמטונפים ביותר בגופו של האדם! ובכ"ז ישנם בנ"א שרודפים אחרי ההנאה הזו "בעינים עצומות"! נו, וכי לא 'טיפשים' בני אדם אלו? ? ?

אלו הם סיכום של כל ההנאות. גילנו בדיוק מהו הייצור ה"מקורי" של הנאות האדם בעולמו! ואחרי כל זה, בני אדם "משתגעים" כל ימיהם, ורצים ועובדים כדי להשיג אותם!

ובזה עדיין לא הסתיים השיגעון של בני אדם - - -

שהרי אפילו אם נניח ונסכים, שבאמת יש על מה לרדוף בהנאות עוה"ז, שהרי אחרי הכל האדם במציאות 'נהנה' מהדבש והחולצת משי ומהבשמים, ומה איכפת לו מהיכן זה נוצר?

ואולם גם זה אינו נכון. שהרי גם כשהאדם כבר נהנה - אין אלו אלא הנאתו זמניות וריגעיות, שנעלמות מהאדם בין רגע, והיו - כלא היו!

הנה ראו מתיקות הדבש – נגמרת מהפה, לאחר שכבר הדבש ירד לבטנו.

הבגד משי – לאחר זמן קצר – מתבלה ומתפורר.

וגם הבשמים – שלפני רגע היה להם ריח טוב – חוזרים להסריח מחמת הזיעה של האדם עצמו שהשתמש בהם!!

כן! ר' סעדיה גאון פקח לנו את העינים, וגילה לנו את האמת. זהו הסוד של כל הנאות והעונג של העוה"ז! כולם באים מדברים השפלים של הבריה!

וכעת, אם תראו אדם שמתגאה על שהשיג לאכול מאכל טוב, או בגד טוב, או ריח מבושם, או אשה נאה - תדעו בדיוק, מאיפה באמת נוצרו כל ההנאות האלו, אליהם הוא נמשך! וכמה 'טיפש' אותו אדם, שמתעדן ושמח על שהוא נהנה, מהפסולת של בעלי חיים הפחותים ממנו…

...חומר למחשבה, למי שרוצה להוריד לעצמו קצת, את התשוקות מהנאות עוה"ז!

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט''א
אמרי יחזקאל

הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן