שער ב - פרק י - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין שער ב - פרק י - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

ולא זו בלבד שבתיבת ברוך אתה שפירושו הוא תוספת רבוי ברכה ושפע שייך זאת הכוונה אלא שגם בכל תיבה ותיבה מכל נוסח התפלה. שייך ג''כ זאת הכוונה הק'. כי כל תיבה מהתפלה או של איזה ברכה. היא העולה למעלה מעלה ע''י מארי קלין וגדפין דנטלין לה. לפעול פעולתה בשרשה העליון המיוחד לה. והוא נעשה בזה כביכול שותפו של יוצר בראשית. לבנות ולנטוע כמה וכמה עולמות. כמ''ש בתקונים תקון י''ח ל''ה ב' וכד ב''נ אפיק הבלים ודבורים בצלותיה כמה עופין פתחין גדפייהו ופומייהו לקבלא לון. הה''ד כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים גו'. ונטיל קב''ה אינון מלין ובני בהון עלמין דאתמר בהון כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה גו'. ורזא דמלה ואשים דברי בפיך וגו' לנטוע שמים וגו' ולאמר לציון עמי אתה א''ת עמי אלא עמי בשותפי. וכ''ה שם בתס''ט ק''ו ב'. והמשכיל יבין מדעתו שלא לחנם הוצרכו לתיקון תחנה קטנה ותפלה קצרה כזו ק''כ זקנים ומהם כמה נביאים. אלא שהמה השיגו ברוח קדשם והשגת נבואתם העליונה ונהירא להו שבילין דכל סדרי בראשית ופרקי המרכבה. לזאת יסדו ותקנו מטבע ברכות והתפלות באלו התיבות דוקא. מאשר ראו והשיגו איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם אשר היא נצרכת מאד לתיקון רבוי עולמות וכחות עליונים וסדור המרכבה. וכמאמרם ז''ל העבודה צורך גבוה. וזהו ענין מאמרם ז''ל שהקב''ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. ובתנחומא פ' תולדות אמרו ולמה נתעקרו האמהות אר''ל היה הקב''ה מתאוה לתפלתם. ובזוהר תולדות קל''ז א' ת''ח עשרין שנין אשתהי יצחק עם אתתיה ולא אולידת עד דצלי צלותיה בגין דקב''ה אתרעי בצלותהון דצדיקייא כו'. מ''ט בגין דיתרבי ויתוסף רבות קודשא לכל מאן דאצטריך בצלותהון דצדיקייא וכתוב מפורש (משלי ט''ו) ותפלת ישרים רצונו:

ולכן קראו רז''ל את ענין התפלה דברים העומדים ברומו של עולם. (ברכו' ו' ע''ב) היינו שהדברים עצמם הם תיבות התפלה עומדים ברום העולמות. ובזוהר ויקהל ר''א א' צלותא דב''נ איהו פולחנא דרוחא. איהי קיימא ברזין עלאין ובני נשא לא ידעין. דהא צלותא דב''נ בקעת אוירין בקעת רקיעין פתחת פתחין וסלקא לעילא. וע' בע''ב שם ובדף ר''ב ע''א וריש ע''ב נוראות נפלאות ענין עליית כל מלה ומלה דצלותא. ובריש פ' ואתחנן ר''ס ריש ע''ב ובשעתא דצלותא קיימא כל אינון מלין דאפיק ב''נ מפומיה בההיא צלותא כלהו סלקן לעילא ובקעין רקיעין עד דמטו כו' ומתעטרי כו':

והוא מעורר בקולו דלתתא את הקול העליון קול גדול הידוע בזוהר. (וכמ''ש בכ''מ בזוהר דצלותא סלקא לאמשכא ברכאן מעומקא דכלא. והוא הקול גדול): וז''ש הקול קול יעקב. שלקול תפלת האדם מתעורר לעומתו הקול העליון. ולכן דרז''ל (תענית י''ו ב') ע''פ נתנה עלי בקולה ע''כ שנאתיה ואמרו זה ש''צ שאינו הגון. ר''ל שאין נמצא רק קולו לבד ולא גרם קולו לעורר גם הקול העליון עמו. ז''ש נתנה עלי בקולה לבד ע''כ כו': וזש''ה (יואל ב') וה' נתן קולו לפני חילו. ולזאת אף שקראו רז''ל את ענין התפלה עבודה שבלב. עכ''ז אגמרו מקראי דחנה שצריך שיחתוך בשפתיו:

--

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

--

לעילוי נשמת רבי חיים מוולוז'ין - רבי חיים בן הרבנית רבקה ורבי יצחק - ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לתיקון הברית של כל עם ישראל לעילוי נשמת אברהם, יצחק ויעקב אבותינו, שרה רבקה רחל ולאה האימהות, רבי שמעון בר יוחאי , רבי אלעזר, רבי שמעון בן מנסיה, הלל הזקן רבי חיים ויטאל, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה, רבי שמשון בן נחמן מיכאל נחמני, רבי נחמן בן פייגא ושמחה, רבי משה בן מימון, רבי משה בן נחמן, רבי יצחק נפחא, רבי אבא, רב המנונא סבא, רבי ייבא סבא, רבי ייסא, רבי עקיבא בן יוסף, יהוידע הכהן, משה רבינו, יהושע בן נון, רב אשי, רבינא, הרב יצחק כדורי, רבי מרדכי אליהו בן מזל, רבי נתן תלמיד רבי נחמן מברסלב, רבי ישראל בעל שם טוב בן שרה, דוד המלך, שלמה המלך, חזקיה המלך, רחבעם המלך, שאול המלך, ,יחזקאל הנביא, ישעיה הנביא, שמואל הנביא, רבי אברהם גורג'י, רב דימי וכל חכמי ישראל לעילוי נשמת כל נשמות ישראל החיים והמתים לפדיון כל הנידונים בכל מיני דיני בעולם הזה ובעולם הבא לרפואת כל חולי עם ישראל ולייחדא קודשא בריך הוא ושכינתה והקימה שכינתא מעפרא וקרב את ביאת המשיח ולקיים מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך.

 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות