שער ב - פרק ו - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין שער ב - פרק ו - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

וכמו שענין חבור וקיום נשמת האדם בגופו. הוא ע''י אכילה ושתיה. ובלתם תפרד ותסתלק מהגוף. כן חיבור עצמותו ית' אל העולמות שהן סוד האדם הגדול. כדי להעמידם ולקיימם ולא תגעל נפשו אותם. גזרה רצונו ית' שיהא תלוי בעסק התורה ומעשי המצות ועבודת התפלה של עם סגולה. ובלתם היה הוא יתברך מסלק עצמותו ית' מהם. וכרגע היו חוזרים כלם לאפס ואין. ולכן ארז''ל (תענית ג' ע''ב) מ''ד כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם כו' כשם שא''א לעולם בלא רוחות כך א''א לעולם בלא ישראל.

הגהה: עיין זוהר וארא ע''ג ב'. דארבע יסודין ארמ''ע אינון קדמאי ושרשין דלעילא. ותתאין ועלאין עלייהו קיימין. ואינון לארבע סטרי עלמא. ועיין רע''מ פנחס רכ''ז ב' דעל ד' יסודין טבין דבר נש שלטין ד' מלאכי המרכבה הידועים בד' רוחות העולם. ט''י שרש שרשן שמן ד' אותיות הוי''ה ב''ה. ושע''ז נאמר הכתוב מארבע רוחות באי הרוח וגו':

והוא שאמרו בויקרא רבה סוף פ''ד ברכי נפשי את ה' גו' וכי מה ראה דוד להיות מקלס בנפשו להקב''ה. אלא אמר הנפש הזו כו' הנפש הזאת אינה אוכלת בגוף והקב''ה אין לפניו אכילה כו'. וכן אמרו בסגנון זה במדרש תהלי' מזמור ק''ג ומה הנפש אינה אוכלת ואינה שותה כך הקדוש ברוך הוא אינו אוכל ואינו שותה. בהזכירם אכילה ושתיה יותר משאר ההנאות. השמיעונו זה הענין הנ''ל. והוא שהגם שהנפש עצמה לא אוכלת ולא שותה. עכ''ז הרי כל עיקר חיבור הנפש עם הגוף כאחד וקיומו מספר ימיו הקצובים. הוא תלוי ע''י המאכל ושתיית הגוף. כן הענין. עם כי ודאי שלעצמות אדון יחיד א''ס ב''ה איננו נוגע ח''ו שום מעשה המצות ותורה ועבודה כלל ולא אכפת ליה כלל כמ''ש כך הקב''ה אינו אוכל ואינו שותה. וכמש''ל בהמאמרים הנז' בפ''ד. אמנם כל עיקר ענין התחברותו ית' אל העולמות שמסודרים כאחד כתבנית אדם בכל הפרטים ואברי האכילה כולם. גזרה רצונו יתברך שיהא תלוי במעשיהם הטובים של עם קדושו. שהן המה ענין אכילה ושתיה אל העולמו' להעמיד' ולקיימ' ולהוסיף כח קדושתם ואורם ע''י התחברותו ית' אליה' כראוי כפי הרצון העליון ית''ש. הכל לפי רוב המעשה של עם סגול' שהמה המתקני' ומאחדי' העולמות שיהו ראוים לקבל שפעת האור ותוספת קדושתו ית' כענין המזון שהוא מוסיף כח בגוף ומעדן אותו.

הגהה: וגם אל נשמת האדם עצמו. כמ''ש ז''ל בקהלת רבה סימן ב' פסוק י''ט אין טוב באדם שיאכל ושתה גו'. כל אכילה ושתיה שנא' במגילה הזאת בתורה ובמע''ט הכתו' מדבר. וכ''ה שם בסימן ה' פסוק י''ד ובסימן ח' פסוק י''ב. וכתיב (ישעיה ג) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליה' יאכלו. וכן בהיפך ח''ו כתיב ויאכלו מפרי דרכ' וברע''מ צו כ''ט ב' דמזונא דאו' איהי מזונא דנר''ן כו' ע''ש. ושם בפ' פנחס רכ''ז סוף ע''א דנשמת' אתפרנס' במילין דאורייתא דאינון נהמא לה כענין נהמא דגופא ממלין דעלמא. ושם רמ''ד סוף ע''ב דנפשא דאתעסקת באורייתא מלחם אביה תאכל כו'. ועיין עוד שם רנ''ב ב' בזה. וזהו ענין שלחנם של צדיקים לע''ל. וכמ''ש דהע''ה תערוך לפני שלחן גו'. וזהו לכו לחמו בלחמי:

הגהה: וכסו שבמיני מאכל יש מאכלים שכחם רק לחזק ד' יסודות הגוף שיהיו בכח הראשון ויש מאכלים שבכחם להוסיף כח הד' יסודו' ברבוי איכות. וכל עמל האדם להוסיף לו כח גופו יתר על כדי קו בריאותו. ואינו מסתפק באכילה מועטת בצמצום כדי קו חיותו. כן גם הנפש לא תמלא באכילה מועטת של תורה ומעשי' טובים וזה כל האדם לרבות תורה ולהוסיף מצות עד שיומשך תוספת רבוי קדושה וברכה בעליונים ותחתונים. יתר על כדי מדת הקו שנטה הבורא ית''ש בעת הבריאה. (כמבואר בע''ח שכל עבודתינו הוא להמשיך מקיפים בהתרחבות אור גדול. יתר על כדי מדת קו אור היושר שהמשיך הוא ית' בעת הבריאה לצורך הכרת חיות וקיום העולמות):

הגהה: וכ''ה לפי זה הערך ממש. ענין אכילת האדם למטה נקי וזך מסיג פסולת כפי ערך מזון העולמות ממעשיו הזכים. אם מעט ואם הרבם. ולכן קודם חטא אד''הר היו מאכליו מבוררים ונקיי' מכל סיג ופסולת ואמרו (סנהדרין נ''ט ב') שהמלאכים היו צולין לו בשר ומסננין לו יין. (וענין זה הצליה והסינון שכ''כ גדלה כח נפשו של אדה''ר סוד אדם קדמאה. יותר מערך כל כחות עליוני העליונים. עד שגם המלאכים צלו לו המאכל שיהא נורא עלאה אש אוכלה אש משאיב שאיב כל שום עביות המאכל שלפי ערכו הגבוה מאוד. וגם שמחת היין העליון היה מסונן מכל שמרים שלפי גובה ערכו. וכענין יין המשומר בענביו). ואתר החטא שעירב רע בטוב במזון העולמות כתי' קוץ ודרדר גו' ומעין זה זכו ג''כ דור המדבר קודם חטא העגל בענין המן שהפיג גם שאר המאכלים ונבלע באבריהם. כמ''ש רז''ל בפ' יוה''כ (ע''ה ב') אלא מה אני מקיים ויחד תהיה לך גו' לאחר שסרחו. וכן ארז''ל (שבת ל ע''ב) שלע''ל עתידה ארץ ישראל שתוציא כו':

וזהו ענין הכתוב לכו לחמו בלחמי. שפירשוהו רז''ל וברע''מ צו ל''ג ב' ובפ' עקב רע''א ב' על התור' ע''ש. היינו בלחמי ממש. כביכול לחמו ית'. וכמ''ש בפ' עקב שם תקין פתורא למארך כו' ע''ש. ובפ' בלק ר''ב סוף ע''א כי ממנו תאכל ההוא טנרא תקיפא כו'. דהוא זכאה כביכול איהו מפרנס לה ויהיב לה מזונא כו'. בג''כ כי ממנו תאכל ולית מזונא בהאי עלמא אלא ממנו ע''ש. ועיין עוד ברע''מ בהר ק''י ע''א ובפ' פנחס שם רכ''ד ריש ע ב ובזוהר שם רכ''ה ריש ע''ב בזה. וכן אמר המגיד להב''י (בפ' בשלח) בענין המן דכל הנבראים צריכים מזון כו'. ואפי' ספירות דאינון נאצלים צריכי כביכול מזונא כו' והא מזונא דספירן איהו תורה ומע''ט דעבדין לתתא. ע''ש באורך. וברע''מ משפטים קכ''א א' קדש ישראל לה' ראשי' תבואתו כו' וישראל אתקריאו אלנא רבא ותקיף. ומזון לכלא בי'. בי' אורייתא דאיהו מזונא לעילא. בי' צלותא דאיהו מזונא כו'. ואפי' מלאכים לית לון מזונא אלא בישראל דאי לאו דישראל יתעסקון באורייתא. לא הוה נחית לון מזונא מסטרא דאורייתא דאמתילא לעץ. הה''ד עץ חיים היא וגו' ולאיבא דאיהי מצוה. והרמ''ק ז''ל רמז הענין בס' אלימה הובאו דבריו בזה בס' שומר אמונים ע''ש. ובתולעת יעקב ובריש ס' דרך אמונה שלו. וזהו ענין מאמרם ז''ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים:

--

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

--

לעילוי נשמת רבי חיים מוולוז'ין - רבי חיים בן הרבנית רבקה ורבי יצחק - ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לתיקון הברית של כל עם ישראל לעילוי נשמת אברהם, יצחק ויעקב אבותינו, שרה רבקה רחל ולאה האימהות, רבי שמעון בר יוחאי , רבי אלעזר, רבי שמעון בן מנסיה, הלל הזקן רבי חיים ויטאל, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה, רבי שמשון בן נחמן מיכאל נחמני, רבי נחמן בן פייגא ושמחה, רבי משה בן מימון, רבי משה בן נחמן, רבי יצחק נפחא, רבי אבא, רב המנונא סבא, רבי ייבא סבא, רבי ייסא, רבי עקיבא בן יוסף, יהוידע הכהן, משה רבינו, יהושע בן נון, רב אשי, רבינא, הרב יצחק כדורי, רבי מרדכי אליהו בן מזל, רבי נתן תלמיד רבי נחמן מברסלב, רבי ישראל בעל שם טוב בן שרה, דוד המלך, שלמה המלך, חזקיה המלך, רחבעם המלך, שאול המלך, ,יחזקאל הנביא, ישעיה הנביא, שמואל הנביא, רבי אברהם גורג'י, רב דימי וכל חכמי ישראל לעילוי נשמת כל נשמות ישראל החיים והמתים לפדיון כל הנידונים בכל מיני דיני בעולם הזה ובעולם הבא לרפואת כל חולי עם ישראל ולייחדא קודשא בריך הוא ושכינתה והקימה שכינתא מעפרא וקרב את ביאת המשיח ולקיים מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך.

 

דילוג לתוכן