שכר מצוה - ספר פלא יועץ

תמן תנינן (אבות ב א) הוי מחשב שכר מצוה. זה כלל גדול לכל היהידות, שהרי אדם טורח יום אחד כדי להרויח עשרה אריות או אפלו פחות, ובשביל רוח של מאה אריות יתרצה לטרח שבוע אחד, ואם יהיה רוח אלף אריות יתרצה לטרח חדש ימים, ואם יהיה רוח אלף זהובים יתרצה לטרח שנה אחת או כמה שנים בכל טרחות שבעולם, יעלו הרים ירדו בקעות ויהיו יורדי הים באניות, לחרב ביום ולקרח בלילה וכהנה רעות רבות העוברות על נפשות הסוחרים אוכלי לחם העצבים, והכל כאין נגדו, נגד תועלת הרוח שחושב להרויח, אולי ירויח. ולפעמים אחר כל העמל והטרח יפסיד ולא ירויח וחוזר וטורח לראות אולי ירויח. ואף אם ירויח שלל רב, הכל הוא הבל ורעות רוח, ומה יתרון לאדם בכל עמלו אף אם כביר מצאה ידו, לא במותו יקח הכל, כי אם את אשר ישלח לפניו מצות ומעשים טובים. ואם תשאל לכל אשר בשם ישראל יכנה, כמה שוה תורה ומעשים טובים, הוא עונה, לא יערכנה כל כסף וזהב שבעולם, וכל חפצים לא ישוו בה. וזה אמת ויציב שכל העושה מצוה כל דהוא, בין במחשבה בין בדבור בין במעשה, בודאי הגמור בלי שום ספק שמרויח רוח רב יותר ממוצא שלל רב. והעובר עברה אחת, בין שעיבר על מצות עשה בין שעובר על מצות לא תעשה, הפסדו גדול מאד יותר ממפסיד הון עתק ויותר ממי שמפסיד חייו, זה אמת ברור כשמש, כל ישראל מאמינים בזה. נמצא שמי שעובר על שום מצוה, או עושה כל דהוא עברה בשאט נפש, הרי זה דומה לנוטל כיס של זהובים ומשליכו לים, או דומה למי שמאבד עצמו לדעת. ויפה אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה ג, א) אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. שאין לך שוטה גדול מזה. כזאת החי יתן אל לבו וירוץ כצבי ויתגבר כארי לקים כל דהוא דבר טוב, ולברח מכל נדנוד אסור, ועל זה נאמר (משלי ב ד, ה) אם תבקשנה ככסף וכמטמנים תחפשנה, אז תבין יראת ה':

והנה זה סלם מצב ארצה לעלות בהר ה' ולקום במקום קדשו, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה, כי בלבבו יבין שראוי לעבד את השם שלא על מנת לקבל פרס, אלא לעשות נחת רוח לפניו דוקא, כי אין שכר גדול בעולם מזה שיתרצה מלך גדול רם ונשא אים ונורא באדם להבל דמה שישרת לפניו ושיהיו מעשיו לרצון ולנחת רוח לפני כסא כבודו, ומה יקר וגדלה משיג האיש אשר מלך בשר ודם חפץ בו והקימו מעפר לעמד לשרת לפניו ומוצא קרת רוח משרותו ומשתעשע בו, על אחת כמה וכמה טובה גדולה היא לנו עד אין חקר ואין תכלית, מה שהמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא חפץ בנו ומקבל נחת רוח ממעשינו ובונה עולמות על ידי מעשינו הטובים, אלו לא היה אלא שכר זה די לנו והותר. ומי יתן והיה שאם אנו ראויים לאיזה מתן שכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא, בזה ישלם לנו שנעשה עוד נחת רוח ליוצרנו, שזהו שכר טוב. תדע, שהרי אמרו (אבות ד יז) יפה שעה אחת של קרת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. ואף על פי כן אמרו (שם) יפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. אשרי אדם מצא חכמה והגיע לידי מדה זו, זה כל האדם:

לזכות נשמת הרה''ג חסידא קדישא פרישא - רבי אליעזר פאפו זצ''וקל ב"ר יצחק פאפו זיע"א לזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקונם

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

 

דילוג לתוכן