תפריט
דף הבית ספרי קודש אונליין הלכות שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן רנא

שאלה. בענין שמירת הבריאות מביא מע"כ מתשובת אגר"מ חו"מ ח"ב סי' ע"ו שההימנעות ממאכלים בלתי בריאים רק ראוי להמנע מהם אבל אין בהם גדר איסור, ולכאורה לא משמע כן בריטב"א שבועות ל"ו ע"א ד"ה א"ר ינאי שכתב דהלאו של ונשמרתם כולל גם שלא יאכל ולא ישתה דברים רעים ומשמע דהעובר ע"ז עובר באיסור דאורייתא, ולפ"ז אם יש חיוב דאורייתא לשמוע בקול הרופאים ביחס לדרכי הנהגה בריאותית המאכלים ומשקים וכיו"ב.

תשובה. לפי דעתי נדון האגר"מ שזכר כב' אינו מעין נדון דברי הריטב"א שהריטב"א איירי מדברים הרעים לאכילה ושתי' ומוחזקים ומועדים לכך להזיק לכולם או לרובם עכ"פ, ואג"מ איירי באוכלים שלרובא דאינשי הם הנאה ממש אלא דאיכא מיעוט שניזק מזה אעפ"י שנהנה.
[הנה כבוד השואל השיב על דברינו דאם מזיק אפילו מיעוט היזק של פקו"נ א"כ איך אפשר לקבוע דאזלינן בזה בתר רובא, אבל כוונתי פשוטה דאנו מדברים מאוכלים ומשקים דלרובא דאינשי דרכם בכך ויש מיעוט הניזק נזק חמור מהם דודאי לאותו מיעוט אסור לאכול ולהינות מדין ושמרתם מאד לנפשותיכם, אבל לסתם אנשים אין ביכלתינו לאסור בשביל זה דהא יש הרבה מאכלים רגילים מעולם דלרובא דרובא דאינשי הם בריאים אבל מ"מ יש מיעוט הניזק מהם אפי' גדר ספק סכנה מכ"מ אין משפיע כלום על היתר הרוב, לאפוקי ממש"כ הריטב"א דהוא מיירי דאוכל בודאי מאכלים רעים המזיקים, - מיהו מה שפקפק כבוד השואל על בעל אגר"מ שמקיל בזה גם לענין עישון סיגריות עדין צ"ע].

שינוי גודל גופנים
ניגודיות