שאלה קצח: שתה משקה שהוא ספק יין האם יכול לאכול עוגה ובברכת על המחיה להוסיף על הגפן ועל פרי הגפן מספק.

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו"ת שאול שאל - חלק ב שאלה קצח: שתה משקה שהוא ספק יין האם יכול לאכול עוגה ובברכת על המחיה להוסיף על הגפן ועל פרי הגפן מספק.
תוכן עניינים

--------

תשובה: דבר שיש עליו ספק אם צריך ברכת מעין שלוש בין אם הספק מצד הדין ובין מצד המציאות לכתחילה לא יאכלנו או ישתהו כדי לכלול אותו בברכה אחרונה לאחר שיאכל דבר שודאי טעון ברכת מעין שלוש. וגם בדיעבד כשאכל דבר שיש עליו ספק אם הוא משבעת המינים או שתה משקה ספק יין לא יאכל משבעת המינים ויכלול את הספק. אלא אם כן הוא ספק הנתון למחלוקת הפוסקים כגון אם אכל מעל שמונה עשרה גרם שנחלקו הפוסקים אם הוא שיעור כזית, שבאופן זה יכול לאכול דבר אחר שטעון ברכה בודאי ולכלול גם את הספק. וכן בדיעבד שאכל גם את הדבר המסופק וגם את הדבר הודאי יכלול את הספק בברכת הודאי ואפילו אם הספק הוא במציאות.

כתב מרן (סימן רח סעי' יח) לא יכלול על הספק שום תוספת בברכה מעין ג', אע"פ שאינו מוסיף שם ומלכות. (פי' כגון ששתה משקה שספק אם ברכתו על הגפן וכו', או בורא נפשות רבות וכו', לא יאכל דבר שברכתו בורא נפשות רבות ודבר שברכתו על העץ ויכלול עמו ג"כ על הגפן ועל פרי הגפן כו' מספק) (ת"ה וכ"מ במרדכי פ' כ"מ) (וע' לעיל סעיף ט"ז). ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק פב) ודעת הט"ז והסכימו אתו כמה אחרונים לדינא דלא אמרינן סברא זו רק לענין לכתחלה דהיינו שישתה משקה זה ויסמוך לענין ברכה אחרונה על סמך שיכלול אח"כ בתוכה שום תוספת אבל לענין דיעבד דהיינו שכבר שתה משקה שיש לו ספק מוטב שיכלול בתוכה ממה שישאר בלי ברכה אחרונה כלל. ע"כ. אולם בחזון עובדיה ברכות (עמוד קצט) כתב שאם אכל משבעת המינים שמונה עשרה גרם או מעט יותר, וכן אם שתה יין יותר מכזית כיון דהוי פלוגתא דרבוותא שיש אומרים שבשיעור זה חייב בברכה אחרונה יכול לכלול זה בתוך מעין שלוש. ע"כ. ומשמע מדבריו שבספק במציאות לא יכלול על הספק. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות ל) מי שאכל עוגה שיעור כזית, ואכל פרי משבעת המינים יותר מ-18 גרם, רשאי להוסיף בברכת על המחיה ''ועל פרי העץ'' ובחתימה יאמר: ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל פירותיה. אבל בפחות מ-18 גרם, אין לו לכלול על העץ ועל פרי העץ בברכת על המחיה. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תקג]. עוד כתב (אות לא) והוא הדין אם מלבד העוגה שתה יין יותר משיעור כזית ופחות משיעור רביעית, יכול לכלול ''על הגפן ועל פרי הגפן'' בברכת על המחיה. ויחתום: ''ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל פרי גפנה''. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תקד]. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות מט) וכתב שלכתחילה לא יעשה כן לאכול ספק שיעור על דעת לכלול אותם בברכת מעין שלוש. עוד כתב (אות סו) אבל בדיעבד ששתה משקה ספק יין וגם אכל כזית שהוא משבעת המינים רשאי להוסיף בברכת על העץ גם על הגפן ועל פרי הגפן. ע"כ. [סיכום הענין לדידן יש בזה ג' חלוקות א. לא יאכל או ישתה דבר שלאחר אכילתו או שתייתו יכנס לספק לגבי ברכתו האחרונה, בין אם הספק מצד המציאות כגון שאינו יודע אם הוא יין מענבים או יין רימונים וספק איזה ברכה אחרונה יברך עליו בורא נפשות או על הגפן. ובין אם הספק מצד הדין כגון שאכל שיעור שנחלקו בו הפוסקים אם הוא שיעור כזית שצריך לברך עליו ברכה אחרונה. ואפילו שיש בידו לאכול דבר אחר שודאי מברכים עליו מעין שלוש ולכלול את הספק בתוך הברכה כגון שרוצה לשתות ספק יין ויש בידו לאכול ענבים ולברך על העץ ועל פרי העץ ולכלול על הגפן ועל פרי הגפן, או שרוצה לאכול עוגה ספק אם יש בה שיעור כזית ויש בידו לאכול גם ענבים ולכלול על המחיה בתוך ברכת מעין שלוש שמברך על הענבים, לא יאכל או ישתה את הדבר שיש בו ספק על דעת לכלול אותו בברכת הודאי. ב. בדיעבד שאכל או שתה דבר זה, אם הוא דבר שיש בו ספק במציאות אם הוא מין שמברכים עליו מעין שלוש או לא, לא יאכל עוד דבר שמברכים עליו בודאי מעין שלוש כדי לכלול בתוך הברכה את הספק, אבל אם הוא ספק הנתון במחלוקת הפוסקים יכול לאכול עוד דבר כדי לכלול בברכה את הספק. ג. אם בדיעבד אכל את הדבר המסופק וגם אכל את הדבר הודאי, יכלול את הספק בברכת הודאי ואפילו אם הספק הוא במציאות].

שו"ע סימן רט

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב''גבעת עזר'' שליט''א
שו"ת שאול שאל - חלק א

על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א - סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו - שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן