שאלה מג - הניח תפילה של יד למטה ממקום הקיבורת האם יצא.

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו"ת שאול שאל - חלק א שאלה מג - הניח תפילה של יד למטה ממקום הקיבורת האם יצא.
תוכן עניינים

--------

תשובה: בשעת הדחק יצא ידי חובה.

כתב מרן (בסעי' א') מקום הנחתן של יד בזרוע שמאל בבשר התפוח שבעצם שבין הקובדו ובית השחי וכו'. וכתב הרמ"א וצריך להניח בראש העצם הסמוך לקובדו, אבל לא בחצי העצם שסמוך לשחי. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ד') שעכ"פ למטה ממקום הקיבורת פסול לכ"ע. (עיין בב"י שהביא דעת הגהות הסמ"ק להכשיר בכל חצי זרוע התחתון, ובבדק הבית כתב שאין לסמוך עליו להכשיר גם במקום הנמוך מהקיבורת אלא יניח דוקא במקום התפוח. ובשו"ע כאן בסעי' ז' כתב אף על פי שיש לאדם מכה במקום הנחת התפילין יניח תפילין כי מקום יש בזרוע להניח שתי תפילין כי העצם הסמוך לבית השחי מחציו עד הקובדו הוא מקום הנחת תפילין. ע"כ. ומשמע שמכשיר אף במקום הנמוך שאין הבשר תפוח בו, וזה כסותר למ"ש בבדק הבית. וכתב בהגהות איש מצליח שהמאמר מרדכי (אות א') כתב שמרן הדר ביה ממה שכתב בבדק הבית ודעתו להכשיר בכל חצי הזרוע התחתון הסמוך לקובדו ע"ש והובא בכה"ח (אות ג') אולם נראה שהעיקר כדברי המשנ"ב, וכ"נ מדברי היבי"א (ח"א א"ח סי' ג' אות כ') ע"ש. ע"כ. ולענ"ד היה נראה לחלק בזה דדעת מרן כמ"ש בבדק הבית שצריך להניח במקום התפוח דוקא בחצי התחתון של העצם וכמו שכתב בשו"ע סעי' א', ומה שכתב בסעי' ז' מיירי בשעת הדחק שאין לו מקום להניח אלא למטה ממקום הבשר התפוח יניחם שם. וכהבנת הב"י דברי הגהות סמ"ק. אולם ראיתי בשו"ת אוצרות יוסף סימן ז' שהביא סברא זו ודחאה מהלכה וכתב שהנכון יותר לפרש דברי מרן שמצריך תרתי לעיכובא גם במקום התחתון וגם במקום התפוח וילמד סתום מן המפורש שבסעי' א' ביאר לנו מרן דבעינן מקום קיבורת דוקא, ובסעי' ז' ביאר לנו דבעינן שיהיה בחצי התחתון דוקא וכו'. עי"ש. אולם בהליכות עולם ח"א (עמוד כז בהערה) כתב שאין להניח שיטת הראשונים ומרן והרמ"א דס"ל שאין ראוי להנחת תפילין אלא החצי התחתון של הזרוע הנוטה לצד כף היד, וכו'. משמע מלשונו דלא בעינן תרתי לעיכובא, גם בחצי התחתון וגם בבשר התפוח. ולפי מה שאמרנו שבמקום שאי אפשר מסכים מרן להתיר להניח בכל החצי התחתון של הזרוע אתי שפיר).

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב''גבעת עזר'' שליט''א
שו"ת שאול שאל - חלק א

על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א - סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו - שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן