שאלה ח: כשהכהן הוא שליח ציבור ואין כהנים אחרים בבית הכנסת כיצד ינהג.

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו"ת שאול שאל - חלק ב שאלה ח: כשהכהן הוא שליח ציבור ואין כהנים אחרים בבית הכנסת כיצד ינהג.
תוכן עניינים

--------

תשובה: לא ישא כפיו אם חושש שיתבלבל. ואם מתפלל מתוך סידור ומובטח לו שלא יתבלבל, אם מתאפשר לו נכון שיטול ידיו בין לחש לחזרה, ויעקור רגליו מעט בברכת רצה, ואחרי ברכת ולך נאה להודות אם יש מעט קהל שיכולים לבא לפניו יברך במקומו, אך אם הקהל רב ולא יכולים לבא כולם לפניו, יעלה לדוכן וישא כפיו, ויברך , ויקריא לו אחד מהקהל. ויחזור למקומו ויסיים התפילה.

כתב מרן (סימן קכח סעי' כ) ואפי' אין שם כהן אלא הוא, לא ישא את כפיו אא"כ מובטח לו שיחזור לתפלתו בלא טירוף דעת, שאם הוא מובטח בכך כיון שאין שם כהן אלא הוא ישא את כפיו כדי שלא תתבטל נשיאות כפים. וכיצד יעשה, יעקור רגליו מעט בעבודה; ויאמר עד ולך נאה להודות; ויעלה לדוכן ויברך ברכת כהנים; ויקרא לו אחר; ומסיים החזן: שים שלום. ואם המקרא כוון לתפלת ש"צ מתחלה ועד סוף, עדיף טפי שיסיים המקרא שים שלום. וכתב במ"ב (ס"ק פ פא) אם כיון המקרא מתחילת התפילה ועד סוף עדיף שיסיים המקרא שים שלום לדעת מרן, כדי שלא תהיה התפילה מופסקת בהליכת הש"ץ מהדוכן למקומו. והגר"א ועוד אחרונים כתבו דבכל גווני יסיים הש"צ בעצמו שים שלום. ע"כ. ובקיצוש"ע ילקו"י (אות נו) כתב אם השליח צבור כהן, ואין שם כהן אלא הוא, אם הוא מתפלל מתוך הסידור הרי מובטח לו שלאחר שישא כפיו יוכל לחזור לתפלתו ללא בלבול וטירוף דעת מאימת הצבור, לכן יעקור רגליו מעט בברכת רצה, וישא כפיו, ויברך ברכת כהנים, כדי שלא תתבטל ברכת כהנים מהצבור. ויקריא לו אחד מהקהל. ואין השליח צבור צריך ליטול ידיו סמוך לנשיאת כפים, וגם לא קודם החזרה. אך היכא דאפשר נכון לחוש לדברי הזוהר ומרן השלחן ערוך, וליטול ידיו בין לחש לחזרה. עוד כתב (אות יא יב) אין העליה לדוכן מעכבת, ולכן גם במקום שאין דוכן, מצוה על הכהנים לברך את ישראל בנשיאת כפים גם אם עומדים על הקרקע. ורק כשאפשר הדבר בנקל שהכהנים ישאו כפיהם באופן שיעלו על דוכן, מצוה מן המובחר לעשות כן. [שארית יוסף חלק ג עמוד קמז. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קכח הערה יא עמוד רכט]. לפיכך אם השליח צבור כהן, ואין שם כהן אחר, אם התיבה שעומד עליה השליח צבור סמוכה להיכל, באופן שאם ישא כפיו השליח צבור הכהן במקומו, כל העם יהיו לפניו, ויהיו בכלל הברכה, אין צריך שיעלה לדוכן דוקא, שאין הדוכן מעכב. אבל אם התיבה רחוקה מן ההיכל, באופן שחלק ניכר מן הצבור לא יהיו לפניו, ולא יהיו בכלל הברכה, יעלה לדוכן וישא כפיו. וגם זה הוא דוקא באופן שמתפלל מתוך הסידור, ומובטח לו שלאחר שישא כפיו יוכל לחזור לתפלתו ללא בלבול וטירוף דעת מאימת הציבור, אבל אם חושש שמא יבוא להטרד ולהתבלבל אם ילך לדוכן לישא את כפיו, ישא כפיו במקומו בתיבה, ואינו צריך לעלות לדוכן. [וטוב להחמיר שיטול ידיו בין לחש לחזרה. ומכל מקום מן הדין אין צריך ליטול ידיו קודם לכן, שיש לסמוך על נטילת ידים שחרית]. [שארית יוסף חלק ג עמוד קמח. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קכח הערה יב עמוד רלא]. ע"כ. וכך פסק בהלכה ברורה (אות עד) וכתב שיחלוץ נעליו קודם תפילת החזרה ואם לא חלץ ולא יכול לחלוץ קודם ברכת כהנים ישא כפיו עם נעליו כשעומד על התיבה ולא יעלה לדוכן. עוד כתב (אות עה) נוהגים שהשליח ציבור ממשיך שים שלום ולא המקריא פסוקי ברכת כהנים ואפילו כשהמקריא כיון ליבו לתפלת הש"צ מתחילה ועד סוף.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב''גבעת עזר'' שליט''א
שו"ת שאול שאל - חלק א

על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א - סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו - שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן