רק ע"י עמל בעבודת ה' זוכים לאוצרות השפע - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה רק ע"י עמל בעבודת ה' זוכים לאוצרות השפע - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה (ה.י)

יש לדקדק, דתיבות "לו יהיה" מיותרות הן, שהרי כבר אמר בתחילה "לו יהיו"?

ב. ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע (ה.כח)

איתא בברכות (לא:) - אם היתה יולדת בצער יולדת בריווח, אחד - יולדת שנים.

ויל"ע, הרי אם לאישה זו מגיע לילד בריווח וכו', מדוע הדבר צריך לבא דווקא בדרך זו של הליכתה אל הכהן וכו'?

ג. כי נזר אלקיו על ראשו (ו.ז)

יש להבין, במה נתעלה נזיר זה שזכה לכתר ה' "נזר אלקיו על ראשו"?

ד. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם (ו.כז)

מבואר, כי זוכים הכהנים להתברך מאת ה' בזכות מה שמברכים את עם ישראל.

ויש להבין, מדוע אין הכוהנים יכולים לזכות לברכת ה' גם אם לא ישימו את שמי על בני ישראל?

ה. עוד יל"ע, מה העניין בסמיכות פרשת נזיר לפרשת ברכת כוהנים?

ו. ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו (ז.ט)

פירש רש"י – משא דבר הקדושה הארון וכו' לפיכך בכתף ישאו.

ויש להבין, מה העניין שאת הארון נושאים בכתף דווקא?

ז. ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה. וקרבנו קערת כסף וכו' (כ.יב-יג)

יש לדקדק, מדוע כפלה התורה תיבות "קורבנו"- גבי "קורבנו נחשון" שוב ושוב?

ח. עוד יש לדקדק, מדוע נקט לשון "ויהי המקריב" ולא נקט הקריב ביום וכו'?

ט. עוד יש לידע, במה זכה נחשון בן עמינדב להיות המקריב הראשון ולהקדים את נשיא שבט ראובן הבכור?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של המשגיח הג"ר ירוחם ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה (דברים א' עמ' קלה) בעניין העמל. וז"ל - ועוד יצא לנו מזה לראות שכל הצלחת האדם תלוי בענינים הקשים שהם נגד רצונו וכו'.

אמרו ז"ל (שבת קל.) כל מצווה שמסרו נפשם עליה עדיין היא בקיומה, ומצוה שלא מסרו נפשם עליה היא רופפת. לראות מזה שכל טוב והצלחה מונח דוקא בדברים הקשים, וזהו לפום צערא אגרא (אבות ה.כג) וכו'. עכ"ל.

עוד יש להוסיף את דברי הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ד עמ' 276) בעניין לחטוף הרגע של סייעתא דשמיא. וז"ל - וכתב הרש"ז ז"ל: על "וירא ה' כי סר לראות" (שמות ג.ד) שמה שהיה משה מוכן לסור מדרכו כדי לראות "המראה הגדול" של הסנה, זה גרם לכל גדולתו. והענין כנ"ל, שיש לחטוף הרגע של סייעתא דשמיא ולעשותו ה"פתח כחודו של מחט" שמביא לתשובה גמורה, ולא עוד אלא שחטיפה זו היא היא פתיחת הפתח ההוא, והיא הצעד הראשון המוטל על האדם. עכ"ל.

א"כ מבואר - כי בכדי לזכות בשכר מן השמים, חייבים לעמול ולהקריב מעצמנו, לפתוח פתח לאוצרות השמים לשלם לו כגמולו. ללא עמל והקרבה, אי אפשר לצפות לקבל שכרו מן השמים.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיא הראשונה מתורצת – רצה הפסוק לרמז לנו את יסוד העמל וההקרבה. "ואיש את קודשיו לו יהיו"- אדם הרוצה לזכות בשכר ושפע מאת ה' "לו יהיו"- יזכה הוא בו, בתנאי ש"איש אשר יתן לכהן"- ע"י שיעמול ויקריב מעצמו למען ה', רק אז יזכה הוא ש"לו יהיה" השכר הצפון לו, כי פתח הוא פתח לאוצרות השמים.

לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – אישה זו אשר התייחדה עם אדם זה והיא אשת איש, ואף התרה בה בעלה ולא שמעה אליו, הרי שיצרה - אש התאווה - בער בה כל כך, אך התגברה היא על תאוותה הצטערה ועמלה למען לא תיטמא, זכתה היא כעת לפתוח פתח לאוצרות הטוב הצפונות לה מן השמים. לכן זוכה היא לילד בריווח וכו' דווקא בדרך זו שעמלה בעבודת ה' - בפותחה לה פתח לאוצרות השפע.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – זוכה הנזיר לכתר ה' כדכתיב: "נזר אלוקיו על ראשו" מפני שמקריב הוא מעצמו להינזר מן היין למען עבודת ה'. בעמלו והצטערותו למען ה', זוכה הוא לשכר ה' - ל"נזר אלקיו על ראשו".

לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – בברכת כוהנים צריכים הכוהנים ש"ישימו את שמי על בני ישראל" רק אז "ואני אברכם"- כי בכדי לזכות בברכת ה', מוכרחים לעמול ולפתוח פתח לזכות לברכת ה'. מכח טרחתם ועמלם לשים את שמי על בני ישראל - ממילא יפתח להם הפתח ל-"ואני אברכם".

לזה נסמכה פרשת ברכת כוהנים לפרשת נזיר, כי בשניהם השכר הצפון להם הוא רק מכח העמל וההקרבה למען ה' בפותחם הפתח לזכות בשכרם מאת ה'.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – את הארון ציוותה התורה "בכתף ישאו"- כדי ללמדנו, כי בכדי לזכות בתורה ובכל שפע רוחני מאת ה', חייבים לעמול ולטרוח להקריב מעצמנו "בכתף ישאו"- כי ללא עמל אי אפשר לזכות בשפע מאת ה'.

ולפ"ז גם הקושיות ז', ח' וט' מתורצות – נחשון בן עמינדב זכה להיות "המקריב ביום הראשון"- רמזה לנו התורה את זכותו הגדולה אשר התנדב לקדש את שם ה' בקריעת ים סוף, בהיותו הראשון אשר קפץ למים בהקריבו את עצמו למען ה'.

זאת רמזה לנו התורה בנוקטה: "ויהי המקריב" אותו, "המקריב" ב-ה' הידיעה - אשר עמל והקריב מעצמו לקדש את ה'.

אף כפלה התורה תיבת "קורבנו"- לרמז, כי זכותו של נחשון עמדה לו להקריב ראשון מכח אותה "הקרבה ועמל" אשר הקריב הוא מעצמו לקדש שם ה', לכן זכה הוא להיות המקריב הראשון ולהקדים אף את שבט ראובן בהקרבת הנשיאים.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן