קונטרס מאירת עינים נ״א

א׳ נאמר מרבינו הבעל שם טוב נבג"מ שפעם אחת שאלו אותו, מה זאת שאנו לומדים תורה ומתפללים והננו עושים מצוות ומעשים טובים, ובקשתינו נשארה מעל, וכבודו נשמעים דבריו בשמים, ובקשתו יעשה פרי לעינינו, והשיב במשל לבן מלך שתעה במקום אחד ונזדמן למקום מרעה צאן, והבן מלך רעב וצמא ויגע, וירא הרועה ויאספהו אל ביתו, אולם במה יש לרועה עני לקבלו בסבר פנים יפות, אך לקח חתיכה מן הנקי והמכובד אשר בתרמילו ופרש אותה החתיכת פשתן על השלחן, ואחר כך השכיב אותו על הארץ ופרש תחתיו שמיכה לבנה וטהורה [ והייינו שיותר מזה לא היה בידו כלום לכבד את בן המלך ולא לחם להניח על המפה, ולא כרים וכסתות לתת על השמיכה, כי לרש אין כל רק שמה שהיה בכחו עשה בכבוד ובדרך ארץ גדול] ואחר זה כשבא הבן מלך לביתו ציוה לקרוא את הרועה לפניו וינשאהו מעל כל השרים, וישאלו אותו מדוע אתה מנשא ככה את הרועה הזה, הלא אנחנו תמיד עושים רצונך בכל עבודתיך אשר אתה מצוה לנו, והשיב להם כל הכבוד והיקר אשר אני מכבד אותו הוא רק בעבור זה שנתן לי מפה לבנה ונקייה ושמיכה לבנה על הארץ, ע"כ דבריו הקדושים, והבן הדברים כי יש בהם עמקות גדול.(שושנים לדוד תהלים פ"ב).

לעילוי נשמת הבעל שם טוב: רבי אליעזר בן הרבנית שרה ורבי אליעזר

כל הזכויות שמורות לספריה הלאומית: ספר בעל שם טוב, לודז, תרצח
סוג רישיון: Public domain

דילוג לתוכן