קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם. [פ"ט פכ"ז]

איתא בשבת פח. אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא על הכתוב ויתיצבו בתחתית ההר, מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב קימו וקבלו היהודים וגו', קיימו מה שקיבלו כבר, ופרש"י שקיבלו התורה מחמת אהבת הנס.

ובתנחומא פרשת נח פריך למה הוצרכו לכפיה, והלא כבר אמרו נעשה ונשמע מרצון, ומשני דתורה שבכתב קיבלוה ברצון, שאין בה יגיעה וצער והיא מעט, ואילו תורה שבעל פה קיבלו בע"כ, שהיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה, שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקב"ה בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו, ולא תמצא אצל מי שיבקש עונג העולם תאוה וכבוד וגדולה בעוה"ז אלא במי שממית עצמו עליה, ויש בה צער גדול שהיא משולה כחושך.

והנה לשון הכתובים בפרשת האזינו [פל"ב פ"י] ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו ילל ישימון יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו, ופרש"י ימצאהו בארץ מדבר, היינו שמצא את ישראל נאמנים בארץ המדבר, שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו, מה שלא עשו ישמעאל ועשו וכו', יסובבנהו, היינו שסיבב את ישראל בתחתית ההר שכפה עליהם הר כגיגית, יבוננהו שם בתורה ובינה.

אשר למש"נ ידוקדק מאד לשון הכתובים בזה, כי הקב"ה מצא את ישראל נאמנים לו בארץ מדבר שקיבלו את התורה, והיינו קבלת תורה שבכתב, שבזה מצא אותם נאמנים לקבל את התורה, מה שלא עשו בני עשו וישמעאל שלא רצו לקבל תורה שבכתב כמבואר כן בתנחומא, ושוב אמר הכתוב יסובבנהו יבוננהו שהקב"ה סיבב עליהם הר כגיגית ונתן להם תורה שבעל פה שהוא לשון בינה [להבין דבר מתוך דבר].

והנה איתא בירושלמי (פ"ב ה"ד) דמהא דכתיב וזכרם לא יסוף מזרעם ילפינן דקבעו מסכת מגילה, וביאר הגרי"ז דאף שכל הכתובים עתידין ליבטל מ"מ ימי הפורים לא יתבטלו, וזהו שקבעו לה מסכתא דקבעו בה תורה שבע"פ, והתורה לעולם אינה בטלה עכ"ד,  ונראה להוסיף בזה, דלמש"נ ע"כ עיקר קבלת התורה שהיה בפורים היה על תורה שבע"פ, שלא קיבלוה בסיני בלב שלם, לכן קבעו לה מסכתא בתורה שבע"פ.

[Total: 0    Average: 0/5]
שינוי גודל גופנים
ניגודיות